700 אלף בקשות לטיפול בדרכונים עדיין ממתינות: כיצד בממשלה יטפלו בבעיה

700 אלף בקשות לטיפול בדרכונים עדיין ממתינות: כיצד בממשלה יטפלו בבעיה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה בתוכנית לצמצום זמני ההמתנה להנפקת דרכונים ■ בין השאר בחנו באפשרות לתגבר את המשמרות בלשכות האוכלוסין ולהאריך את שעות הפעילות ■ "כרגע יש 50 עובדים בהליכי קליטה"

February 01st, 15PM February 01st, 15PM הדר קנה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה היום (רביעי) בתוכנית לצמצום זמני ההמתנה להנפקת דרכונים. מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, הציג את סעיפי התוכנית, שכוללים בין השאר תגבור משמרות בלשכות האוכלוסין, הרחבת שעות הפעילות בסניפים מרכזיים עד חצות והכפלת יכולת הייצור של הדרכונים במפעל ארבל.

מהדיון עולה כי 700 אלף בקשות להארכת התוקף של דרכון קיים או הנפקת דרכון חדש עדיין לא טופלו. מצב זה גורם לכך שבחלק מהמקרים צריך להמתין חצי שנה עד שניתן לקבוע תור לסניף של לשכת האוכלוסין.

בינואר פורסם ב-TheMarker כי כבר יותר משנה ישראלים רבים מתקשים לקבוע תור לחידוש דרכון, והמצב רק מחמיר. המתנה לתור במארס־אפריל 2022 ארכה שלושה־ארבעה חודשים בממוצע, וכיום צריך כאמור לחכות חצי שנה לתור בלשכות רבות של משרד הפנים. במקומות כמו תל אביב, גבעתיים, מעלה אדומים ובבאר שבע כמעט אי אפשר למצוא תורים בתאריכים קרובים.

מחסור בכוח אדם

פרץ הסביר כי משרד הפנים הציע לשנות את התפיסה לפיה דרכונים זמניים הם חלק מהפתרון. "עד לפני הקורונה משך ההמתנה לדרכונים היה קצר מאוד. כרגע יש שני גורמים לעיכוב בהנפקות דרכונים: לשכות האוכלוסין ויחידת הדפסות הדרכונים (ארבל). מבחינה טכנולוגית, אין לנו יכולת ייצור בלתי מוגבלת. ההנחיה כרגע היא לתגבר את ארבל ולהכפיל את יכולת הייצור בשביל לצמצם את הפער.

"לגבי לשכות האוכלוסין, ההצעה שלנו היא שהפעילות בארבע לשכות אוכלוסין גדולות – באר שבע, תל אביב, ירושלים וחיפה - תימשך עד חצות , כשמ-16:00 עד חצות העובדים יעסקו בהנפקת דרכונים ביומטריים בלבד. אנחנו צופים שאם נעמוד בקצב הזה במשך שנה, נוכל לטפל במיליון דרכונים נוספים".

פרץ הסביר כי הקושי בהקשר זה הוא שאין מספיק כוח אדם. "ביקשתי להסיט כוח אדם קיים", הוא אמר. "כרגע יש 50 עובדים בהליכי קליטה וצריך להכשיר אותם לעבודה. היה גם קושי גדול לדרוש מהעובדים שעות נוספות. הם עובדים קשה בקבלת הקהל. אנחנו מבינים שנצטרך לתמרץ את עבודתם כראוי. לצורך זה ישבתי עם ועד העובדים וההסתדרות ויש נכונות להתגייס למציאת פתרון הנושא. יש הבנה של הסוגיה גם מבחינת האוצר".

נועה שוקרון מאגף התקציבים של משרד האוצר, התייחסה לתמרוץ העובדים ואמרה כי יש נכונות למצוא פתרונות, אך מכיוון שמדובר בתקופה של תקציב המשכי - זה לא פשוט. היא הוסיפה כי ניתן לבצע הסטות בתקציב על פי סדרי עדיפויות. יו"ר הוועדה יעקב אשר (יהדות התורה) אמר: "מדובר בתוכנית חרום. הנושא הזה לא יכול לחכות לתקציב המדינה - לא מדובר בתקציבי ענק". הוא ביקש לקבל תוך עשרה ימים דיווח אם נמצא פתרון למתן תמריצים כספיים לעובדים.

פרץ הוסיף כי קיימים היבטים נוספים ארוכי טווח לתוכנית - בעיקר טכנולוגיים: "רשות האוכלוסין צריכה לנקוט כל צעד - למשל להשתמש במכונות הדפסה טובות יותר, שעכשיו נכנסות למערכת, ולהשיק מכונות אוטומטיות לחידוש והוצאת דרכון". תוכנית בנושא הוצגה באוגוסט על ידי המנכ"ל הקודם תומר מוסקוביץ. המכונות היו אמורות לפעול כבר בסוף 2022, אך הפעלתן התעכבה.

במהלך הדיון התברר כי משרד העלייה והקליטה הפסיק לתת בנתב"ג שירות של מתן תעודת זהות לעולים שמגיעים עם אשרת עולה, וכעת הם מופנים ללשכות האוכלוסין. לדברי יואל ליפובצקי, מנהל מינהל האוכלוסין, הפניית העולים ללשכות אוכלוסין ומרכזי קליטה לקבלת תעודות הזהות מסיטה כוח אדם חשוב שהיה יכול להנפיק דרכונים.

גורמים במשרד הקליטה שהשתתפו בדיון טענו כי שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) מתנגד להחזיר את הטיפול בעולים בנתב"ג לאחריות משרדו, בגלל העלייה המסיבית ועומס העבודה על עובדי המשרד. אשר אמר בתגובה כי יפעל להחזרת העמדות של עובדי משרד הקליטה לנתב"ג.

2023-02-01T13:26:55Z dg43tfdfdgfd