מכרו לכם את "מבצע ארנון", ויצביעו באישון ליל על השתמטות מצה"ל

מכרו לכם את "מבצע ארנון", ויצביעו באישון ליל על השתמטות מצה"ל

הקואליציה מתכוונת להקדים את הכרעת בג"ץ ולאשר מחר בלילה דין רציפות למתווה מרוכך של גיוס חרדים לצבא ■ לנוכח התנגדות הרבנים, האם דיל מפתיע עם המפלגות הערביות יבטיח לנתניהו רוב?

June 09th, 15PM June 09th, 15PM אבי בר-אלי

למשך יממה ניפחנו את חזנו בגאווה. ההסתה נגד הרמטכ"ל הושהתה. המטכ"ל לא הואשם כי הוא שבוי בקונספציה. השב"כ הפסיק להיות ארגון בוגדני. לוחמי היחידות המובחרות לא כונו "קפלניסטים". אפילו החרדים סכרו את פיהם לנוכח חילול השבת היחצ"ני של לשכת ראש הממשלה.

הצלחת המבצע הנועז לחילוץ ארבעת בני הערובה מעזה הביאה להפוגה בדף המסרים של קואליציית המושחתים-משיחיים-חרדים ולעמידה של כולם, כאחד, מאחורי הצבא. אך האם זו עתידה להתפוגג בחלוף 60 שעות בלבד? מחר, מיד אחרי חצות, מתעתדת הקואליציה להעלות להצבעה לילית בכנסת את מתווה הגיוס המרוכך של הצעירים החרדים — בהתעלם מצורכי צה"ל.

בקואליציה היו משוכנעים כי ההרכב המורחב של שופטי בג"ץ — שדן בעתירות שהוגשו נגד הפטור החרדי משירות צבאי — יפרסם את הכרעתו כבר בחמישי האחרון. משזה לא קרה, בממשלה מתעתדים להקדים את הפסיקה הצפויה ולהחיל דין רציפות על מתווה הגיוס המרוכך של בני גנץ מ-2022.

מחר בחצות יסתיימו 14 הימים השמורים להגשת התנגדויות סיעות הכנסת להחלת דין רציפות על אותה הצעת חוק מרוככת. היות ששלישי ורביעי הם ימי שבתון (מפאת חג שבועות), ובימי חמישי וראשון המליאה לא מכונסת לחקיקה — בקואליציה לא מתכוונים לבזבז זמן ולהמתין שבוע נוסף. לפי התכנון, מליאת הכנסת תישאר מחר (שני) פתוחה עד לחצות — ודקה לאחר מכן יחל הדיון הפרלמנטרי סביב הצעת חוק הגיוס, שבעקבותיו תיערך הצבעה.

יועמ"שית הכנסת מזהירה מקושי משפטי

הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות) עברה בקריאה ראשונה בתקופת ממשלת השינוי. היא קודמה אז בידי בני גנץ וגדי אייזנקוט, בתמיכת מערכת הביטחון – אולם אלה מתנערים ממנה כיום בטענה כי אחרי 7 באוקטובר היא אינה אקטואלית עוד.

במקביל, בהעדר מתווה פשרה אחר מול החרדים, ראש הממשלה ושותפיו הקואליציוניים החליטו לאמץ את המתווה הנ"ל — שלו התנגדו רק לפני שנתיים — ולו כדי למנוע מבג"ץ להתערב בסוגיה ולקנות עוד זמן.

המתווה אושר בחודש שעבר בהליך מזורז בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה, חרף התנגדות מערכת הביטחון ושר הביטחון, יואב גלנט, ולמרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. זו טענה כי מדובר במחטף חקיקתי מחורר ושקוף מדי.

בסוף השבוע האחרון פירסמה את חוות דעתה גם היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. זו אמנם קבעה כי אין מניעה משפטית להחלת דין רציפות על הצעת החוק. בה בעת, ציינה כי לנוכח שינוי הנסיבות במדינה, התנגדות משרד הביטחון, וכן לאור התנגדות בהרב-מיארה — עלול להיווצר קושי משפטי בדילוג על אישרור ההצעה, שוב, בקריאה ראשונה.

אם דין הרציפות יאושר, קבעה אפיק, הצעת החוק תידון רק בוועדת חוץ וביטחון (שבראשות ח"כ יולי אדלשטיין). עוד הזהירה כי על הכנסת לנהל הליך חקיקה מוקפד, לקבל את עמדת גלנט ואת הנתונים הרלוונטיים, וכן להטות אוזן לקשיים ולרוח פסיקות בג"ץ בנושא השוויון בנטל, שאחרת "הדבר עלול לפגום בתקינות הליכי החקיקה ולהוות פגם היורד לשורשו של הליך".

ח"כים חרדים יצביעו נגד הרבנים

הצעת החוק הנדונה עוררה מחלוקת כבר לפני שנתיים, היות שהיא מותירה את ההשתמטות משירות צבאי כברירת מחדל — וקובעת מכסות דווקא לחרדים שמתגייסים.

בנוסף, המתווה שבסיסה מתחיל בגיוס מינימלי של 2,000 צעירים חרדים (מתוך 15-12 אלף משרתים פוטנציאליים) — כאשר רבע מהם יוכלו להמיר את צה"ל בשירות אזרחי-לאומי. בנוסף, המתווה מקבע את גיל הפטור על 23 ומבטיח שגם בעוד עשור כי רוב המלש"בים החרדים יהיו פטורים משירות צבאי. כמו כן, הסנקציות שהוא מטיל על הישיבות התורניות — רכות. בציבור החרדי היו שסברו כבר לפני שנתיים כי יוכלו "לחיות בשלום" עם מתווה כזה — אך הרבנים שללו זאת. כיצד אפוא יצביעו הח"כים החרדים מחר בחצות?

לאור התנגדות הימין הממלכתי, בידי נתניהו רוב קואליציוני תיאורטי של 64 חברי כנסת. עם זאת, לא ברור האם הח"כים החרדים יתמכו בהצעת חוק שסותרת את העמדה הפומבית הרשמית של חלק מהרבנים. הדבר נכון בעיקר לנציגי החסידים (אגודת ישראל), או לחסידיו של הרב משה מאיה (משורות ש"ס), היות שהתנגד גם לגיוס אלה שלא לומדים תורה.

בקיעים שהסתמנו בשורות הליכוד לא צפויים לעורר בעיות, לפחות לא בשלב מוקדם זה של הצבעה על דין רציפות. מחנה ניר ברקת אמנם עושה שרירים, אך צפוי ליישר קו. גם בציונות הדתית צפויים לבגוד באלקטורט המילואימניקי שלהם בלי בעיה. אך האם נתניהו יוכל לסמוך על כל אלה, כדי להבטיח רוב רגיל בהצבעה שעשויה להכריע את המשך כהונתו?

לפיד דוחק את עבאס לפינה

הזמירות בדבר דיל אפשרי בין הח"כים החרדים לערבים צפו כבר לפני חודשיים. הן מבוססות על שיתוף פעולה היסטורי בין שני המגזרים, בכל הקשור לחקיקת גיוס.

יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, רמז באפריל כי יהדות התורה וש"ס התנגדו להעברת רשות האכיפה במקרקעין לידיו — כדי שבתמורה, חד"ש־תע"ל ו/או רע"מ יתמכו בחוק החדש לפטור מגיוס. "שבן גביר לא יערב אותנו במלחמות היהודים... אם חוק הגיוס יהיה תלוי בנו — נצביע נגד הממשלה", השיב אז ח"כ אחמד טיבי, אולם בראיון לאתר "וואלה", יו"ר אגודת ישראל, השר יצחק גולדקנופף, נשמע אחרת.

כשנשאל על היתכנות דיל עם המפלגות הערביות, השיב: "אני לא כל כך חבר שלהם. יש כאלו במפלגות החרדיות שהם כן חברים. אני יודע שמתנהל מו"מ איתם, זה לא מפריע לי. הבהרתי לא פעם שבנושא הגיוס, הערבים איתנו באותה סירה".

מאז זרמו הרבה מים בירקון. הסיעות הערביות נדחקות לפינה כמעט מדי יום, נוכח התנכלויות מצד הקואליציה והתעלמות האופוזיציה ממצוקתן. יתרה מכך, חלק מהאופוזיציה הקיא מקרבו את רע"מ אחרי שאביגדור ליברמן וגדעון סער הצהירו כי לא יישבו עוד עם היו"ר מנסור עבאס באותה ממשלה.

יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, לא מיהר לצאת להגנת עבאס, וייתכן כי קוצר הרואי הפוליטי הנמשך של מפלגות המרכז-שמאל יהיה שוב בעוכריהן. לכל הפחות, הוא יכול להותיר את המפלגות הערביות פתוחות למשא ומתן – גם אם מדובר בחבל הצלה לנתניהו.

2024-06-09T12:08:26Z dg43tfdfdgfd