מי ביקש "צבא גדול ואכזר" — ולא בדק כמה זה עולה

מי ביקש "צבא גדול ואכזר" — ולא בדק כמה זה עולה

בהיסטוריה הפוליטית של ישראל כבר היו ממשלות עם הרכבים וליהוקים לא מוצלחים, אך הממשלה הנוכחית היא המעוותת וההרסנית מכולם, ברמה שמעמידה בסכנה את קיומה של ישראל. אמירתו של בצלאל סמוטריץ' השבוע היא דוגמה לשר אוצר שמתנהל כמו טוקבקיסט

April 19th, 06AM April 19th, 06AM סמי פרץ

מאז ה–7 באוקטובר צה"ל עסוק במלחמה בשבע זירות שונות — עזה, הגדה המערבית, לבנון, סוריה, תימן (חותים), עיראק, איראן — וכדי להצליח בהן הוא נדרש להתמודד בזירה נוספת, שמינית במספר: משרד האוצר והעומד בראשו, בצלאל סמוטריץ', המשמש גם כשר במשרד הביטחון. לכאורה, מדובר בזירה תקציבית וזה לא חדש במאבקי צה"ל־משרד האוצר, אך במקרה הזה התקציב הוא משני. זה לא הסיפור. תקציב הביטחון יזנק בשנים הקרובות עקב הקטסטרופה של ה–7 באוקטובר, וזה ברור לכולם, אף שיש ויכוח בכמה יגדל. מאחר שיש ויכוח ומדובר במספרים גדולים ובצורך ממשי לעדכן את תפיסת הביטחון של ישראל ואת תרחישי הייחוס, זה מחייב עבודה מקצועית מעמיקה. איך עושים זאת? מקימים ועדה.

אלא שבאווירת החשדנות וחוסר האמון בממשלה הנוכחית — ובכלל ביחסים שבינה לבין הצבא — הוועדה עשויה להיהפך מהר מאוד לסוג של ועדת חקירה שתעסוק בכשלי הצבא ובקידום אג'נדות פוליטיות, ולכן שר הביטחון יואב גלנט מעכב את הקמתה. בתגובה, סמוטריץ' מנסה לעכב עסקה לרכש מטוסי F35 ו–F15 בשווי של כ–35 מיליארד שקל.

על פניו, סמוטריץ' צודק. לא סביר לבצע רכש כה מסיבי ויקר מבלי לבצע עבודה מקצועית מקדימה שתמפה את הצרכים, האיומים ותרחישי הייחוס. מדובר בכסף גדול ובסיכונים גדולים, וזה מחייב ניהול סיכונים וקבלת החלטות מושכלת ומקצועית. צה"ל חתום על המחדל הביטחוני החמור מאז הקמת המדינה, וזה מחייב בירור נוקב ועמוק של מה שאירע. תרגילי העבר של הסתרת נתונים וחוסר שקיפות מצד מערכת הביטחון לא יכולים להתקיים עוד. הבעיה: סמוטריץ' הוא פוליטיקאי לפני כל דבר אחר, והוא לא עושה שרירים משיקולים כלכליים, אלא פוליטיים. תכף נציג הוכחה לכך.

איך יודעים שזה פוליטי? סמוטריץ' מרבה לתקוף את ראשי הצבא ומתנגד לסבב המינויים שמוביל הרמטכ"ל הרצי הלוי, ומנסה לדחוף למינויים של אנשים מהמגזר שלו. זה לא סתם כדי לקדם אותם (ממילא רבים וטובים מהם מפקדים על יחידות חשובות), אלא כדי לוודא שצה"ל — בהנהגת קצונה בכירה מהציונות הדתית וההתנחלויות — יהיה צה"ל אחר שיזרום עם האידיאולוגיה של סמוטריץ'. האידיאולוגיה הזו כוללת את הפלת הרשות הפלסטינית, הנהגת ממשל צבאי והקמת התנחלויות חדשות בעזה, החלת ריבונות ישראלית בכל השטחים הללו ועידוד הגירה של פלסטינים לחו"ל.

את סבב המינויים האחרון הגדיר סמוטריץ' כ"מחטף" של הרמטכ"ל, וטען כי "הדור החדש של המפקדים, שלא היה שותף לקונספציה ולמחדל, יוביל את השיקום והתיקון". יש כאן מסר נוסף לקראת ועדת החקירה העתידית: הצבא אשם. לא הדרג המדיני. עניין הישרדותי. ואולם גלנט גם פוליטיקאי, וברור לו את מי סמוטריץ' רוצה לקדם, ולכן הבהיר: "לא אאפשר לאף אחד להפוך את צה"ל למיליציה בשירות גורם כזה או אחר".

בינתיים, הקמת הוועדה תקועה אף על פי שלצבא יש צרכים והמציאות הביטחונית קיבלה השבוע תפנית אסטרטגית דרמטית בעקבות מתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן והכוונה של ישראל להגיב. זה כבר אירוע משנה מציאות — ביטחונית, מדינית, וכמובן כלכלית. סמוטריץ' אמר על כך, "טהרן חייבת לרעוד ומהר" — משפט יפה וקליט אם אתה טוקבקיסט. כשר האוצר, הצעד המתבקש הוא לברר במשרדך מהי המשמעות של הרעדת טהרן. יש אינספור תרחישים לתגובה ישראלית באיראן, ולא מעט מהם יכולים להוביל למלחמה כוללת. אותו לילה מוצלח של יירוטי טילים וכטב"מים עלה כמה מיליארדי שקלים, האם סמוטריץ' ביקש איזה אקסל שיציג לו את המשמעות של שבוע כזה? שבועיים? חודש? כמובן שלא. הוא לא עוסק בזה. חזקה על מי שרוצה שטהרן תרעד לברר אם יש לנו מספיק אמצעים להרעיד את בירת איראן ולכמה זמן, אולי גם להאיץ עסקות הצטיידות, לוודא שמשלוחי הנשק מארה"ב, שלא סופרת אותו, יימשכו כסדרם. האם סמוטריץ' ביקש תדרוך שיבהיר לו את המשמעות? ברור שלא.

השבוע נשאל סמוטריץ' בתוכניתו של אמיר איבגי בגל"צ על כך שהוא מעכב רכש מטוסי קרב, והשיב: "סמכנו על מערכת הביטחון וקיבלנו את ה–7 באוקטובר. אני גמרתי לסמוך על הצבא, אוהב ומעריך אותם, אבל לא מוכן לתת להם צ'ק פתוח. התפיסה של צבא קטן וחכם קרסה, אנחנו רוצים צבא גדול ואכזרי".

קל לפטור את דבריו של סמוטריץ' כהזויים, משיחיים ומסוכנים, וקל גם להתעלם מהם על רקע העובדה שמפלגתו נמצאת מתחת לאחוז החסימה ברוב הסקרים שנערכו באחרונה, והוא מנהל קרב בלימה מול איתמר בן גביר שנוסק בסקרים. ואולם עדיין מדובר בשר האוצר של ישראל, בשר במשרד הביטחון וביו"ר מפלגה שמחזיק קצר את ראש הממשלה בנימין נתניהו ומעניק לו את השלטון. כוחו הפוליטי העכשווי גדול עשרות מונים מכוחו האלקטורלי, והוא נחוש לממש אותו כל זמן שהוא מנהל את הקופה הציבורית.

ואולם דבריו של סמוטריץ' כוללים כמה סתירות שחייבים ליישב. מצד אחד, הוא אומר שהוא לא מוכן לתת צ'ק פתוח לצבא, וזה מצייר אותו כמבוגר אחראי שיודע לשמור על הקופה, מצד שני הוא אומר שהוא רוצה "צבא גדול ואכזרי", וזה כבר דורש יותר מצ'ק פתוח. זה מחייב כמה פנקסי צ'קים. סמוטריץ' רציני בשאיפותיו, אך מאוד לא רציני בהתנהלותו. צבא גדול מחייב לא רק פנקסי צ'קים — אלא ברזים שופעים של מזומנים; ו"צבא אכזר" — אם אני מצליח להבין למה הוא מתכוון — מחייב היערכות לירידה חדה ברמת החיים של כולנו. מדוע? כי צבא אכזר שמתעלם ממגבלות הכוח, מהאילוצים המדיניים, מהשיקולים ההומניטריים ומהמחירים החברתיים והכלכליים, פירושו השמדת ערך נוספת של ישראל מהממשלה שהשמידה הכי הרבה את ערכה של המדינה.

סמוטריץ' רוצה "צבא אכזרי", מה שמחייב היערכות לירידה חדה ברמת החיים של כולנו. מדוע? כי צבא אכזר שמתעלם ממגבלות הכוח, מהאילוצים המדיניים, מהשיקולים ההומניטריים ומהמחירים החברתיים והכלכליים, פירושו השמדת ערך נוספת של ישראל מהממשלה שהשמידה הכי הרבה את ערכה של המדינה

נ.ב

בהיסטוריה הפוליטית של ישראל היו לנו כבר ממשלות עם הרכבים וליהוקים מעוותים ולא מוצלחים, אך הממשלה הנוכחית היא המעוותת וההרסנית מכולם, ברמה שמעמידה בסכנה את קיומה של ישראל. זה החל כבר בהקמתה, כשהציבה לעצמה בראש סדר העדיפויות את הרס מערכת המשפט והפיכת בית המשפט העליון לסניף של הממשלה; המשיך כשהתעלמה מכל סימני האזהרה הביטחוניים, הכלכליים, הבינלאומיים והחברתיים של פרויקט הדגל שלה, בהובלת שר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה נתניהו; הגיע לשפל נוראי וקטסטרופלי בממדים תנ"כיים ב–7 באוקטובר; וזה ממשיך ביתר שאת גם לאחר הצטרפות המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ לממשלה. עצם כניסת המחנה הממלכתי לממשלה מיד לאחר 7 באוקטובר העידה על כישלון המיזם הקרוי "ממשלת ימין מלא־מלא". ההבנה של נתניהו שהוא לא יכול לצאת למלחמה עם שותפיו החרדים והימין הקיצוני הבהירה כמה המיזם הזה כושל. אלא שכניסת גנץ וחבריו לממשלה נעשתה מבלי שאף אחד משותפיו המקוריים של נתניהו ויתר על משהו. זה עיוות חמור במיוחד. המוכנות של גנץ וגדי איזנקוט לשבת חודשים ארוכים בממשלה מבלי שייגרע מאומה מכוחם ומסמכותם של סמוטריץ' ובן גביר היא עיוות שיכול להתקיים חודש־חודשיים בנסיבות קיצוניות מאוד — בטח לא חצי שנה. לא סופי.

2024-04-19T03:26:57Z dg43tfdfdgfd