חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן צייצה אתמול (א'): "כדי לחסוך לכל עורכי תוכניות הבוקר ולכל צייצני השמאל את המאמץ, אני רוצה שיהיה ברור: כל מה שנתניהו צריך — אני שם. כל דבר שישמור על יציבות הקואליציה — אני שם".
מה פתאום דיסטל רוצה לחסוך לעורכי תוכניות הבוקר ולשמאלנים משהו כשהיא מלקקת לנתניהו? ובכן, היא לא, היא פשוט חוזרת בה מציוצי העבר שלה נגד גדעון סער שגם הם היו בשליחות הבוס הגדול. אתמול — אחרי שהתברר שסער נכנע לכוח ולשחיתות ולסקרים המנבאים לו אפס מנדטים — ונכנס לקואליציה, לא הייתה לה ברירה אלא לעשות פליק־פלאק ולספר למה היא לא תתפטר מהכנסת.
כך צייצה דיסטל בינואר 2022: "צלמו מסך: גדעון סער ואני לעולם לא נשב יחד לבטח באותה מפלגה. או שאלחם בו מלחמת חורמה מבפנים או שאעזוב. כך או כך — הבן אדם הספציפי הזה פסול עד היסוד עבורי ועבור כל אדם ששייך באמת למחנה הלאומי ליברלי".
"פסול עד היסוד", "לעולם לא נשב יחד", "צלמו מסך", "מלחמת חורמה" — אלה מילים שלא מאפשרות ללכת אחורה ולשבת יחד. אם דיסטל הייתה פוליטיקאית עם מילה שאפשר לסמוך עליה היא היתה אמורה להילחם מעל כל במה נגד החבירה לסער ובסוף משזה לא הצליח לה להרכין ראש וללכת הביתה. אבל היא שתקה במשך שבועות כשלכולם היה ברור שסער בדרך לחיבוקי עם נתניהו, וברגע שזה קרה היא פשוט חזרה בה וזהו. פוף. חיילת של נתניהו שעושה כל פעם מה שנוח לו. בלי מילה ובלי עמוד שדרה.
אבל מה לנו כי נלין על דיסטל, פוליטיקאית חדשה יחסית וכושלת — שוודאי תחזור לאלמוניות שלה בקדנציה הקרובה עלינו לטובה — כשסער עושה בדיוק את אותו הדבר. סער הוא אחד מאנשי הציבור הוותיקים בישראל — מאז 1999 הוא במערכת הפוליטית — ואמר בשנים האחרונות את הדברים הכי חמורים שאפשר לומר על נתניהו ועל הליכוד. מפגיני קפלן לא מדברים על נתניהו כמו שסער דיבר. לא סתם הוא פרש מהליכוד והקים מפלגה חדשה, לא סתם הוא שיתף פעולה עם מפלגות השמאל ועם רע"מ, לא סתם הוא אמר שנתניהו הוא סכנה לביטחון ישראל שהוא עושה רק מה שבאינטרס האישי שלו, ולא סתם הוא ניסה לחוקק חוק לפיו נתניהו לא יוכל להיות ראש ממשלה. אתמול הוא זרק את כל זה לפח הקרוב לביתו. וכך גם זאב אלקין שותפו הבכיר.
סער מנסה לספר לנו (ולעצמו) סיפור שהוא בעצם התחייב לא לשבת עם נתניהו לפני שתי מערכות בחירות, ולכן זה לא תקף עכשיו. זה שקר. אנחנו לא מדברים על התחייבות לא לשבת עם נתניהו. על זה הוא כבר עבר כשנכנס לממשלה מיד אחרי הטבח — וזה התקבל בהבנה. העניין זה לתת לנתניהו כוח פוליטי עד הבחירות — לבנאדם שהוא חושב שהוא אסון לישראל. לחזק ממשלה שמחסלת את הדמוקרטיה (סער תימרץ מפגינים לצאת לרחובות כשפיטורי גלנט הראשונים היו על הפרק) ושאחראית לאסון 7 באוקטובר. זה הסיפור.
כמו סער ודיסטל, גם נתניהו אמר דברים שלא אמורים היו לאפשר לו לחזור לעבוד יחד, וגם הוא זרק הכל. אז מה בעצם המשמעות של דברים שאומרים פוליטיקאים ומנהיגים לציבור אם הם פועלים בהיפוך מוחלט שנייה לאחר מכן? מה החשיבות של כל מה שסער אמר בוועדת החקירה האזרחית אם מעכשיו הוא יהיה שפוט של מר הפקרה? למה שנאמין לסער ולנתניהו ולדיסטל מעכשיו?
אין מה להאמין להם. הם סתם אומרים דברים שנוח להם להגיד באותו רגע כי זה משרת אותם. אחר כך אין להם בעיה להתעלם, להתכחש או לזרוק לפח. פשוט ככה. אפשר לסגור את הרדיו, להפסיק לעקוב אחריהם ברשתות ולכבות את הטלוויזיה. עדיף לשמוע מוזיקה ולראות מאסטר שף — זה יותר אמיתי מכל מה שהם אומרים לנו בחשיבות המזויפת שלהם. הם פה בשביל עצמם ולא יותר.
מה עוד קורה
1. אלול כמעט נגמר ויוסף חרש מראה מה קרה בבורסה בשנה המטורפת הזאת — הדולר היה ב-4 שקלים והמדדים צנחו ואז חזרו לעצמם, והכספים של הישראלים יצאו ל-S&P
2. אם מישהו צריך רשת סטוק — שנתיים בלבד אחרי הרכישה, האחים אמיר הציעו את דן דיל למכירה
3. מאות נפגעים בפרשת פרסונל — שהבטיחה למשקיעים תשואה חודשית של 8% ממיזמי התחדשות עירונית — מתחילים להיחשף. מחר יגישו הנאמנים סקירה על מצב החברה שקרסה, שבה הושקעו כ-400 מיליון שקל
4. אופקים הופקרה במלחמה, וגם אחריה. במשך כשנה תושביה מטורטרים ברכבות קונקשן
5. עוד הזיה — משרד החינוך קרא לבתי הספר לערוך הרקדות ומשלוחי מנות לתלמידים עקב חיסול נסראללה
6. המסוק של שעשוע מתקשה לנחות במשרדים בירושלים — בקשתה של מובילאיי להקים מנחת פרטי בקמפוס החברה בהר חוצבים היא תקדימית. עד כה פעלו בתוך העיר מסוקים לצורכי ביטחון ורפואה בלבד. מבחינה משפטית אין אפשרות לאשר בקשה פרטנית, ולכן תדון מחר הוועדה במדיניות למנחתים בכל מחוז ירושלים
7. ישראל נמצאת במשבר תעופה גדול — השמיים נסגרים, ומשרד התחבורה לא זז
2024-09-30T14:46:16Z dg43tfdfdgfd