יורשי מחסן בבניין במרכז תל אביב התנו את הריסתו ובנייתו מחדש בקבלת מה שהם ראו כ"תמורה הוגנת". לשכנים שלהם וליזם ניתנו שתי אפשרויות לבחירה
ניצחון לסרבני תמ"א 38 בבניין במרכז תל אביב: המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין במחוז תל אביב, דגנית קציר-ברין, קבעה לאחרונה שבתמורה להסכמה של בעלי מחסן במבנה ברחוב זלוציסטי, הם יקבלו מחסן בגודל משודרג או פיצוי של חצי מיליון שקל.
התובעים הם בעלי 12 הדירות בבניין שלגביו אושרה תוכנית הריסה ובנייה מחדש עם כמעט פי 2 יחידות דיור. הנתבעים הם יורשי עיזבון ובעל מחסן בשטח 19.5 מ"ר. התביעה הוגשה על רקע סירובם לחתום על מסמכי הפרויקט. לדבריהם הם מעוניינים אמנם בביצוע העבודות, אך זאת בכפוף לקבלת תמורה הוגנת ושוויונית.
היורשים סברו שיש להכיר במחסן שבבעלותם כשווה ערך לדירת מגורים, וטענו שקיים פער עצום בין ההטבות שקיבלו השכנים לבין אלה שהוצעו להם. מנגד טענו בעלי הדירות כי הכרה במחסן כדירה תעניק ליורשים תמורה עודפת ובלתי סבירה.
בסופו של יום הסכימו הצדדים שהמחלוקת תוכרע על פי חוות דעת מומחה ניטרלי מטעם המפקחת על המקרקעין, שיקבע מהי התמורה ההוגנת והשוויונית לבעלי המחסן. חוות דעת המומחה העלתה שלוש חלופות לפיצוי: 1. הקניית מחסן מורחב במרתף המבנה החדש, הגדול ב-5.5 מ"ר מזה הקיים. 2. פיצוי בסך חצי מיליון שקל מבלי שליורשים יהיה נכס כלשהו בבניין (זאת על רקע קביעת המומחה שהמחסן שווה כיום 400 אלף שקל). 3. מתן אפשרות לנתבעים לרכוש דירה בקומה השישית של הבניין החדש תמורת 3.8 מיליון שקל.
מכיוון שבעלי המחסן שללו את אפשרותם לממן את החלופה השלישית, הדיון נסוב על שתי האפשרויות הראשונות. בשלב זה הם טענו שהמומחה טעה בהערכת שווי המחסן שלהם – שלשיטתם שווה לפחות 1.4 מיליון שקל – ומכאן שגם ההצעות הנוכחיות מטעמו הינן בבחינת לעג לרש.
אלא שהמפקחת דחתה אותם וכתבה: "איני סבורה כי דירת הנתבעים זכאית לתמורה כמותית זהה לזו של דירות המגורים. המדובר במחסן ומכאן שאין מדובר ב'שוויון בין שווים' אלא בניסיון לכפות שוויון בין שונים".
falseבהמשך קבעה שהיא מאמצת את עמדת המומחה שלפיה שווי הבעלות על המחסן ניתן לכימות ולמכירה, כאשר "בסיכומו של דבר מציין המומחה כי לגישתו יש ליתן לנתבע מחסן בשטח 25 מ"ר וככל שהדבר לא ניתן – יש ליתן לו תמורה כספית בסך 500 אלף שקל".
נקבע שהתמ"א תבוצע בתנאי שיינתן לנתבעים מחסן בגודל 25 מ"ר, ובמידה שהדבר לא אפשרי - פיצוי של חצי מיליון שקל עד נובמבר הקרוב. בנוסף נקבע שהתשלום ליורשים יהיה בערכי "נטו", כלומר - בעלי הדירות הם אלה שיישאו ביחד ולחוד בעלויות המיסוי וההיטלים הנדרשים. העיזבון חויב בהוצאות משפט של 22,960 שקל נוכח זלזול שהפגין, לדברי המפקחת, בניהול הגנתו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד בונפיל ניל • ב"כ הנתבע: עו"ד נבו (בן-זינו) אורי • • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין