לוין רוצה נשיא עליון נאמן, כי זה האיש שירכיב את ועדת החקירה הממלכתית

לוין רוצה נשיא עליון נאמן, כי זה האיש שירכיב את ועדת החקירה הממלכתית

ההתרסקות של קואליציית בנימין נתניהו בסקרים שומטת את הלגיטימציה שלו ושל יריב לוין להשתלט על מערכת המשפט ■ לוין דחה את הדיון במינויים לעליון ובמינוי הנשיא בנימוק לפיו הוא לא רצה להעלות לדיון נושאים "שנויים במחלוקת" בעת מלחמה - אך המחלוקת שהוא כבר חולל המיטה אסון על ישראל, והיא תיוותר בעינה כל עוד הוא מכהן כשר המשפטים

November 18th, 17PM November 18th, 17PM עידו באום

אם יצליח לעבור את המלחמה על כס שר המשפטים, ואם הקואליציה והממשלה הנוכחיות יישארו בשלטון — יריב לוין מתכוון לשוב ולקרוע את מדינת ישראל לגזרים.

בסוף השבוע פורסמו סקרים המצביעים על תמונת המצב הפוליטית ועל אמון הציבור בראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובקואליציה בראשותו. הנתונים עוצרי נשימה: הציבור מבין כי נוכח גודל המשבר ההיסטורי, ישראל עומדת בפני שעה קריטית. המלחמה תעצב את אופייה הפנימי של ישראל ואת האופן שבו נתקיים במזרח התיכון בדורות הבאים.

בהתאם לכך, קואליציית נתניהו מתרסקת: בסקר חדשות 12, למשל, הקואליציה הגרעינית של נתניהו יורדת מ–64 מנדטים כיום ל-45 מנדטים. בולטת במיוחד התרסקותה של הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' — הזוכה ל-4 מנדטים. המפלגה, שהביאה לנו את המוציא לפועל הראשי של ההפיכה המשטרית, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, נמצאת מרחק נגיעה מאחוז החסימה. הליכוד מאבדת מחצית מכוחה ומתרסקת מ–32 מנדטים כיום ל–17 בסקר.

בנתונים האלה, מוצאים את עצמם נלחמים על עתידם הפוליטי כמעט כל אחד ואחת משורה ארוכה של חברי כנסת מחוללי המהומות והפילוג מהחלק התחתון של רשימת הליכוד — ובהם גלית דיסטל־אטבריאן (מקום 20 ברשימה לכנסת הנוכחית), ניסים ואטורי (21), טלי גוטליב (25), ועוד רשימה של דמויות, שחלקן הגיעו לכנסת בזכות החוק הנורווגי.

לסקרים משקל חשוב במיוחד בעת הנוכחית. עד 7 באוקטובר הדפה קואליציית נתניהו את המחאה הציבורית חסרת התקדים ואת הסקרים והביקורת נגד ההפיכה המשטרית בנימוק השקרי שדמוקרטיה היא רק "רצון הבוחר". 7 באוקטובר הוא קו מפריד: אפילו מי שיש לו תפיסה מעוותת וצרה במיוחד של דמוקרטיה אינו יכול לקבל את הטענה כי קואליציית נתניהו קיבלה מהבוחר מנדט להנהיג את המדינה אחרי כישלון כה מהדהד ומשבר כה עמוק.

בעיצומה של מלחמה, שבה האפשרות לקיים הפגנות המוניות מוגבלת — אין זה זמן מתאים למחאה ואין זה זמן לפילוג — סקרי מנדטים מקבלים חשיבות גדולה יותר. יתרה מכך, מהסקרים לא עולה תמונת מצב גבולית, מתנדנדת או מעורפלת: הסקרים נוקבים, והם מלמדים על אובדן אמון עמוק של הציבור בקואליציית נתניהו. לכן, יש לה בעיה חמורה של חוסר לגיטימציה.

לוין חייב לקבוע מי יהיה הנשיא הבא

ביום חמישי האחרון כינס לוין סוף־סוף את הוועדה לבחירת שופטים. כזכור, הוא סירב לכנס את הוועדה מאז מינויו לתפקיד, אף שהוא מחויב לכך על פי חוק בכל עת שיש צורך למנות שופטים חדשים — ויש צורך. אבל ללוין יש צורך גדול יותר — לחסל את הדמוקרטיה הישראלית ולהשליט עליה מערכת משפט צייתנית המשועבדת לצרכיו. על כינוס הוועדה הוא הודיע רק כדי להימנע מדיון משסע ומקטב בבג"ץ בעיצומה של מלחמה.

הוועדה קיבלה ביום חמישי כמה החלטות טכניות חסרות משמעות, כמו הקמה של ועדות משנה שיסננו מועמדים לשיפוט. אף שיש יש יותר מ–100 תקנים פנויים של שופטים שאותם צריך למלא, לא קיבלה הוועדה אף החלטה משמעותית — במיוחד לא את ההחלטה על מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון.

לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה מאז קום המדינה, שעל פיה השופט הוותיק ביותר הוא שמתמנה לנשיא, מי שהיה אמור להתמנות לתפקיד הוא יצחק עמית. בינתיים משמש כממלא מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, שהוא אמנם ותיק מהשופט עמית, אבל יגיע לגיל הפרישה בעוד כעשרה חודשים, ולכן ביקש לוותר על המינוי לנשיא לטובת עמית, שיש לו אופק כהונה ארוך יותר. אבל לוין לא היה מוכן לדון במינויו של עמית. הוא החליט לחסל את שיטת הסניוריטי, משום שברצונו למנות נשיא שיהיה עושה דברו.

מנקודת המבט של לוין, ההתעקשות על כך לאחר 7 באוקטובר היא עוד יותר קריטית: הוא חייב להיות זה שיקבע מי יהיה נשיא העליון הבא, והוא לא רוצה אף אחד מהשופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון. למה? לא רחוק היום שבו תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי השבת השחורה. חוק ועדות חקירה קובע כי "החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה, תודיע על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא ימנה את יושב ראש הוועדה ואת שאר חבריה; בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים".

לפיכך, נשיא העליון הבא מוכרח להיות מישהו שחב ללוין ב–100% את המינוי. לוין גם דחה את הניסיונות להתחיל ביום חמישי האחרון לדון במינויים למילוי שני המושבים בעליון שפינו אסתר חיות וענת ברון.

ייצוג, גיוון ושוויון? שקר

לפי פרסומים, לוין מעוניין למנות לעליון את אנשי אמונו: ד"ר אביעד בקשי, שניהל את המחלקה המשפטית של פורום קהלת ונחשב אחד מאדריכלי ההפיכה המשטרית; וד"ר רפי ביטון, תומך וסייען נלהב של ההפיכה המשטרית ושל סגירת תיק 4000 (כן, נתניהו עדיין נאשם בפלילים).

שני המועמדים נעדרים ניסיון ורקורד מתאים לעליון. שמם עולה אך ורק בגלל הרצון של לוין לשלוט פוליטית במערכת המשפט. אגב, לוין דיבר על הצורך להגביר את המגוון בבית המשפט העליון. זו כנראה הסיבה שהוא מקדם שני גברים במקום שתי שופטות שפרשו. בחזונו, יישארו רק שלוש נשים בעליון — ייצוג של 20%, הנמוך ביותר זה עשרות שנים. זוהי עוד דוגמה קטנה הממחישה כי תחת רטוריקה שקרית של ייצוג, גיוון ושוויון, לוין מחריב את יסודות הדמוקרטיה.

הוועדה לבחירת שופטים כן החליטה לדון בישיבות הבאות במינוי של שופטים לערכאות הנמוכות יותר: המחוזי והשלום. זה פחות מדאיג את לוין, שלמד מניסיונה של איילת שקד. ממילא, מי שקובע את הנורמות המחייבות הוא בית המשפט העליון. המינויים בדרגות הנמוכות אכן חשובים יותר, אבל ההשפעה הרוחבית שלהם פחות קריטית בטווח המיידי.

במסגרת המשא ומתן על המינויים האלה, לוין אולי יהיה מוכן להתפשר על כמה שופטים שאינם לרוחו, אבל הוא יחדיר למערכת המשפט עשרות שופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית ואידיאולוגיה פוליטית ימנית אנטי־דמוקרטית. אם בקשי וביטון לא ימונו לעליון, לוין עשוי להציע אותם כשופטים בבית המשפט המחוזי.

בטווח הקצר, עשרות המינויים שידחוף לוין למערכת יהפכו את מערכת בתי המשפט לשמרנית וימנית עוד יותר. בטווח הארוך, לוין בונה על כך שקואליציית ימין תבטיח כי השופטים השמרנים יהיו אלה שיזכו לקידום. השופטים הליברליים ימצאו את עצמם שנים בתביעות קטנות, תיקי תעבורה ותביעות נזקי רכב מהסוג המכונה לצערם של השופטים "תביעות פח".

לוין נימק בפני חברי הוועדה לבחירת שופטים את הדחייה של הדיון במינויים לעליון ובמינוי הנשיא בכך שהוא לא רצה להעלות לדיון נושאים "שנויים במחלוקת" בעת מלחמה. המחלוקת שלוין חולל כבר המיטה אסון על ישראל, והיא תיוותר בעינה כל עוד הוא מכהן כשר המשפטים. המועד לדון במיניים לשיפוט אינו אחרי המלחמה — אלא עכשיו, מיד אחרי שלוין יתפטר.

2023-11-18T15:51:23Z dg43tfdfdgfd