"אל תקשקש, עוד חודש תעזוב": תחלופת מדריכי הנוער פוגעת בשיקום וגורמת נזק התפתחותי

"אל תקשקש, עוד חודש תעזוב": תחלופת מדריכי הנוער פוגעת בשיקום וגורמת נזק התפתחותי

כ-9,000 ילדים ובני נוער חיים בפנימיות והוסטלים, ומי שמגדל אותם הם לרוב רווקים צעירים, שעובדים במשמרות בשכר זעום יחסית, ללא כל הכשרה בהתמודדות עם ילדים שהוצאו מביתם ועברו התעללות או הזנחה ■ פלא שהם מתקשים ליצור איתם קשר משמעותי, ושהם נושרים אחרי פחות משנה? ■ פרופ' אשר בן אריה: "הילדים לא סומכים על מי שנמצא מולם"

April 24th, 06AM April 24th, 06AM צליל אברהם

איך נראית מסיבת פרידה של ילדים ממדריך בפנימייה? "הילדים כבר לא מגיעים לפרידות", אומר פרופ' אשר בן אריה. "הם אפילו לא עוברים פרידה, כי הם כבר מראש לא נקשרים לבן אדם. כשמדריך מגיע לפנימייה ואומר לילד 'אני פה ואני אדאג לך', הם עונים, 'אל תבלבל את המוח, אתה תעזוב עוד חודשיים'. הם אומרים: 'אני לא אשתף אותו, אני לא אדבר איתו, אני לא אספר לו, כדי שלא אפּגע כשהוא יעזוב'".

בן אריה הוא פרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון המחקר חרוב, העוסק בחקר ההתעללות בילדים ובהזנחה. שנים רבות הוא מנסה לקדם פתרון לבעיית התחלופה המהירה של מדריכים בפנימיות ולמצב המידרדר שעלול לגרום לנזק התפתחותי לילדים ולבני הנוער בפנימיות ובהוסטלים.

"כאילו זאת משמרת במקדונלד'ס"

זהו עוד אחד מאותם נושאים שנידונו ונחקרו פעמים רבות ב-30 השנים האחרונות. ועדות התכנסו, דו"חות נכתבו, הצעות נוסחו, אבל המצב רק מחמיר. כ-9,000 ילדים ובני נוער חיים במסגרות חוץ־ביתיות של משרד הרווחה — פנימיות והוסטלים. במסגרות האלה, מי שמגדלים את הילדים הלכה למעשה, מנהלים את סדר היום, ומשמשים דמות סמכותית ואוזן קשבת לילדים, הם מי שנקראים בלשון החוק "עובדים לא מקצועיים", או פשוט "מדריכים".

"תיאוריית ההיקשרות מדברת על כך שעל מנת להתפתח בצורה תקינה ילד צריך דמויות משמעותיות שאליהן הוא נקשר", מסביר בן אריה. "כשהאב והאם לא מתפקדים, אלה יכולות להיות דמויות אחרות, כמו למשל בסרטים שבהם ילדים נקשרים למאמן הכדורסל או לכומר — וזה מה שמציל אותם. ילדים שהוצאו מביתם והגיעו לפנימיות הרווחה הם כאלה שההיקשרות שלהם עם ההורים לא קרתה כמו שצריך. ההורים נטשו אותם — רגשית או פיזית. שלא לדבר על הורים שפגעו בהם".

ומי שאמורים להחליף את ההורים הם מדריכים לא מקצועיים שמתחלפים כל כמה חודשים?

"התחלופה של המדריכים היא פונקציה גם של רמת המדריכים שבאים לעבוד. היום מקבלים את כל מי שיש לו דופק. מגיעים אנשים בלי שום עניין בתחום או ניסיון קודם, שמתייחסים לעבודה כמו למשמרת במקדונלד'ס, ועוזבים אחרי חודשיים־שלושה כי הם מצאו משהו יותר טוב. אז אנחנו גם מביאים דמויות היקשרות טובות פחות ממה שהיינו רוצים וגם הן באות והולכות. זה הכי בולט אצל ילדים עם המצוקות הכי קשות — כאלה שחוו נטישה מהורים, ממטפלים, ועכשיו ממדריכים".

ואיך הילדים מגיבים?

"אנחנו רואים חוסר נכונות של ילדים להיפתח, להשתקם ולשתף פעולה, כי הם לא סומכים על מי שנמצא מולם. זה מטרפד יכולת טיפול, כי הילדים מזהים את זה ולא מוכנים לשתף פעולה עם המדריכים".

מה לגבי הטענה שהמדריך הוא לא עובד מקצועי, והוא לא המטפל?

"המדריך נמצא רוב הזמן עם הילד. הוא זה שאליו הילד נקשר. המדריך הוא המודל עבור הילד. אם ההורים נטשו אותו, עכשיו המדריך נוטש אותו — אז המודלים שלו כולם נטשו אותו, ובראייה ארוכת טווח גם הוא ינטוש את ילדיו. זה מפתח תפיסה שזו דרך החיים הנכונה".

פרופיל המדריכים הוא רווקים בגיל 20 פלוס, סטודנטים למקצוע טיפולי. העבודה היא במשמרות, ואין למדריכים כל הכשרה מסודרת. בעשור האחרון ממוצע ה"הישרדות" של מדריך ירד משלוש שנים ל-11 חודשים

זאת אמירה קשה.

"את יודעת כמה ילדים יש בפנימיות שגם הוריהם היו בפנימיות? כששואלים את אלה שיצאו מהמעגל, מה גרם להם לצאת מהמעגל — התשובה תהיה מדריך או מדריכה".

מה המדריכים אומרים?

"'אני לא יכול יותר'. הם לא יכולים יותר כלכלית ולא יכולים בלי ליווי מקצועי, והם לא יכולים יותר להתמודד עם סיטואציות שאין להם כלים להתמודד איתן. חלקם הולכים רחוק יותר וזונחים את כל התחום הטיפולי, אף שהם היו יכולים להיות אנשי מקצוע מעולים. החוויה קשה כל כך, שהם אומרים, 'עדיף שאני לא אעבוד עם ילדים'. המחיר שנשלם בעתיד כתוצאה מהחיסכון היום יהיה הרבה יותר גבוה. כל ילד שאנחנו נכשלים איתו מגלגל את המצוקה לדור הבא. על כל ילד שלא השקענו בו היום, יהיו ארבעה חדשים בעתיד".

שכר נמוך, בלי הכשרה

הפתרון ידוע, מוסכם על אנשי המקצוע ומבוסס על מה שקורה בעולם: במחקר שערך מכון ברוקדייל ב-2018, 86% ממנהלי הפנימיות וההוסטלים ציינו את השכר כגורם החשוב ביותר בקושי בעבודה עם מדריכים, ו-51% ציינו את המחסור בהכשרה. אנשי המקצוע סבורים שרבים מהמדריכים יישארו אם יקבלו הכשרה, ואם יהיה להם ייעוץ שוטף מאנשי מקצוע שידריכו אותם איך להתמודד עם מצבים מורכבים וקשיים של החניכים. הכרה בעבודה לצורך נקודות זכות בלימודי מקצוע טיפולי היא פתרון מתבקש, שקיים בעולם, אבל לא בישראל.

אף שלא צריך להמציא את הגלגל, לא הרבה השתנה. רשות חסות הנוער במשרד הרווחה פירסמה בסוף השנה שעברה מכרז להפעלת מעונות נעולים לנוער בסיכון ובמצבי קצה. במכרז הקודם נקבע שהמדריכים ירוויחו כ-40 שקל לשעה (כ–8 שקלים מעל שכר המינימום); במכרז החדש תוספת השכר הזאת לא מופיעה, ובמקומה יש מענקים לעובדים שיגלו התמדה. בדיקה שהזמין ארגון "כוח לעובדים", שמייצג חלק מהמדריכים שעובדים במסגרות, העלתה שהחברות שיזכו במכרז לא יוכלו לשלם שכר גבוה משכר המינימום. מכרז אחר שפורסם השנה, להפעלת קורות גג לנוער במצבי חירום, מחייב שאחת מהעמותות תפנה לפחות שתי מסגרות לטובת חברה או עמותה אחרת — מה שיגרור ביטול של תוספות הוותק הזעירות שהשיגו המדריכים בהסכם הקיבוצי.

במשרד האוצר מתנגדים להעלאת שכר גורפת למדריכים, מכיוון שיש לה "השלכות רוחב" — חוץ מהמדריכים בפנימיות ובהוסטלים של משרד הרווחה יש למדינה עוד אלפי מדריכים במסגרות למתמודדי נפש, אנשים על הספקטרום ואנשים עם מוגבלויות, וכל העלאת שכר תצטרך לכלול גם אותם. ויש עוד קושי נוסף בפתח: במשרד הבריאות אישרו לקופות החולים להעסיק בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה במקצוע חדש, שנקרא "מאמן חוסן" או "תומך בריאות הנפש" — ובמסגרות לנוער בסיכון חוששים שהוא ישאב אליו את העובדים הפוטנציאליים שלהן.

יש מודל? איך המקצוע הזה צריך להיראות? כמה העובדים בו צריכים להרוויח?

"צריך להגדיר שכר סביר יותר, וחשוב מזה — צריך לדבר על הכשרת מינימום להיות מדריך, על ליווי מקצועי. מותר גם, רחמנא ליצלן, להכיר בזה כעבודה מועדפת. יש שורת דברים שאפשר לעשות. צריך להפוך את זה למתגמל מקצועית וכספית — והתגמול המקצועי חשוב יותר מהכספי".

וזה יספיק? אם יש דמויות יציבות, ילד יכול לגדול במסגרת ולגדול טוב?

"חד־משמעית כן. יש גם הרבה שגדלו. רוב הילדים שהתעללו בהם לא הופכים להיות הורים מתעללים. אנחנו רק צריכים להקטין את השיעור של אלה שנהפכים למתעללים. נחסוך הרבה כסף למדינה והרבה סבל מהילדים העתידיים".

"המכרז החדש מיטיב עם המדריכים הרבה יותר מהקודם"

ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, המכרז החדש לא רק שאינו פוגע בתנאי העסקתם של המדריכים, אלא אף מיטיב עימם בהרבה מהמכרז הקודם.

"במכרז החדש אין כל הרעה או שינוי באופן חישוב שכר המדריכים ואף קיימת מגמת עלייה מתמדת. בנוסף, שכר רכזי הקבוצה שודרג משמעותית לעומת המכרז הישן. כמו כן, התנאים החדשים מוסיפים מענק התמדה עבור כל שנת עבודה בסך של 12 אלף שקל, לעומת 2,000 שקל במכרז הקודם. המכרז מוסיף גם גמול מדריך מוסמך, כשמי שישלים את כלל אבני הדרך יהיה זכאי לתוספת של עד 25 אלף שקל בשנה. גם לגבי משמרות הלילה, המשרד העלה באופן משמעותי את התעריף למשמרות אלו שמתומחרות במכרז החדש ביותר מ-3,000 שקל לעומת המכרז הקודם וזאת על מנת לדרוש שמדריכי הלילה יהיו ערים ולא ישנים.

"איכות כוח האדם, התמדתו ואיכות המענה הניתן לנוער הם היחידים שעומדים לנגד עינינו בעת כתיבת המכרז ובכלל. משרד הרווחה הגדיל באופן דרמטי את התקציב למסגרות חסות הנוער באופן שיהפוך את איכות המענה הניתן לבני הנוער ללא פחות ממצוין".

הכותבת היא כתבת ומגישה בכאן הסכתים

2024-04-24T03:19:44Z dg43tfdfdgfd