מלחמת ההתשה בין משרד האוצר למורים חוזרת לנקודת ההתחלה

סכסוך בין האוצר לארגון המורים העל־יסודיים חי ובועט. אם היה נראה שהמחלוקת העיקרית היא בנושא החוזים האישיים, הרי שבמשא ומתן האינטנסיבי הנערך בימים אלה מתברר שהמחלוקת היא כמעט בכל סעיף משמעותי.

יו"ר ארגון המורים רן ארז מתנגד גם לאפשרות לתת למנהלים גמישות במתן גמולי תפקיד למורים. האוצר דורש לקבוע שיטת שכר חדשה למנהלים אבל ארז טוען שמדובר ב"תוספות שכר קוסמטיות" ודורש לשלם למנהלים משכורת 13 על העבודה בחופש הגדול. בהסכם שהושג ב־31 באוגוסט שעבר סוכם על תוספת שכר שתגיע ב־5 פעימות עד 2,000 שקל. עכשיו ארז דורש שהיא תהיה בבסיס השכר, כלומר תגיע בפועל ל־2,800 שקל. המשמעות היא תוספת של מיליארד שקל לשנה. הוא גם דורש הצמדה להסכמי המסגרת של ההסתדרות. במילים אחרות, המשא ומתן התחיל בעצם מחדש.

החלטת הממשלה מיום ראשון השבוע לממן 525 מיליון שקל מתוך כספי הקיצוץ הרוחבי מהכספים שנשמרו להסכם הקיבוצי של המורים הוסיפה שמן למדורה. עם זאת, חוץ מהפגנת שרירים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אין להחלטה הזו משמעות מעשית. גם באוצר מסכימים שלכל הסכם שיושג עם המורים ב־31 באוגוסט או מאוחר יותר יימצא מימון. הסיכוי שיושג הסכם לפני כן לא קיים. הסכמים עם ארגוני המורים לא מושגים לפני סוף החופש הגדול.

בינתיים, ארגון המורים העל־יסודיים ממשיך להשתמש בעיצום המכאיב ביותר שיש לו, אי־מתן ציונים. זה אומר שלתלמידים אין מושג מהם ציוני הבגרות שלהם. יו"ר מועצת התלמידים הארצית ספיר מוספי מסבירה שהתלמידים נאלצים להירשם למועדי ב' של בחינות בגרות "על עיוור" בלי לדעת אם יש להם צורך. בעיה קשה עוד יותר, לדבריה, היא שמי שנרשם לעתודה האקדמית חייב להעביר ציונים עד ספטמבר. "גם בשנה שעברה זה היה ככה ולמזלנו שחררו את הציונים בספטמבר (אחרי השגת ההסכם שאחר כך התפוצץ - ש"א). זה אשכרה עלול לפגוע בנו בעתיד הקרוב מאוד", אומרת מוספי.

תקציר הפרקים הקודמים: בשנה שעברה התנהל סכסוך עבודה דומה מאוד עם המורים העל־יסודיים. גם אז נקטו המורים עיצומים כואבים של אי־מתן ציונים והימנעות מיציאה לפעילות מחוץ לבתי הספר שהמשמעות שלהם היא בלי טיולים שנתיים, בלי מסע ישראלי ובלי מסעות לפולין. רק ב־31 באוגוסט הושג הסכם בעל פה שמנע שביתה.

בהסכם הקודם סוכם על תוספת שכר שתגיע ב־5 פעימות עד 2,000 שקל. כעת רן ארז דורש שהיא תהיה בבסיס השכר. המשמעות היא תוספת של מיליארד שקל לשנה

על פי ההסכם הזה, המורים יקבלו תוספת של 2,000 שקל - אבל בחמש פעימות. הראשונה, של 800 שקל, היתה אמורה להיות משולמת לאורך כל השנה שעברה. המשמעות של תוספת של 2,000 שקל לכל מורה, בלי קשר לשכרו, היא צמצום משמעותי של פערי השכר בין מורים ותיקים וחדשים. בלב ההסכם עמד הסדר חליפין, שלפיו המורים יוסיפו שעה בכיתה בתמורה לוויתור על שלוש שעות פרטניות.

המורים הפסידו כסף בשנה האחרונה

עוד סעיפים בהסכם שהושגו, לפחות על פי האוצר: הסכמה של ארז להעסקת 6% מהמורים ו־10% מהמנהלים בחוזים אישיים; הסכמה למבנה שכר חדש לגמרי למנהלים שיתגמל אותם בהתאם ליכולת ולמורכבות בית הספר והסכמה של ארז לכך שהמנהלים יוכלו לחלק למורים גמולי שכר גמישים למורים; האוצר ייעד 50 מיליון שקל לתוספות לשכר המנהלים ו־125 מיליון שקל לגמולי השכר הגמישים למורים. ההנחה שם היתה שמדובר בכסף קטן יחסית וחכם שיכול לשדרג מאוד את המערכת. עלות ההסכם בהבשלה מלאה היה אמור להיות 1.8 מיליארד שקל לשנה.

ההסכם הכתוב היה אמור להיחתם עד סוף נובמבר והמורים קיבלו מקדמה חד־פעמית של 2,400 שקל על החשבון. אלא שבינתיים פרצה המלחמה. תוך כדי המלחמה התברר שארז טוען כי לא הסכים לחוזים אישיים, שמשמעותם, לדבריו, היא פירוק האיגוד המקצועי ו"צלם בהיכל". אבל על פי האוצר, הוא נסוג בפועל כמעט מכל סעיף משמעותי בהסכם. נראה שארז הגיע למסקנה שאם יהיו בחירות, הוא יוכל להשיג הסכם טוב בהרבה. לכן הוא חידש את העיצומים של אי־מתן ציונים וביטול פעולות מחוץ לבית הספר. האוצר בתגובה החל לנכות את המקדמות בקצב של 400 שקל לחודש. כרגע נראה שההימור של ארז נכשל. המורים הפסידו לא מעט כסף בשנה האחרונה, והתמשכות המלחמה יוצרת מצב של לגיטימציה נמוכה מאוד לשביתה בחודש ספטמבר.

בשבוע האחרון החל משא ומתן. אפילו אינטנסיבי. שלשום, למשל, ישבו ארבע שעות. היום צפויה ישיבה נוספת. אם יש לקח אחד שבאוצר הפיקו, זה שהפעם צריך להגיע ב־31 באוגוסט להסכם חתום. כלומר, לא לסיכום בעל פה או אפילו לא להסכם עקרונות. זאת, בהנחה שככל שיתקדם סוף החופש, אפשר יהיה להתקרב בעמדות.

התלמידים הם רק נזק היקפי

התהליך המתואר מעלה את השאלה מה בדיוק מרוויחים המורים כשהם לא נותנים את ציוני המגן והמתכונת. דווקא היה משא ומתן על הפסקת אש. האוצר הציע להפסיק לבצע ניכויי שכר בתמורה לכך שהארגון ייתן ציונים. הארגון דרש שהאוצר גם יחזיר את שני הניכויים שכבר ביצע. לא הושגה הסכמה. מדובר באותם תלמידים שעברו את הקורונה ואת המלחמה וחלקם מפונים. אם יש דבר אחד ברור זה שבסוף התלמידים בוויכוח הזה אינם הנושא. הם רק נזק היקפי.

ארז אומר שהמורים שחררו את ההכנות לטיולים ולמסעות בפולין ועיכוב הציונים הוא העיצום האחרון שנשאר להם.

המחלוקת על החוזים האישיים בתיכונים היא הזדמנות טובה לבדוק מה קורה במסגרות שבהן דווקא הושגה הסכמה לחוזים כאלה. לפני שנתיים בהסכם עם הסתדרות המורים נקבע שיהיו 6% חוזים אישיים ביסודי ובחטיבות הביניים. זה היה הישג די קטן ובאוצר התייחסו אליו בעיקר כאל רגל בדלת. אלא שעד עכשיו לא נחתם אפילו חוזה אישי אחד. באוצר מייחסים זאת לכבדות של משרד החינוך שמאוד לא מתלהב מהמעבר לשיטת ההעסקה החדשה והתעכב בגיבוש המתווה והחוזה.

בשנת הלימודים הקרובה זה קורה. ייצא לדרך פיילוט של חוזים אישיים במחוזות תל אביב והמרכז. 6% משמעותם 9,000 עובדי הוראה. המטרה הזו עדיין רחוקה שכן בשנה הקרובה מדובר רק על 200. המתווה לא מיועד למורים קיימים אלא לחדשים במערכת, מומחים רבי־ניסיון בתחומם. הרעיון הוא להביא אנשים שהוראה פרונטלית לא תהיה המשימה העיקרית שלהם אלא מורים שיתמקדו בנושאים שיקדמו את המערכת, כמו הכשרת מורים, פיתוח תוכניות לימודים, שיעורים מקוונים ועוד. בעבר פורסם שהשכר החודשי של המורים בחוזים האישיים צפוי לעמוד על 16-15 אלף שקל.

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד נערך ליישם העסקת מומחים בחוזים אישיים כבר בתשפ"ד, אך לנוכח המלחמה ההיערכות נעצרה".

יו"ר ארגון המורים רן ארז (מימין) והממונה על השכר באוצר

אפי מלכין. המחלוקת היא כמעט בכל סעיף משמעותי

2024-07-10T03:09:52Z dg43tfdfdgfd