מגל ובית: שני הצעדים ההכרחיים לתקומה מלאה של עוטף עזה

מגל ובית: שני הצעדים ההכרחיים לתקומה מלאה של עוטף עזה

הקמת מנהלת תקומה לשיקום עוטף עזה היא צעד נחוץ ומתבקש, אבל כדי לשקם לעומק את האזור נדרש להכיר בחקלאות כמפעל מועדף ולהפוך את תושבי הקיבוצים והמושבים לבעלים רשמיים של הקרקעות

June 10th, 10AM June 10th, 10AM דורון שטיין

מלחמת חרבות ברזל עוד נמשכת, אולם כבר עכשיו ברור כי לאור ממדי האסון, ידרשו מהלכי שיקום אינטנסיביים ועמוקים של כל יישובי עוטף עזה. לשם כך הקימה ממשלת ישראל את מינהלת תקומה שתרכז ותקדם את המהלכים הללו. המינהלת תוקצבה ב-19 מיליארד שקל לאורך חמש שנים. אלא שבאותה נשימה, כדי לאפשר שיקום אמיתי של האזור, יש שני צעדים שחשוב יותר מתמיד ליישם: הכרה בחקלאות כענף יצרני מועדף ושינוי הבעלות על הקרקעות. מעבר לצמיחה ולהמשכיות שהם יעניקו לתושבים, הם גם יסייעו דרמטית להוזלת יוקר המחייה.

הכרה בחקלאות כמפעל יצרני מועדף

חקלאות העוטף מספקת 75% מהירקות בישראל, 20% מהפירות ו-6.5% מצריכת החלב. החקלאות הצטמצמה בשני העשורים האחרונים במידה ניכרת עקב דרישת המדינה לתחרות חופשית בתוצרת חקלאית, באמצעות יבוא.

ארה"ב ומדינות רבות באירופה מגינות על החקלאים בפני יבוא באמצעות מכס והגבלת כמויות, בשילוב סובסידיה למגדלים. לעומתן, ישראל פתחה את שעריה ליבוא בכמויות גדולות, תוך ויתור על איכות התוצרת. כך, היבוא ממדינות כמו טורקיה כלל עגבניות, ביצים ומוצרים נוספים באיכות נמוכה, עם סיכון בריאותי לציבור - כולל חיידק סלמונלה המצוי בביצים, ריקבון בעגבניות ועוד.

אירועי 7 באוקטובר, על כל השפעותיהם, לרבות חרם יבוא ממדינות רבות, יוצרים צורך אותו למדנו כבר בימי חרם הנפט - מדינת ישראל צריכה לספק לעצמה מזון ולא להסתמך על יבוא. על מדינת ישראל להכיר בחקלאות כמפעל יצרני מועדף, המאפשר הגנה על הגבולות הפיסיים וכן על הביטחון התזונתי של האזרחים. כדי שמחירי התוצרת החקלאית לצרכן הסופי יהיו סבירים, על המדינה להכיר בחקלאות כתעשייה לכל דבר, כולל חלוקת מענקים להגדלת הפריון לטובת שימוש באמצעים טכנולוגיים להקטנת התלות בכוח אדם. ישראל היא מעצמה בפיתוח מיכון ואוטומציה חקלאיים ולכן יש לעודד חקלאים להשקיע באמצעים אלה באמצעות מענקי השקעה.

מצב שבו החקלאות תחליף את היבוא הקיים ותיצור יצוא, יעניק לחקלאות מעמד של "מפעל מועדף". שיעורי המס המופחתים יחולו על החקלאים באופן זהה לנהוג בתעשייה (מס חברות – 7.5%, מס על דיווידנד – 20% - באזור פיתוח א').

צעדים אלה יאפשרו לקצר את שרשרת האספקה מהשדה עד הצרכן. מבדיקות כלכליות שנערכו על ידי המדינה עולה כי שיעור הרווח של החקלאי סביר ביותר, ובעיית המחיר הגבוה לצרכן נובעת מחוליות מיותרות בדרך מהשדה לצרכן. היישובים החקלאיים הם אלה שצריכים לאסוף את התוצרת לבתי אריזה – שם יבצעו מיון, קירור ואריזה – ומשם התוצרת תועבר למכירה ברשתות ובחנויות הקמעוניות, וליצוא.

העברת הבעלות לתושבים והרחבת זכויות בנייה

סוגיה נוספת ומשמעותית בעידוד שיקום חבל התקומה היא העברת הבעלות בקרקע (מגורים, שטחים ציבוריים, שטחי תעסוקה, שטחי חקלאות ותעשייה) לתושבי הקיבוצים והמושבים. הקו הראשון מול עזה בנוי מקיבוצים ומושבים שספגו את הנורא מכל, וכל זאת כשהם נחשבים "חוכרים" על קרקע שלכאורה אינה בבעלותם. כעת נוצרה הזדמנות היסטורית לתקן את העיוות הזה ולהעביר את הבעלות למי שנמצאים בקו הראשון ומעבדים את הקרקעות.

המדינה עשתה צעד דומה לגבי שוכרי דירות עמידר. השוכרים קיבלו זכות לרכוש את הדירות (והקרקע) במרכז הארץ, שבהן גרו, במחירים סמליים. תשלום זה איפשר לרמ"י להעביר את הבעלות לדיירים תוך ביטול הסכמי החכירה הזמניים.

בנוסף, יש לפעול להרחבת זכויות הבנייה בקיבוצים ובמושבים, בהתאם לסגנון החיים באזור. עד פרוץ המלחמה הביקוש של זוגות צעירים לגור בקיבוצים היה גדול במאות אחוזים ממספר הדירות הקיימות, ואכלוס חבל התקומה הוא חזון שניתן לממש תוך שנים מועטות, בכפוף למצב הביטחוני. בנייה רוויה למגורים תאפשר קליטת אלפי משפחות צעירות, הגדלת זכויות הבנייה של שטחי ציבור תאפשר בניית מתחמי חינוך, בריאות, תרבות ופנאי שיתאימו לגידול באוכלוסייה.

צעד נוסף הוא לאחד את האזור המשקי עם שטחי התעשייה כדי לאפשר ליישובים בנייה של מפעלים, בתי מלאכה, משרדים, מסחר ותעסוקה מכל סוג, שישמשו מוקד משיכה לעסקים שיעברו מהמרכז לדרום.

שני הצעדים השחובים הללו יאפשרו גידול משמעותי של האוכלוסייה באזור והעתקת מאות מפעלים ועסקים מאזור המרכז לדרום. אם ישולבו בהם אוטומציה ורובוטיקה תתאפשר פריצת דרך לחקלאות מתקדמת שתייתר את הצורך באלפי פועלים העוסקים בעבודת כפיים – ותסייע גם להקלה ביוקר המחייה בישראל.

רו"ח דורון שטיין הוא שותף ומנהל אשכול תעשייה והתיישבות בפירמת BDO

2024-06-10T07:26:19Z dg43tfdfdgfd