פטור לממשלה וגלגול אחריות על הצבא? אנגלמן מספק חשד סביר שזה הכיוון

פטור לממשלה וגלגול אחריות על הצבא? אנגלמן מספק חשד סביר שזה הכיוון

מבקר המדינה הודיע שלושה ימים לאחר הטבח כי משרדו "יהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת" — אך לא זוכה לשיתוף פעולה ■ בדברי הביקורת שנשא אתמול הוא חטא בהכללה ובאי־דיוק ■ רצוי יותר שיצטרף ליועמ"שית בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית

September 04th, 06AM September 04th, 06AM סמי פרץ

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מנהל כבר כמה חודשים מאבק שיאפשר לו לחקור את מחדלי 7 באוקטובר — בינתיים ללא הצלחה. הוא לא זוכה לשיתוף פעולה של צה"ל, שעסוק בניהול המלחמה הרב־זירתית; היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מפנה לו כתף קרה כי היא רוצה את הדבר האמיתי — ועדת חקירה ממלכתית; ומשרד ראש הממשלה מספק לו חומרים, "אך מציב מכשולים", כך לדברי המבקר.

התנגדות היועמ"שית נובעת מהטעם הפשוט שמחדל כה חמור — האסון הגדול בתולדות המדינה — פשוט גדול על מוסד מבקר המדינה. זו לא שחיתות, אי־סדרים או מינהל לא תקין, אלא מחדל חמור שבו נרצחו 1,200 איש, נחטפו 250, ובגינו פרצה מלחמה שנמשכת זה 11 חודשים ולא רואים את סופה.

השארת חקירת המחדל הנורא למבקר המדינה עלולה להסתיים באופן שבו דו"חות אחרים של מבקר המדינה מסתיימים לרוב: כותרות בתקשורת שנעלמות לאחר שעה במקרה הרע, ויממה במקרה הטוב.

מאז מינויו למבקר המדינה יש חשדנות כלפי אנגלמן — מינוי אישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו — בשאלה כיצד הוא תופס את תפקידו כשומר סף מרכזי. הוא לא נתפס כדמות נשכנית במיוחד כלפי השלטון, ויש הסבורים כי מטרת הביקורת שהוא מבקש לקדם היא לוודא שמלוא או רוב האחריות והאשמה תוטל על הדרג הצבאי.

דברי אנגלמן אתמול בטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין מחזקים את החשד הזה: "המערכת הצבאית מצדה, בגיבוי היועמ"שית, הציבה כדבר שבעובדה חומות גבוהות ובלתי עבירות שמובילות הלכה למעשה לסיכול הביקורת; משרד ראש הממשלה מצדו הגם שמספק חומרים עדיין מציב מכשולים, אשר מעכבים ומשבשים את הפעולה המקצועית המתבקשת.

"אלו ואלו, כל אחת ברמת חומרה שונה, אינן משדרות את החוסן הערכי והציבורי המצופה מהן, שביסודו נכונות לביקורת ממשית, ללא הגבלה, גם אם תוצאותיה יהיו נוקבות וקשות. אין ביקורת, בדיקה או חקירה אובייקטיבית שמתקדמת ללא הפרעות, חסימות ועיכובים — לקראת הנחת ממצאיה על שולחן הציבור הישראלי. אותו ציבור שתובע לקבל הסברים לאסון שחווה".

לפי דובר צה"ל, "קיומה של ביקורת במתווה המבוקש על ידי המבקר, בעיצומה של מלחמה קשה במספר חזיתות, תפגע בתפקודם של גופי הביטחון"

החשדנות נותרה בעינה

אנגלמן אמנם הודיע שלושה ימים לאחר הטבח ביישובי הנגב המערבי כי משרדו "יהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחריות של הגורמים הנוגעים בדבר מכלל הדרגים", אך החשדנות נותרה בעינה. יש לה סיבות טובות.

הנימוק הרשמי של צה"ל להתנגדותו לשתף פעולה עם המבקר בעת הזו הועבר דרך דובר צה"ל, שמסר כי "קיומה של ביקורת במתווה המבוקש על ידי המבקר, בעיצומה של מלחמה קשה במספר חזיתות, תפגע פגיעה ממשית ומוחשית בתפקודם של גופי הביטחון. צה"ל אף הציע להתחיל את הביקורת באופן מיידי במספר נושאים, בכפוף להתפתחויות הביטחוניות, אך מבקר המדינה דחה הצעה זו".

אתמול תקף אנגלמן, וכהרגלו עשה זאת ללא ציון שמות: "ביקורת המדינה חיונית לביטחון המדינה גם בשעת מלחמה. קיימת שחיקה חמורה וחסרת תקדים של אחד הערכים היסודיים במדינה דמוקרטית — הנשיאה באחריות. יש שורה של ביקורות ואני קורא לצה"ל לשתף פעולה על מנת לאפשר את השלמתן". עוד ציין כי "לא היה מבין נבחרי הציבור, נושאי המשרות הציבוריות, אנשי הצבא ומערכת הביטחון ולו אחד שעמד בסטנדרט הראוי ובמועד המצופה בכל הנוגע לקיום ערך הנשיאה באחריות".

אנגלמן נוטה להאשים מערכות, גופים וארגונים ולא אנשים ספציפיים, מבלי לתת את הדעת על כך שביקורת כלפי גופים הרבה פחות אפקטיבית מביקורת אישית

פלונטר אסטרטגי

לכאורה, הביקורת מופנית גם לדרג המדיני — ובכלל זה נתניהו ושר הביטחון גלנט. אלא שאנגלמן לא נוקב באף שם. זה משקף את גישתו להפנות אצבע מאשימה בלי לנקוב בשמות וזו פרקטיקה שהוא קידם גם בדו"חות מבקר המדינה שפירסם מאז כניסתו לתפקיד. הוא נוטה להאשים מערכות, גופים וארגונים ולא אנשים ספציפיים, מבלי לתת את הדעת על כך שביקורת כלפי גופים הרבה פחות אפקטיבית מביקורת אישית.

כשהוא אומר "בישראל, נכון לספטמבר 2024, אין נשיאה באחריות אישית עם פעולה לצדה. לא בדרג המדיני, לא בדרג הביטחוני והצבאי ולא בדרג האזרחי" — הוא צודק, אך חוטא בהכללה ובאי־דיוק. בדרג הצבאי ראינו ארבעה קצינים בכירים שלקחו אחריות והתפטרו: ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה, ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל עמית סער, מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד, וקצין המודיעין של אוגדת עזה סא"ל ע'.

ראינו גם את הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש שב"כ רונן בר ואלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן שלוקחים אחריות ולא מתפטרים, וראינו את ראש הממשלה נתניהו לא לוקח אחריות וכמובן גם לא מתפטר.

לא רק שנתניהו לא לוקח אחריות, הוא גם מתחמק מהחובה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כלל ההיבטים שהביאו למחדל ולאסון הנורא. הנימוק שלו הוא שכל זמן שיש מלחמה – לא חוקרים. כמה זמן תימשך המלחמה? הוא לא אומר. התוצאה: הכישלון המדיני, המודיעיני והמבצעי הגדולים בתולדות המדינה, שהביאו לפלונטר אסטרטגי חמור ומלחמה רב־זירתית, לא נחקרים ולא מתוחקרים.

צודק אנגלמן כשהוא לוחץ לקיים ביקורת על האסון והמחדל, אך רצוי יותר שירתום את כוחו ויצטרף ליועמ"שית בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתפעל עם כלים שונים מאלה של המבקר. היא תעלה את כל המעורבים על דוכן העדים בהליך פומבי שקוף, עם שמות, עם תחומי אחריות, עם מסקנות אישיות.

היא צריכה להיות עצמאית לגמרי ובלתי תלויה, ובשום פנים ואופן אסור שראש הממשלה — האחראי הראשי לאסון — או מי מטעמו ימנה את חבריה. אי־אפשר להתייחס למחדל הזה כמו לשחיתות בעיריית גדרה או חדרה ולהסתפק בביקורת על מוסדות וארגונים. זה מחדל מערכתי, אבל הוא מעשה ידי אדם.

2024-09-04T03:34:29Z dg43tfdfdgfd