תוספות תקציב בתמורה לשיפור במקצועות ליבה: התוכנית החדשה לביה"ס החרדיים

תוספות תקציב בתמורה לשיפור במקצועות ליבה: התוכנית החדשה לביה"ס החרדיים

תוכנית חדשה תאפשר לבתי ספר חרדיים להגדיל את תקציבם עד פי שניים, בהתאם להצלחה במבחנים שייערכו על ידי המדינה ■ זו הפעם הראשונה שבה מוצבים יעדים כמותיים ברורים בתמורה לקבלת "מענקי הצלחה" ■ התוכנית עשויה להביא לצמצום ההשפעה של בתי הספר המזוהים עם ש"ס ויהדות התורה על מערכת החינוך החרדית

June 27th, 16PM June 27th, 16PM ליאור דטל, נתי טוקר

בתי הספר החרדיים יוכלו לקבל תוספות תקציב משמעותיות, במידה שיוכיחו שיפור ברמת התלמידים במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ומדעים. כך עולה מתוכנית חדשה שהוצגה היום (ב') על ידי משרד האוצר והחינוך, שעיקריה נחשפו בינואר ב-TheMarker.

זו הפעם הראשונה שבה המדינה מציבה בפני בתי הספר החרדיים יעדים כמותיים ברורים בתמורה לקבלת "מענקי הצלחה", שבחלק מהמקרים יאפשרו להם להכפיל את תקציבם הנוכחי מהמדינה.

ההשתתפות בתוכנית תהיה רשות ולא חובה. בתי הספר שיסכימו להשתתף בתוכנית יתחייבו לקיים בבתי הספר בכל שלוש שנים מבחנים חיצוניים במקצועות הליבה בכיתות ג׳ ו׳, ו-ח׳, בתמורה לקבלת תוספות התקציב, שיותנו בהצלחה במבחנים. ככל שהישגי התלמידים ישתפרו בשיעור ניכר יותר, כך תוספת התקציב תהיה גבוהה יותר.

התוכנית צפויה לצאת לדרך החל משנת הלימודים הקרובה כפיילוט בעלות משוערת של כ-20 מיליון שקל – שכוללת מענקים ראשוניים גבוהים לבתי הספר שיסכימו להשתתף במבחנים, וכן תקציב נוסף של ליווי ותמיכה בבתי הספר שישתתפו בו.

מדובר בסכום סמלי בהשוואה לתקציב בתי הספר החרדיים, שהסתכם השנה בכ-3 מיליארד שקל.

במקור משרד האוצר והחינוך תכננו לצאת לדרך עם תוכנית מקיפה ללימודי ליבה, הדורשת שינוי חקיקה, במסגרת חוק ההסדרים שהיה אמור להגיע לאישור הכנסת יחד עם תקציב המדינה. ואולם בעקבות ההכרזה על פירוק הקואליציה, הממשלה החליטה להוציא לפועל את התוכנית במתכונת של פיילוט מצומצם, בתקווה שיורחב בממשלה הבאה או כתוצאה מביקוש גבוה מצד בתי הספר החרדיים.

מענק ראשוני של 12 אלף שקל לתלמיד

סוגיית ההשתפות במבחנים חיצוניים מורכבת במיוחד. היום רוב בתי הספר החרדיים אינם משתתפים במבחנים של משרד החינוך, וגם לא במבחנים הבינלאומיים, ולכן למדינה אין ידע לגבי הרמה הלימודית במקצועות הליבה או בכלל.

במסגרת התוכנית החדשה, בתי הספר החרדיים ישתתפו במבחנים מיוחדים שיהיו מיועדים לציבור החרדי ויהיו מותאמים לאורח החיים החרדי, אך גם ישימו דגש על רמת הידע של התלמידים החרדים כיום, ועל היקף השיפור בו.

בתי הספר שיסכימו להשתתף במבחנים יקבלו מענק ראשוני של 12 אלף שקל לכל תלמיד שלומד בבתי הספר, ויעמדו לרשותם שלוש שנים עד למבחנים הבאים. אם לאחר המבחנים הבאים יהיה שיפור, יקבל כל בית ספר מענק ממוצע של כ-6,000 שקל לכל תלמיד במוסד – שיגדל ככל שהשיפור יהיה גדול יותר. עם זאת, אם שיעור גדול של תלמידים בבתי הספר ייכשל או יבחר שלא ישתתף במבחנים – המענק שקיבלו יקוזז מתקציבם.

זוהי תוספת תקציב משמעותית לבתי הספר החרדיים. כיום המדינה מתקצבת את בתי הספר החרדיים בתקציב שנתי של 7,515-4,700 שקל לתלמיד – נמוך ב-45%-65% מהתקציב של התלמידים הלומדים במעיין החינוך התורני, המזוהה עם ש"ס, והחינוך העצמאי, המזוהה עם יהדות התורה, שמקבלים תקציב שנתי של 13.8 אלף שקל לתלמיד.

תוספת התקציב שתתקבל במסגרת התוכנית, לפי הצלחת בתי הספר, עשויה להגדיל את תקציב חלק מבתי הספר ל-100% תקצוב – לרמות של 14-13 אלף שקל לתלמיד.

לחזק את לימודי הליבה בקרב הבנים

התוכנית מיועדת לבתי ספר חרדיים שכיום מקבלים תקציב נמוך, בגלל שיעור נמוך של לימודי ליבה – ומעוניינים בסיוע בהגדלת לימודי הליבה וכן בהגדלת תקציבם. מדובר בבתי ספר שתקציבם ממומן ב-55%-75% על ידי המדינה, בעוד שבתי הספר ברשתות של מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי מקבלים תקציב של 100% מהמדינה. בשל התקצוב המלא, בתי ספר ברשתות אלה, שלמדינה אין ידע על היקף ואיכות לימודי הליבה המתקיים בהם, לא ישתתפו בתוכנית.

אם התוכנית תצא לפועל ותתרחב, היא עשויה להשפיע באופן משמעותי על היקף ואיכות לימודי הליבה בציבור החרדי, בעיקר בקרב הבנים – שכיום, ברוב המקרים, אינם מקבלים בבתי הספר כלים שיאפשרו להם להשתלב באופן מיטבי בחברה ובתעסוקה.

עד כה המדינה הציעה תוכניות לסיוע לבוגרי מערכת החינוך החרדי להשתלב בתעסוקה ולהשלים את פערי הידע שלהם לאחר הלימודים, אך ניסיונותה להתערב בתכני הלימוד נכשלו. זאת, בגלל סירוב ההנהגה החרדית לשתף פעולה עם משרד החינוך - אך גם בגלל בעיות הקשורות להכשרה נמוכה של מורים בציבור החרדי ללימודי הליבה, ומחסור בתוכניות לימודים וספרי לימוד רלוונטיים.

התוכנית החדשה עשויה גם לגרום לשינויים משמעותיים במערכת החינוך החרדי, מכיוון שהיא עשויה לאפשר גם לבתי הספר החרדיים שאינם מזוהים עם ש"ס ויהדות התורה להגדיל את תקציבם, וכך להתחרות בבתי הספר של הרשתות הפוליטיות ולמשוך אליהם תלמידים רבים יותר - ובכך לצמצם את ההשפעה של בתי הספר המזוהים עם המפלגות הפוליטיות על מערכת החינוך החרדית.

כמחצית מבתי הספר מזוהים עם המפלגות הפוליטיות

כיום פועלים במערכת החינוך החרדית כ-1,000 בתי ספר המיועדים לגילי היסודי וחטיבות הביניים. רק 7% מהם הם בתי ספר בזרם הממלכתי-חרדי, שמופעל ומתוקצב על ידי המדינה ובו מתקיימים לימודי ליבה מלאים בתקצוב מלא של המדינה. היתר הם בתי ספר פרטיים המופעלים על ידי עמותות שונות.

כמחצית מבתי הספר החרדיים שייכים לזרם החינוך העצמאי המזוהה עם יהדות התורה, או מעיין החינוך התורני המזוהה עם ש"ס, שמקבלים כאמור תקציב של 100% מהמדינה. שאר בתי הספר החרדיים מקבלים תקציב בהתאם להיקף לימודי הליבה בהם. כ-220 בתי ספר חרדיים מוגדרים כבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, והם מקבלים תקציב של 75% מהמדינה, ואמורים ללמד את לימודי הליבה בהיקף של 75% מהרגיל.

כ-225 בתי ספר נוספים מוגדרים כמוסדות פטור. הם מקבלים תקציב של כ-55% מהמדינה ולימודי הליבה בהם מתקיימים בהיקף נמוך, אם בכלל.

התוכנית מיועדת לבתי הספר המוגדרים מוכשרים שאינם רשמיים או פטור.

במקור, משרדי האוצר והחינוך תיכננו ליישם את התוכנית בכל מערכת החינוך החרדית, כשלצד הגדלת התקציב לבתי הספר שאינם ברשתות, המטרה היתה לקצץ בתקציב של בתי הספר ברשתות מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי שלא ישתתפו במבחנים, או ששיעור התלמידים שייכשלו בהם במבחנים יהיה נמוך.

כדי לעשות זאת, הממשלה היתה אמורה להוביל שינוי בחקיקה שייאפשר לקצץ בתקציבם של הרשתות החרדיות, אך היוזמה נפלה לאור המצב הפוליטי.

החשש – הזרם הממלכתי-חרדי יוזנח

עד כה, המסלול העיקרי של המדינה לעידוד לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים נעשה דרך החינוך הממלכתי-חרדי, שהוקם ביוזמת שר החינוך לשעבר שי פירון, בניסיון לעודד את החרדים לעבור ללמוד בבתי ספר השייכים ומפוקחים על ידי המדינה, ומלמדים את מקצועות הליבה באופן מלא.

עם זאת, בגלל ההתנגדות של מנהיגי הציבור החרדי, הממשלות האחרונות החליטו שלא לקדם את הזרם הממלכתי-חרדי, והוא נותר מצומצם במיוחד.

התוכנית החדשה, שתאפשר גם לבתי ספר פרטיים לקבל תקציב של 100%, כמו בזרם הממלכתי, עלולה לפגוע באטרקטיביות של הזרם הממלכתי-חרדי. לדברי גורמים בממשלה, התוכנית יוצאת לפועל כדי לאפשר אמצעים נוספים להגדלת היקף לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים, לאור הביקוש הנמוך ללימודים בזרם הממלכתי-חרדי.

2022-06-27T13:34:19Z dg43tfdfdgfd