לטובת צרכיו הפוליטיים, סמוטריץ' מנסה לנשל את אגף התקציבים מכוחו

לטובת צרכיו הפוליטיים, סמוטריץ' מנסה לנשל את אגף התקציבים מכוחו

הצעותיו של סמוטריץ' להגברת עצמאות משרדי הממשלה וביזור הכוח של אגף התקציבים היו מתקבלות בברכה, אם הממשלה הנוכחית הייתה פועלת למען הציבור ■ בפועל, שר האוצר מנסה למנוע משומרי הסף לבצע את מלאכתם ולהגן על הקופה הציבורית מול השחיתות הגוברת

June 10th, 06AM June 10th, 06AM נתי טוקר

אם בישראל הייתה ממשלה שחותרת לשפר את מצב אזרחיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה נתפס כאדם שקול ואחראי, לפחות חלק מההנחיות שנכללו במכתב ששלח אתמול לראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, היו מתקבלות בתשואות סוערות. אין הרי מי שיכול להתנגד ליותר שקיפות בניהול תקציבי המדינה, פחות עומס ביורוקרטי, ביזור מוקד כוח ועידוד של מגוון דעות בתהליך גיבוש תקציב המדינה, בוודאי בשעת מלחמה.

המכתב של סמוטריץ' נשא את הכותרת הלכאורה עניינית "הליך גיבוש תקציב המדינה ל–2025 בהתייחס למצב המלחמה החריג". הוא כלל כביכול הנחיות לגבי עקרונות גיבוש תקציב 2025. אבל המכתב כולו הוא לא יותר מעוד תרגיל יחסי ציבור בשירות מטרת העל של סמוטריץ': לערער את מעמד דרגי המקצוע ולמנוע משומרי הסף לבצע את מלאכתם, כדי להמשיך לשרוד פוליטית ולהזרים תקציבים ליעדים מגזריים.

עצם העובדה ששר האוצר מתקשר עם בכירי משרדו באמצעות מכתבים תוקפניים, שיוצאים באופן רשמי בהודעה לעיתונות, מעידה די והותר על המצב חסר התקדים שאליו דירדרה הממשלה הנוכחית את השירות הציבורי. בעולם נורמלי, ביחסי שר האוצר והפקידות המקצועית — עולם רווי מתיחות באופן מובנה, אך גם פורה ומפרה — השר והפקידות הבכירה שמעליו מקיימים דיונים פתוחים, משמיעים את דעותיהם, שומעים את מדיניות השר ומיישמים. אבל במשרד האוצר של סמוטריץ', במקום לבנות יחד עם הדרגים המקצועיים מדיניות לגיבוש תקציב המדינה, השר מפיץ מכתבים בהודעות לעיתונות כדי לנסות לרסק ציבורית את צוות משרדו.

אין חולק על כך שלאגף התקציבים בישראל יש כוח כמעט בלתי מוגבל, מהשלב הראשוני של גיבוש התקציב ועד לשליטה בתקצוב של כל תקנה ותקנה. אינסוף מחקרים ומאמרים, כולל ב–TheMarker, נכתבו על התהליך הריכוזי של גיבוש תקציב המדינה ושל התקצוב בפועל, שמנוהל באופן ריכוזי על ידי אגף התקציבים באוצר, בעוד ידי השרים והמנהלים של המשרדים האחרים לעתים כבולות. אפילו ההמלצה של OECD להקמת מועצה פיסקלית שתגבש אסטרטגיה רחבה, בדיוק כמו המועצה המוניטרית של בנק ישראל, נתקלת בהתנגדות נחרצת של אגף התקציבים.

אלא שסמוטריץ' עושה שימוש ציני בטיעונים האלה. בדיוק כפי שניצל מבחינה ציבורית את הצורך המוסכם בהקמת הוועדה לתקציב הביטחון כדי לגלגל לצבא את כל האחריות על המחדלים המדיניים של הממשלות שבהן הוא היה חבר, לרבות קידום תפיסתו שלפיה יש לחזק את החמאס, שהביאו לאירועי 7 באוקטובר — כך הוא מנסה כעת לנצל עמדות מוצדקות כדי להתנגח בדרגים המקצועיים ולקדם את צרכיו הפוליטיים.

בשביל צעדים כאלה לא צריך שר

מכתבו של סמוטריץ', שהופנה לראש אגף התקציבים יוגב גרדוס מגיע לאחר מכתב ששיגרו בשבוע שעבר אנשי האגף בעצמם, ובו ניסו להאיץ בשר להתחיל לקיים דיונים על תקציב 2025, אם אכן ברצונו להעביר תקציב. אחרי שסמוטריץ' התעורר, היא שיגר מכתב תשובה שעוסק בשני היבטים בו־זמנית. בנוסף להנחיות לגבי גיבוש תקציב 2025 הקרוב, הוא כולל הנחיות כלליות יותר לגבי סמכויות אגף התקציבים וניסיון לערער מוסכמות יסוד בניהול תקציב המדינה.

לגבי תקציב 2025, סמוטריץ' לא מציג אף אתגר ברור או מדיניות מגובשת כלשהי אלא סיסמאות וקלישאות בלבד. ניתן היה לצפות כי סמוטריץ' יציג יעד תקציבי כלשהו, אפילו ברמת מצרפי התקציב — כלומר, האם לשאוף לתקציב מרוסן, שיאפשר למנוע גידול ביחס החוב־תוצר של ישראל? או שמא להמשיך במדיניות המרחיבה הנוכחית, שבמסגרתה הוצאות המשרדים מתחילת השנה ועד מאי זינקו ביותר מ–10% לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת, גם ללא קשר ללחימה?

מסמך הנומרטור שהוצג לממשלה חזה גירעון של 5.2% ב–2025 על בסיס המחויבויות הנוכחיות של הממשלה ותחזית ההכנסות, לעומת תחזית מוקדמת ליעד גירעון בחוק של 3.5%. האם סמוטריץ' שואף לעמוד ביעד הגירעון בחוק, ולבצע התאמות של עשרות מיליארדים בתקציב כדי להצליח? סמוטריץ' מציין במכתבו שתקציב 2025 יהיה "קשה ומאתגר" למשרדי הממשלה בשל קיצוצים, אבל לא מציג שום מדיניות ברורה.

במקום להציג יעד כלשהו, סמוטריץ' קורא לפקידות המקצועית לנהוג בשמרנות פיסקלית ולייצר "בנק התאמות" שיאפשר גמישות בזמן אמת, כך שניתן יהיה להגדיל הכנסות ממסים או לחתוך בהוצאות בהתאם להתפתחויות. ובכן, בשביל צעדים אלה של הפקידות אין צורך בשר אוצר.

תרחיש הבסיס שלפיו ייבנה תקציב 2025 באוצר הוא סיומה של המלחמה עד סוף 2024 והתמקדות בזירה אחת, ללא התפתחות משמעותית בצפון. תרחיש זה מנוגד לקו הפוליטי של סמוטריץ', שקורא כל העת להרחבת המלחמה גם לחזית הצפונית. הסתירה בין עמדותיו הפוליטיות לבין היישום של תקציב המדינה כנראה לא מדאיגה את סמוטריץ'.

בכל הקשור לרפורמות מבניות במשק, כנראה לא תהיה בשורה. סמוטריץ' מקדיש לכך שורות ספורות וחוזר על קלישאות שהשמיע בעבר, ללא כל התייחסות רצינית או פרטנית. גם בלשכתו של סמוטריץ' יודעים שהחולשה הפוליטית שלו — שמתבטאת בעיכוב צעדיו על ידי יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אפילו אם סוכמו לפני חודשים — לא תאפשר לו להעביר כל רפורמה משמעותית.

לבנות תקציב ביומיים

הפסקאות המדאיגות יותר במכתבו של סמוטריץ' נוגעות למעמד אגף התקציבים בתהליך בניית התקציב של 2025 — ובכלל. בדרך כלל, תקציב המדינה נבנה באמצעות דיאלוג ארוך בין צוותי אגף התקציבים, שמתוכם כל אחד אחראי על פעילות משרד ממשלתי אחר, מול מקביליהם והמנכ"לים במשרדים האחרים. כך נבנית תוכנית התקציב של כל משרד, שמובאת בהמשך לדיונים פנימיים אצל מנכ"ל המשרד. רק לאחר מכן מגיע התקציב להכרעת שר האוצר לקראת ליל הדיון בממשלה, שמתקיים בדרך כלל באוגוסט.

הפעם, כנראה גם בגלל לוח הזמנים הקצר, סמוטריץ' רוצה לייצר מודל חדש. הוא מעוניין לקיים יומיים של דיונים בהשתתפותו מיד אחרי חג השבועות השבוע, שבהם המשרדים עצמם ונציגי אגף התקציבים יגבשו את הצעת התקציב של כל משרד. ההצעה הזו התקבלה בהלם בפקידות המקצועית. המשמעות היא שכבר בעוד יומיים יצטרכו להגיש לשר תוכנית תקציב מגובשת, כשבדרך כלל דיונים כאלה מתקיימים ממאי עד אוגוסט.

כדי לתת להצעה שלו נופך יותר מקצועי, ואולי כדי לנסות למזער עוד יותר את כוחו של אגף התקציבים, הציע סמוטריץ' לשלב את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בדיונים האלה, מאחר שהוא מוגדר כיועץ הכלכלי לממשלה. אלא שהצעה זו ניתנה לפני שסמוטריץ' בכלל שוחח עם הנגיד על העניין ובכלל, הנגיד מוגדר כיועץ של הממשלה ולא של משרדי הממשלה באופן פרטני. הוא מקפיד לא לעסוק בסוגיות מיקרו, בוודאי לא בתקצוב ישיר של כל משרד.

סעיפים מדאיגים אחרים נוגעים לניסיון להחליש את יכולת את האגף לפקח על ההוצאה של משרדי הממשלה. כך למשל, סמוטריץ' מעוניין לפתוח בפיילוט שיאפשר לחלק ממשרדי הממשלה להתנהל עצמאית לחלוטין מבחינה תקציבית, ללא כל מעורבות האוצר, ולהמשיך לקדם את המהלך להפחתת מספר התקנות התקציביות (כ–4,000 כיום) לכ–1,500 בלבד.

כיום, האגף מתקצב בחסר חלק מהתקנות בפועל, ומנגד "מחביא" רזרבות בסעיפים שונים. כך הוא יכול לשלוט בניהול תקציבי המשרדים. כעת, סמוטריץ' מעוניין לצמצם את הרזרבות משמעותית. בנוסף, לפי הנחיית סמוטריץ', אגף התקציבים לא יוכל להחזיק בידיו את עודפי התקציב שמתגלגלים משנה לשנה — עוד כלי שליטה של אגף התקציבים — ויחויב להעביר אותם למשרדים עד מרץ בכל שנה.

לפי הנחיית סמוטריץ', אגף התקציבים לא יוכל להחזיק בידיו את עודפי התקציב שמתגלגלים משנה לשנה, ויחויב להעביר אותם למשרדים עד מרץ בכל שנה

אם הממשלה אכן הייתה פועלת באופן אחראי לטובת הציבור, העצמאות התקציבית של משרדי הממשלה, השקיפות המלאה וביזור הכוח של אגף התקציבים היו יכולים להתקבל בברכה. אבל אותה יד ששירבטה חתימה על המכתב חתמה רק כמה ימים קודם לכן על מכתב אחר לבכירי האוצר, שבו הביע הכותב זעם על כוונתם לפעול בהתאם למינהל תקין ולעצור את ההתנהלות התקציבית חסרת האחריות של רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה.

זהו אותו שר אוצר שמצד אחד דורש שקיפות בניהול תקציב המדינה, אך מצד שני נאבק להחביא ולהסתיר את התקציבים הקואליציוניים — המועברים להתנחלויות, למוסדות התורניים ולמטרות נוספות המשמנות את גלגלי הקואליציה — בתוך בסיס התקציב, כדי שהציבור לא יוכל לפקח עליהם. הוא חבר בממשלה שריח שחיתות ציבורית חריף עולה ממנה, כפי שראינו בתחקיר "המקור" על ה"יהלומים" של שרת התחבורה, מירי רגב, ובהתנהלויות נוספות שנחשפו באחרונה של שרים נוספים.

אפשר למתוח לא מעט ביקורת על אגף התקציבים. בפועל, מהלכי סמוטריץ' הם ניסיון נוסף לרסק את מעמד שומרי הסף.

2024-06-10T03:40:52Z dg43tfdfdgfd