הקרן שמכשירה את בכירי המגזר הציבורי מגבשת תוכנית לחיים אחרי הרווארד

הקרן שמכשירה את בכירי המגזר הציבורי מגבשת תוכנית לחיים אחרי הרווארד

קרן וקסנר, שמפעילה תוכניות הכשרה יוקרתיות, קטעה את קשריה עם אוניברסיטת הרווארד בתחילת המלחמה ■ העמיתים שנותרו להשלים את השנה האחרונה מעידים על עוינות, ואומרים שנאלצו לעסוק בהסברה במקום ללמוד ■ בקרן מבטיחים כי עצירת הפעילות זמנית בלבד

June 10th, 06AM June 10th, 06AM טלי חרותי-סובר

תוכנית העמיתים הישראלית של קרן וקסנר כבר מורגלת באתגרים. התוכנית הוותיקה, שהוקמה בישראל ב–1989 ומעניקה הכשרה יוקרתית לבכירי המגזר הציבורי, כבר עמדה לפני כמה שנים תחת מתקפה מהימין הפוליטי, שבמסגרתה כלי תקשורת שונים, בהם אתר "מידה", הכריזו עליה כקרן שפועלת לפי "ערכים שמאלניים".

נציב המדינה, דניאל הרשקוביץ, אף הכריז על "בדיקה" בנושא. תוצאותיה היו כי קרן וקסנר היא א־פוליטית. לפני כשנה, ביולי 2023, זכתה "הקרן למנהיגות ציונית", שאך הוקמה ולא מסתירה את האג'נדה הימנית הברורה שלה, לאישור הנציבות להציע את תוכניות המנהיגות שלה לעובדי מדינה, לכאורה כתחרות לתוכניות של וקסנר.

אתגר משמעותי נוסף נוצר כששמו של הנדבן היהודי לסלי וקסנר, מקים הקרן, נקשר בפרשת ג'פרי אפשטיין. אפשטיין הואשם, בין השאר, בעבירות מין שכוללות סחר בבני אדם (Sex Trafficking). אפשטיין היה איש הכספים של וקסנר, ועשה הון מניהול נכסי המיליארדר. במסגרת הפרשה עלה לכותרות תשלום בסך מיליוני דולרים שנתנה קרן וקסנר האמריקאית לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. לשתי הפרשות לא היה כל קשר לפעילות התוכנית הישראלית או למנהליה.

חרושת השמועות בשני נושאים אלה הביאה לפרסום הודעת הבהרה ביולי 2020, שלפיה לאפשטיין לא היה כל קשר לקרן הפילנתרופית שהקים וקסנר — שהוא לא תרם לה ומעולם לא היה חלק מפעילותה. בעניין אהוד ברק הודיעה הקרן כי שילמה לו עבור שני מחקרים שערך עבורה כאזרח פרטי, לפני 15 שנה, וכי התשלומים דווחו לרשויות המס האמריקאיות כדין.

אם קשיים אלה לא היו חמורים מספיק, המלחמה בעזה תפסה את אנשי וקסנר לא מוכנים מול גל שטנה עצום ששטף את אוניברסיטת הרווארד, שמשמשת בסיס הקרן מאז הקמתה, ובו מועברות תוכניותיה. כבר 35 שנה שולחת הקרן להרווארד, על חשבונה, אנשי מגזר ציבורי ישראלים לתוכניות קצרות (חודש) או ארוכות (תואר שני שלם של שנה) — במטרה לקדם מצוינות ניהולית במגזר הציבורי בישראל.

עם פרוץ המלחמה באוקטובר — בזמן שעשרה עובדי מגזר ציבורי משתתפים בתוכנית בת שנה בהרווארד, שאותה החלו רק ביוני — פירסמו 34 ארגוני סטודנטים בהרווארד גילוי דעת המטיל על ישראל את האחריות לטבח 7 באוקטובר. הפעולה הדרמטית הזו ספגה גינוי רפה ביותר מטעם האוניברסיטה, מה שלא השאיר את אנשי הקרן אדישים.

לאחר כמה ניסיונות לחלץ הודעת גינוי משמעותית יותר, ב–16 באוקטובר נשלח לחבר הנאמנים מכתב חד־משמעי, המנתק את הקשר בין הקרן להרווארד. "אנו המומים ונגעלים נוכח כישלונה של הנהגת האוניברסיטה לנקוט עמדה ברורה ונחרצת נגד הרצח הברברי של אזרחים ישראלים חפים מפשע על ידי טרוריסטים", נכתב.

הקרן הודיעה אז על הפסקת כל קשריה האקדמיים והכלכליים עם הרווארד, שאליה שלחה עד אז כ–650 עמיתים בהשקעה של מיליוני דולרים. שתי תוכניות הקרן הוקפאו, וזו שעדיין פעלה הוכרזה כאחרונה. עשרת הסטודנטים בתוכנית נשארו בהרווארד — אמנם עם תמיכה מלאה של הקרן, אך באווירה עוינת. בימים אלה הם מסיימים את התוכנית.

"פרצתי בבכי מול כיתה שלמה"

אף שלא הגיעו להרווארד כדי לשמש מסבירנים לאומיים, עמיתי התוכנית מצאו עצמם מאז 7 באוקטובר עוסקים יום ולילה בהסברת המלחמה. מרב דוד — לשעבר סמנכ"לית בלובי 99 ואחת מעשרת עמיתי וקסנר, שאך סיימה את התוכנית בהרווארד — אומרת כי השנה האחרונה הייתה "מזעזעת במובנים מסוימים, אך גם כזו שעזרה ללמוד".

היא מספרת כי "בקורס אחד בינואר פשוט פרצתי בבכי מול כיתה שלמה, כי הותקפתי. הייתי צריכה להסביר את העמדה הישראלית ממקום של הפחתת התנגדויות. הרגשתי שאני רוצה לשכנע, שיהיו איתי שיבינו שהתמונה מורכבת, מול בחורה סעודית שמיסגרה את השיחה אחרת, מהכיוון האנטי־ישראלי. זה היה קשה, אבל בסופו של דבר אפשר היה להתחיל לנהל שיחה אמיתית. השיחות האמיתיות האלה היו חשובות, כי שם הקשיבו לנו".

גם א', איש מערכת הביטחון, מספר שעבר חוויות קשות בתוכנית. לדבריו, חלק מה"קייס סטאדיס" המפורסמים של הרווארד — שיטת לימוד שכוללת ניתוח ולמידה מאירועים אמיתיים — נהפכו אנטי־ישראליים במופגן. כמו דוד, גם א' מצא עצמו עומד מול כיתה כולה ומבהיר כי הסיטואציה שמתוארת על ידי סטודנט או מרצה פשוט אינה מתכתבת עם המציאות.

כשעמיתים הישראלים בתוכנית של וקסנר מצאו עצמם בשיעורים שעסקו באירועים עכשוויים ברצועת עזה, הם גילו כי הלמידה האקדמית נדחקת הצדה. "האירועים האלה מפעילים אותך לא כסטודנט אלא כישראלי", אומר א'. "אתה קם להגן על מה שאתה מאמין בו".

ג', שעובדת גם היא בזרועות הביטחון, מוסיפה כי "כשיושבים עשרה אנשים מתוכנית וקסנר בתוך כיתה של 250 איש, הסיכוי שסטודנט מצרי או עובד או"ם מהתחום ההומניטרי ששומעים על מה שקורה בעזה בתקשורת ישמרו על אמפתיה כלפינו — קטן. פתאום אתה מבין שמראש לא מאמינים לך. אם מוסיפים לזה מרצים שלא חוששים להביע בכיתה עמדות אנטי־ישראליות — האווירה ברורה".

ד"ר נעמה הלפרן קלמוביץ, רופאה בכירה בבית החולים שיבא, הופתעה לגלות בהרווארד אנשים שמעולם לא פגשו ישראלי או דיברו עם אחד — מה שהתברר גם כיתרון. "נכון שיש לא מעט אנשים שלא רוצים להתבלבל מעובדות", היא אומרת.

"אבל פגשנו לא מעט אנשים שפשוט לא מכירים את הנושא, והם דווקא הקשיבו. הם ישובו למדינות שלהם ויגיעו לעמדות מפתח כשהם מבינים את העמדה הישראלית קצת יותר. היתרון שלנו היה בסיטואציות של 'אחד על אחד'. כשסטודנט שלמד איתי, שהגיע ממדינה מוסלמית, סיפר לי שהלך למוזיאון השואה כדי ללמוד יותר, הבנתי את החשיבות של השהייה שלנו כאן", הסבירה.

עצירה זמנית בלבד

עם זאת, חיזוק ההסברה אינו מטרת התוכנית של קרן וקסנר. זו שומעת על החוויות, ושוקלת את המשך דרכה. יש בהחלט מי שמקווים שהקשיים מול הרווארד ואוניברסיטאות אחרות יביאו לסיום פעילות הקרן בישראל, אך לצערם העצירה זמנית בלבד. בימים אלה עורכים אנשי הקרן שיחות רבות עם בוגריה, וכן עם אנשי מגזר ציבורי בהווה ובעבר — וזאת במטרה לגבש תוכניות הכשרה חדשות ורלוונטיות למגזר הציבורי.

"אם הבעיה הייתה רק מול הרווארד, היינו פותרים אותה תוך חודש", אומר מקור בקרן. "מיד כשהקרן הודיעה על ניתוק היחסים עם הרווארד, החלו לזרום הזמנות להגיע לקמפוסים אחרים. יכולנו לעשות קופי־פייסט לפרינסטון או ייל או אוקספורד. כולם היו שמחים לקבל את אנשי התוכנית וכמובן את המימון עבורה. עם זאת, ברור לנו שהבעיה רחבה יותר, ושעמיתים שיישלחו לכל מוסד אקדמי יוקרתי יפגשו באותם אתגרים לא פשוטים. במקום להיות סטודנטים לתואר שני במינהל ציבורי, הם יעסקו בהסברה ישראלית, בזמן שהם ומשפחותיהם חשופים לעוינות גדולה".

בפני הקרן עומד אתגר נוסף: להחליט כיצד תיראה ההכשרה לעובדי מדינה במצב שבו מקום העבודה שלהם, שירות המדינה, מגלה יום יום סימני התפרקות ערכית ומקצועית, שמלווה בעימותים תכופים עם הדרג הפוליטי. בין השאר, בקרן שוקלים את אורך התוכנית, קהלי היעד, מיקומן והתכנים שיעבירו. לא מן הנמנע כי תוכניות ההכשרה שתציע הקרן החל מהשנה הבאה יהיו שונות למדי מאלה שהפעילה עד כה. כך או כך, לקרן אין כוונה להפסיק לפעול במטרה לטייב את המגזר הציבורי בישראל.

בוגרי הקרן הטריים, שיהיו האחרונים שישתתפו בתוכנית המקורית, מספרים שלמדו בעל כורחם לא מעט על ניהול משברים, פירוק התנגדויות ועל איך נכון לפעול מול מי שחושב אחרת ממך. הם כולם מספרים, בווריאציות שונות, כי "בהרווארד הייאוש אמנם יותר נוח — אבל גם לומדים שם, ולא ברמת הקלישאה, שאין לנו ארץ אחרת".

הבוגרים גם ביקשו להזכיר למדינה שעליה לתת תשומת לב גדולה הרבה יותר לקהילות היהודיות בארה"ב. לדבריהם, גם היהודים הצעירים בקהילות האלה נהפכים עם הזמן עוינים יותר ויותר לישראל.

מקרן וקסנר נמסר: "החלטת הקרן לנתק את קשריה עם הרווארד, בשילוב עם המשבר בקמפוסים בצפון אמריקה ומצב החירום בישראל — כפו עליה פסק זמן, מתוך ידיעה ברורה שתוכניות הכשרה לחיזוק המגזר הציבורי הישראלי חשובות כיום מאי־פעם. עמידה ברף הגבוה שהוצב במהלך השנים מחייב התאמות לגבי האכסניה, משך התוכניות ותכניה. הקרן נערכת להשקת תוכניות חדשות כבר בשנה בקרובה, ובעת הזו מתגברת את פעילויות הלמידה מול מאות בוגריה בישראל".

2024-06-10T03:40:54Z dg43tfdfdgfd