"עושה לנו בית ספר": מול האנרכיסט הזה — נתניהו ודרעי פשוט אובדי עצות

"עושה לנו בית ספר": מול האנרכיסט הזה — נתניהו ודרעי פשוט אובדי עצות

עסקת חטופים? "בספק". גיוס חרדים? "פתיר". תקציב 2025? "יש זמן" ■ בקואליציה לא מתרגשים מ"המשברים", צופים כי מותו של יהודה דרעי ישהה את הקמפיין של בן גביר, מחכים לראות איזה נתניהו ישוב מארה"ב — וחוששים רק ממוקש אחד: הקרב הבלתי פוסק על כוח, כסף וכבוד

July 10th, 06AM July 10th, 06AM אבי בר-אלי

אירועי שלשום (ב') בכנסת עוררו תחושת דז'ה וו — כאילו חזרנו שבועיים וחצי לאחור. שוב זה יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שנעמד על רגליו האחוריות ודורש בעיתוי ציבורי תמוה לאשר עבורו חוק ג'ובים במיידי; שוב הוא עושה שרירים ומשדר חוסר שביעות רצון פוליטי (מבריז מישיבת ראשי קואליציה ומייחצן כינוס סיעתי בביתו); שוב הוא דורש הצבעת כנסת, ויהי מה — ושוב יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, מחכה לו בפינה.

שוב בן גביר מתנה את תמיכתו בחוק ג'ובים חרדי בצירופו לקבינט המלחמה המצומצם; שוב ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה למסמס זאת, בן גביר מממש את איומיו — ולקואליציה אין רוב; שוב החוק מוסר מסדר היום, דרעי מושפל וש"ס מאיימת בסנקציות; שוב בן גביר מנצח (את שותפיו) — אך בפועל לא משיג דבר; שוב השופרות הביביסטים נשלחים להשתלח בו בערוץ 14 וברשת X ולהאשימו בפרובוקציות אנרכיסטיות; ושוב עולה השר דודי אמסלם אל דוכן הכנסת, ומאשים באנרכיזם דווקא את היועצת המשפטית לממשלה ואת המשנה שלה ("הם סכנה למדינה ולדמוקרטיה. בבוא היום נדאג להעמיד אותם לדין"). מה אשם הצמד בכך שנתניהו לא שולט בקואליציה?

לפני שבועיים וחצי תועדה הכרוניקה הזאת סביב חוק הרבנים — החוק שנועד להוסיף מאות תקנים עבור רבני ערים, מועצות ושכונות - בשליטת שר הדתות של דרעי ובמימון הרשויות המקומיות.

שלשום היה זה בגלל חוק הרבנים החליפי — "חוק רבני ההתיישבות" — שבמסגרתו הוצע מסלול ירוק לניפוח עובדי שירותי דת — ללא תקרה, ובכל רחבי הארץ — ללא הגבלה. זאת, במימון מלא (100%) של תקציב המדינה, לפי אמות מידה שיקבע שר הדתות — ללא צורך בהסכמת שר האוצר.

החוק הזה יצא בשבוע שעבר לדרכו — חרף התנגדות גורמי המקצוע המשפטיים והכלכליים. ביום שני הוא אמור היה לעלות לאישור בקריאה ראשונה, כדרישת דרעי.

מצביעי ש"ס עולים על הכוונת של בן גביר

בשני בצהריים עוד נראה היה כאילו הדברים מתנהלים על מי מנוחות. גם באופוזיציה (להוציא את סיעת העבודה) לא חשבו להתנגד לחוק. אלא שאז שיגרה עוצמה יהודית הודעה על כך שבכוונתה להצביע נגד הקואליציה וטרפה את הקלפים. באופוזיציה (מירב בן ארי, אפרת רייטן) החלו בגיוס כללי.

ניסיונות ש"ס לשדל את הח"כים הערביים להימנע — כשלו. האחרונים נשכו שוב שפתיים, ולמרות הבטן המלאה שלהם על סיעות האופוזיציה שמתנערות מהם — יישרו קו נגד הממשלה.

שר הדתות, מיכאל מלכיאלי (ש"ס), נשלח לפיליבסטר מביך כדי למשוך זמן, ואולם בן גביר עמד במריו: "קבינט מלחמה — או שאין חקיקה" ודרעי השתולל.

נתניהו זימן אליו את בן גביר לפגישה ב–20:30. כצפוי, כדי לא להיראות כמי שנסחט, הוא ביטל את הפגישה 20 דקות לפני, תידרך נגד בן גביר — והשיב לו לכאורה בהשפלה. לא מן הנמנע כי בישיבת הממשלה הקרובה נתניהו שוב ינזוף באיזה שר ינוקא של עוצמה יהודית — אך לא בבן גביר, חלילה.

במבוכתה, הורתה ש"ס לאנשיה לעזוב את המליאה. יתר חוקי הקואליציה הוסרו מסדר היום. אין טעם להתבזות בהעדר רוב.

לו רק היו מצרפים את גדעון סער

בן גביר מתעלל בנתניהו — משום שלאחרון אין קואליציה אחרת, ובדרעי — מכיוון שהאלקטורט של ש"ס על הכוונת.

בן גביר עמוק בקמפיין, גם אם הבחירות לא נראות באופק. לא בכדי שוגרו אתמול אלפי, ואולי עשרות אלפי מסרונים שמאשימים את דרעי בתמיכה ב"מדיניות שמאל, עסקה מופקרת ובסיום המלחמה" — לעומת בן גביר ש"רוצה ניצחון במלחמה". תכלית המשוואה ברורה.

הישג ראשון בן גביר כבר רשם, כש"הרג" בקלות את הגימיק של יריבו המוכחד, בצלאל סמוטריץ'.

שר האוצר הצטלם שלשום בישיבת הציונות הדתית עם תמונת ניצחון של יחיא סינוואר — וביקש לחשק כך את נתניהו, כדי שלא יתפתה להפסקת אש. בחלוף שעה כולם כבר שכחו מסמוטריץ', היות שבן גביר שלף מהשרוול משבר קואליציוני — ולא הסתפק בפוסטר.

נתניהו יודע שלצרף את בן גביר ל"מטבחון" זו התאבדות פוליטית. בן גביר לא ירוץ להדליף — אבל יאסוף חומר כדי להלבין את פני נתניהו בקמפיין הבחירות

בליכוד, אגב, מפקפקים בסיכוייה של עסקת חטופים. זו תתאפשר רק אם חמאס יסכים להמשך נוכחות חיילי צה"ל בציר פילדלפי ובמסדרון נצרים. נתניהו לא מתכוון לסגת מתנאי זה — גם במחיר פיצוץ עסקה. עמדה זו מגובה כנראה בסקרים. מילוי אחרי התנאי יבטיח לבן גביר וסמוטריץ' שלא מדובר בהפסקת מלחמה — ויבטיח לעסקה רוב בממשלה. עכשיו רק נותר לשכנע בכך את חמאס.

כן עסקה או לאו, נתניהו יודע שלצרף את בן גביר ל"מטבחון" זו התאבדות פוליטית. בן גביר לא ירוץ להדליף — הוא פשוט יאסוף חומרים כדי להלבין את פני נתניהו בקמפיין הבחירות. לכן נתניהו חייב למסמס את דרישת בן גביר ולקנות זמן. ברצותו, בן גביר יעצום עין — וברצותו, יגרום לנתניהו להזיע.

שלשום היו בליכוד מי שהיכו על חטא על כך שלא צירפו לפני שלושה חודשים את תקווה חדשה של גדעון סער. במחיר נמוך יחסית (חברות בקבינט המלחמה) — יכלו לקנות ארבע אצבעות שהיו מעקרות את התלות המבישה בבן גביר.

יפעת שאשא ביטון, שהתנגדה לחבירה לנתניהו, פרשה בשבוע שעבר מהכנסת. את מקומה תפס יוצא הליכוד, מישל בוסקילה, שהושבע שלשום כח"כ, ומיד נעטף בחיבוקים של חברי מרכז ליכוד.

סער עוד יכול להיכנס לממשלה, אך המחיר כעת גבוה (תיק בכיר פלוס שיריונים). על טעויות משלמים.

"הוא פשוט עושה לנו בית ספר", הודו אתמול בליכוד ובש"ס בהתייחס לבן גביר. "נתניהו לא שולט באירוע וזו בעיה", הוסיפו בש"ס. בינתיים, המפלגה משיבה אש היכן שהיא יכולה.

עונש במיליארד שקל

ביום שלישי שעבר התכנסה ועדת הכספים כדי לדון בבקשות משרד האוצר ויתר משרדי הממשלה לניוד עודפי תקציב מ–2023 ל–2024. בין יתר הבקשות, הונחה בקשת המשרד לביטחון לאומי של בן גביר לניוד 1.1 מיליארד שקל לטובת המשטרה, שב"ס והכבאות.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לא גילה דחיפות מיוחדת לדון בסעיף התקציבי הזה. כך גם לא ממלא מקומו, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), ולא אנשי האוצר. למתבונן מהצד נראה היה כי כאילו החרדים והציונות הדתית מורחים אותו בכוונה.

בשלב מסוים הוזעק יד ימינו של בן גביר, ראש המטה שלו חנמאל דורפמן. אלא שגם זה "יובש" זמן ממושך בוועדה.

לאחר חמש שעות מתישות התכוון גפני לנעול את הדיון — בלי לדון בפנייה התקציבית של המשרד לבט"ל. דורפמן הטעון התפרץ כלפי אזולאי. "אם אתם עושים בכוונה — גם אני יודע לעשות בכוונה", אמר לו — ואזולאי לא נותר חייב.

"אל תאיים. סע, סע החוצה! למדת לקחת פרוטקשן כמו הבוס שלך?" הטיח חזרה. מאבטח משמר הכנסת מיהר לחצוץ בינו לבין דורפמן, תוך שהוא הודף את האחרון לכיוון היציאה.

‏דורפמן סירב לצאת ונשאר בחדר, כדי שהדיון בפנייה שלו יחל — ואז יובטח כי יפתח את הישיבה הבאה. אלא ש"הישיבה הבאה" מבוששת לבוא.

גפני, ביד אחת עם ש"ס, לא קבע השבוע דיון בהעברות תקציביות (למעט אחת שביקשה הכנסת). כך תמשיך בקשת בן גביר לשכב למשך שבוע נוסף לפחות.

"צורכי צה"ל" — במקום שוויון בנטל

מותו של הרב יהודה דרעי אתמול, אחיו של יו"ר ש"ס, הוא לא רק טרגדיה (נאבק בזיהום פתאומי) — כי אם גם אירוע פוליטי שיכתיב הפסקת אש זמנית (בממשלה, לא במלחמה).

זו לא העת למלחמות יהודים, יגידו. בן גביר יידרש לביקור תנחומים רגיש אצל דרעי. "בצער רב קיבלתי את הבשורה המרה", מיהר אתמול יו"ר עוצמה יהודית להודיע — והעלה על נס את תרומת דרעי האח לנגב. בעקבותיו הלכו גם כפיפיו בסיעה, תוך שהם מנחמים את משפחת דרעי "הדגולה". הקמפיין נגד דרעי יושהה לפיכך.

על הדרך, נפתר פלונטר זהות הרב הראשי הספרדי הבא (דרעי האח התמודד ראש בראש מול הרב דוד יוסף), וגם משבר גיוס החרדים נראה פתיר.

בכנסת כבר מדברים על "צורכי צה"ל" — ולא מזכירים את סוגיית השוויון בנטל או את העוול המוסרי. הדיון נהפך טכני.

צה"ל הוציא עבור הממשלה את הערמונים מהאש כשהודיע כי הוא מסתפק השנה וב–2025 בעוד 3,000 חרדים מגויסים בלבד (4,800 בסך הכל לשנה) — בלי צורך לשגר עשרות אלפי צווי גיוס.

שמות של 3,000 יוכל הצבא להשיג גם בלי שיתוף פעולה מהמגזר החרדי. איך? צה"ל ישלוף מהביטוח הלאומי את פרטי הצעירים החרדים שיצאו לעבוד, ושהונפק עבורם תלוש שכר.

כלומר, "יענישו" דווקא את אלה שהצטרפו לשוק העבודה, ושכנראה זקוקים לפרנס משפחה — במקום את הצעירים הבטלנים שרשומים פיקטיבית בישיבות.

כעת נותר להעביר חוק גיוס מרוכך שיאפשר לחדש את התשלומים לישיבות. אחרי ששר הביטחון יואב גלנט ירד מהעץ והסכים לפני שבוע לקבוע יעדי גיוס בתקנות (ממשלה), ולא בחקיקה (כנסת) — גם את זה, מאמינים בקואליציה, אפשר יהיה לפתור.

בשביל שתי אלה, שווה יהיה לפרק ממשלה

חרב הקיצוצים של 2025 תיוותר לפי שעה תחת סימן שאלה. דיוני התקציב הוקפאו עד למוצא פיו של נתניהו בסוגיה, מכיוון שהכרעה על איזה תקציב מגישים (מקוצץ, גרעוני, דו־שנתי) — אם בכלל מגישים — היא נגזרת של הכרעה על המשך דרכה של הממשלה.

נתניהו לא צפוי להכריע בעניין לפני שישוב במטוס "כנף ציון" מנאומו בפני הקונגרס האמריקאי ב–24 ביולי. בקואליציה ממתינים לראות מה יביא משם באמתחתו (במישור המדיני והביטחוני).

נתניהו צפוי לקחת את הזמן. ממילא אישור תקציב בכנסת נדרש עד סוף מארס 2025 ואת הדדליין לאישור בממשלה — אף אחד לא סופר

לא מן הנמנע שנתניהו ימתין לראות איך עובר גל צווי הגיוס הראשונים שיישלחו לצעירים החרדים ב–1 באוגוסט, או שידחה את הכרעתו לחזרת הכנסת מפגרת הקיץ ב–1 בנובמבר, ולאחר שיתבררו תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ב–5 בנובמבר.

במילים אחרות, נתניהו צפוי לקחת את הזמן. ממילא אישור תקציב בכנסת נדרש עד סוף מארס 2025 ואת הדדליין לאישור בממשלה — אף אחד לא סופר.

שר האוצר סמוטריץ' רמז שלשום על בריאת "קופסאות יש מאין" שיאפשרו לממן את הוצאות המלחמה הנוספות במסלול חוץ־תקציבי. למתעניינים — איש בקואליציה לא מתרגש מסוכנויות הדירוג וגם לא חושש מהעמקת הגירעון הלאומי.

ממה הם כן חוששים? מה עשוי לקצר את ימיה של הקואליציה? בעיקר, החרפת המשבר הפיננסי ברשתות החינוך החרדיות.

בסופו של יום, האינטרסים הפוליטיים של דגל התורה, אגודת ישראל וש"ס מתנקזים כולם למפעל הג'ובים והכשרת דורות המצביעים הבאים של רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. יותר מדי כסף מגולגל שם לתועלות שימון המנגנון האלקטורלי (3.5 מיליארד שקל), יותר מדי מקורבים מועסקים שם ויותר מדי כוח פוליטי מרכזים מנהלי המוסדות ובעיקר הרבנים שמאחוריהם.

ייבוש עמותות החינוך הפרטיות והמפלגתיות באמצעות אי־הכללתן ברפורמת אופק חדש, באמצעות הגברת הפיקוח החשבונאי על הנעשה בהן ובאמצעות חיובן בלימודי ליבה — יוביל למעבר ציבור תלמידים ומורים לחינוך החרדי הממלכתי. מהלך כזה הוא בבחינת גזירת מוות על מבנה המפלגות החרדיות. קריסת מודל החינוך המוכש"ר והפטור עשויה להוביל מיד לפירוק הממשלה.

צבא, חטופים, גירעון, קיצוצים — הכל בר פתרון, עד שמגיעים לליבה המאחדת של הקואליציה הזו: כוח, כסף וכבוד.

2024-07-10T03:15:37Z dg43tfdfdgfd