רק אל תקראו לזה פוליטיקה בזמן מלחמה: הממשלה חזרה לסמן יועצים משפטיים כמטרה
רק אל תקראו לזה פוליטיקה בזמן מלחמה: הממשלה חזרה לסמן יועצים משפטיים כמטרה
היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה פורש, ונתניהו ישלים השתלטות עוינת על המעוז האסטרטגי ■ היועצת המשפטית של משרד ררש הממשלה, שמנעה הדלפת מסמכים סודיים לאנשיו, תפרוש בשנה הבאה ■ בינתיים, מזכירות הממשלה מצפצפת על גלי בהרב־מיארה — וממשיכה לאשר מחטפים בטלפון
November 20th, 06AM November 20th, 06AM אבי בר-אליערוות שרי הממשלה נחשפה בפומבי. מאז פרוץ המלחמה, מינוייהם הפוליטיים מסתובבים במשרדים חסרי אונים ומתקשים לספק את הסחורה — בזמן שהפקידות המקצועית הוותיקה הפכה ל"מבוגר אחראי".
אותם פקידים מושמצים וחבולים התאוששו ראשונים מהמכה שחטפנו ב-7 באוקטובר, התחילו לעבוד, והסבירו לקודקודים המגומגמים מה צריך לעשות, מה אפשר, מה מותר ומה אסור. בין אלה בלטו במיוחד היועצים המשפטיים, המנוסים באופן יחסי.
קשה להפריז בקטסטרופה שהייתה מתרחשת אילו חוק היועמ"שים של יריב לוין ושמחה רוטמן היה עובר במתכונת המקורית והמופקרת שניסו שני אלה לקדם. אילו חברי מרכז הליכוד היו ממונים היום על הלשכות המשפטיות במשרדי הממשלה — השרים לא היו מפסיקים להתקוטט זה עם זה; הפקידות הייתה עסוקה מבוקר ועד ערב בהתמודדות עם הטרלות כמו עונשי מוות ופצצות אטום; יכולת הביצוע של הממשלה הייתה נשחקת לגמרי; אמון הציבור במוסדות המדינה היה קורס ומביא לפאניקה בעורף; והקלסרים על השולחנות בבית הדין הבינלאומי בהאג היו נערמים לגובה בלתי נסבל.
ברוך המקום שהצילנו מעונשו של חוק היועמ"שים, גם אם באופן זמני. ולמרות זאת, הניסיונות של ממשלת נתניהו להפחית מכוחם של שומרי הסף ולהצר את צעדיהם — לא פוסקים, גם לא תחת אש.
האיש שהציל את דירוג האשראי
מבין כל תקני היועמ"שים – יש ארבעה שתפקידם קריטי עבור הנהגת המדינה (קל וחומר בשעת מלחמה). מדובר ברביעיית היועצים המשפטיים של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון ונציבות שירות המדינה.
כל אחד מארבעת הנ"ל מגן על מנהיגי ישראל, ובה בעת מגן על ניהול החברה, הכלכלה, הביטחון ואיכות הביצוע של הממשלה. שניים מבין ארבעת הנ"ל צפויים לסיים את תפקידם בחודשים הקרובים — ובגזרת מחליפיהם כבר מתחממים העניינים.
הראשון שאמור לפרוש כבר בעוד חודשיים הוא עו"ד רון דול, היועץ המשפטי הוותיק של נציבות שירות המדינה. דול מתמודד כמעט מדי יום – לא תמיד בהצלחה — עם מגפת המינויים הפוליטיים שמכשיר הממונה עליו, הנציב דניאל הרשקוביץ, שמונה לתפקידו בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
דול אמור היה לרסן את הפירור הנמשך של איכות השירות הציבורי ואת השחתת מידותיו, ולבלום את ציד המכשפות המקארתיסטי שמוביל הצבא הביביסטי. לעתים, הוא ידע גם הצלחות. למשל, בממשלה הנוכחית זוקפים ל"חובתו" את סיכול מינויו של יוסי שלי, המנכ"ל הליכודניק של משרד ראש הממשלה, לתפקיד הסטטיסטיקן הלאומי.
בסביבת נתניהו רואים בסיכול הזה סיבה לגנאי. אבל אילולא בלם דול את המהלך המופרע, ספק אם דירוג האשראי של ישראל היה נותר על כנו.
והנה, דול צפוי לפרוש לגמלאות בשבועות הקרובים, ומכרז לאיתור מחליפו — אין. לאף אחד לא אצה הדרך.
הכיצד לא נערך להחלפה הגוף שאמון על ניהול כוח האדם בשירות הציבורי? אם בארזים לא דואגים לחילופי גברי תקינים בצמרת — מה יאמרו אזובי הקיר שנדרשים לרציפות תפקודית?
לפי השמועה, לא זו בלבד שהסנדלר מתעקש ללכת יחף — אלא שגם נציבות שירות המדינה, מגדלור המגזר הציבורי, מתכוונת לאמץ את הרעה החולה של מינוי "ממלא מקום". בבחינת, "הכל התעכב, לא הספקנו לפרסם מכרז, התרגשה עלינו מלחמה — אז נמנה בינתיים כמחליף איזה מקורב".
ולהזכיר, שומר סף על תקן של "ממלא מקום" מאפשר לעקוף תנאי סף ולמנות אדם לא בהכרח כשיר — שמינויו המותנה מאפשר להחזיק אותו במקום רגיש, ולאלצו להכשיר מהלכים מושחתים.
מי ימנע דליפת מסמכים סודיים?
לא מדובר בפטנט חדש. הוא מאומץ פה ושם זה שנים. ובבורסת השמות של המחליפים כבר מלחששים כי הרשקוביץ מייעד לתפקיד ממלא מקום היועץ המשפטי את ראש מטהו, עו"ד אחיה רוזן. זה נודע בשנים האחרונות כ"מוציא ומביא" בלשכת הרשקוביץ — זה שידו בכל ויד כל בו, וגם כזה שמשמש חוליה מקשרת בין הרשקוביץ לבין לשכת ראש הממשלה, ומי שעומד בקשר רצוף עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי.
אם אמנם ייצא מינוי ממלא מקום לפועל — הרשות נתונה. הכת העוינת תשלים עוד כיבוש אסטרטגי של מעוז שלטון חוק — מעוז שהפריע עד כה לנתניהו לעשות בשירות הציבורי ככל העולה על רוחו.
וכל זאת, יש להזכיר, רגע לפני שהיועצת המשפטית הוותיקה של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, מסיימת אף היא את תפקידה. ברנע פרגו אמורה לפרוש לגמלאות בקיץ הבא — כך טרחו גורמים ממשלתיים להזכיר בימים האחרונים. זאת, על רקע הפרסומים שלפיהם היא עסוקה בלמנוע מאנשי נתניהו לשלוף פרוטוקולים ביטחוניים חסויים ולצלם מסמכים סודיים. זאת, כדי שישמשו את ראש הממשלה לצורך הקמפיין למירוק שמו, ולצורך בניית תיק ההגנה שלו בפני ועדת החקירה הממלכתית.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי "רון דול פורש בסוף ינואר 2024. איוש המשרה יבוצע על פי כללי המינהל והדין, בהליכי מכרז כמקובל".
יותר מ-80 החלטות בטלפון
שתי פרצות נפרצו בעבודת הממשלה כתוצאה מהכרזת המלחמה. בחסות שעת החירום, נתניהו הפסיק לכנס ישיבות ממשלה שבועיות, ואת הסכמת שריו לעניינים השוטפים הוא מבקש כעת במשאלים טלפוניים זריזים. לא פחות מ-80 החלטות התקבלו כך מפרוץ המלחמה.
החלטות ממשלה שמתקבלות בשיחות טלפון מייתרות פרסום סדר יום, ומסכלות שקיפות ויידוע כלשהו של הציבור בנעשה. בעיקר, האישורים הטלפוניים מכתיבים דיונים שטחיים וחתימות אוטומטיות — מעל לראשיהם של שומרי סף ושל פקידים.
בקיצור, מדובר לעתים בהלבנת מחטפים, כמו זה שניסה לעשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. לפני שבועיים בדק זה את האפשרות להזרים כך 300 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים לטובת עסקני החינוך החרדים — מעל לראשיהם של הפקידים ושל היועצים המשפטיים.
"השימוש בכלי של משאל טלפוני צריך להישמר למקרים חריגים, שבהם ישנה דחיפות שאינה מאפשרת להמתין לישיבת ממשלה קרובה", הזכירו לפני עשרה ימים אנשיה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, במכתב ששיגרו למזכיר הממשלה, יוסי פוקס. באשר למחטפים הטלפוניים ציינו כי "נכון לשוב ולכנס באופן סדיר את ישיבות הממשלה גם בעת הזאת, ולדון בהצעות החלטה בדרך המלך — בפרט בהחלטות מהותיות ועקרוניות".
פוקס שמע, חלק על הדברים, והמשיך כהרגלו. "ראש הממשלה מוסמך לקבוע את תדירות כינוסה של הממשלה ואת אופי הכינוס", ציין. בכלל, הוסיף, "אין זה הזמן או המקום לכבול את ידי הממשלה בכבלים משפטיים מיותרים".
מאז ההתכתבות בין הצדדים, הממשלה קיבלה עוד שמונה החלטות במשאל טלפוני — לרבות בנושאים אזרחיים וכלכליים שאינם חשאיים — ללא שקיפות; ואת ישיבת הממשלה שתוכננה לאתמול (א'), נתניהו שוב ביטל.
היועמ"שית הורתה? אז הורתה. עולם כמנהגו נוהג, ואם למישהו יש בעיה — הוא תמיד יכול להתלונן על פוקס אצל הנציב הרשקוביץ, ולהמתין להחלטת ממלא מקום יועמ"ש הנציבות הבא.
מטעמו של יוסי פוקס נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיית ראש הממשלה, מכוח סמכותו בעת מלחמה, ישיבות הממשלה מתקיימות בתדירות נמוכה מבשגרה — ובעיקר לצורך עדכונים ביטחוניים — ואילו החלטות הממשלה מתקבלות באופן יומי בדרך של משאל טלפוני. מתכונת עבודה יעילה זו איפשרה לממשלה לקבל קרוב למאה החלטות בתוך 40 יום — רובן ככולן בנושאים שהם צורך לאומי בתקופת המלחמה, בהתאם לדין ולתקנון לעבודת הממשלה".
2023-11-20T04:09:07Z dg43tfdfdgfd