הצמיחה במשק במגמת האטה — אז איך זה שההכנסות מגביית המסים דווקא עלו?

הצמיחה במשק במגמת האטה — אז איך זה שההכנסות מגביית המסים דווקא עלו?

ביום שבו הופצה התחזית הפסימית של בנק ישראל, פירסם משרד האוצר את האומדן לביצוע התקציב למחצית הראשונה של השנה ■ התמונה שעלתה משם דווקא אופטימית — אבל לא צריך להסתנוור

July 10th, 06AM July 10th, 06AM נתי טוקר

תמונה פסימית מצטיירת מהתחזית המקרו־כלכלית המעודכנת שפירסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל ביום שני השבוע, יחד עם החלטת הריבית. לפי התחזית, שעודכנה על רקע התמשכות המלחמה, הצמיחה במשק תואט ל–1.5% בלבד ב–2024 — קצב שמשקף התכווצות בתוצר לנפש. ב–2025 הצמיחה תואץ ל–4.2%, אך זהו עדיין קצב נמוך מבתחזית הקודמת, באפריל (5%).

זו תחזית הצמיחה הפסימית ביותר שפורסמה לישראל עד כה. חברות הדירוג שהורידו את הדירוג לישראל, מודי'ס ו–S&P, אמנם פירסמו הערכות שליליות יותר — צמיחה של 0.6% ו–0.5%, בהתאמה — אך העריכו כי הצמיחה תהיה גבוהה יותר ב–2025. ב–OECD סברו כי הצמיחה ב–2024 תגיע ל–1.9%.

ביום שבו הופצה התחזית של בנק ישראל, פירסם האוצר את נתוני ביצוע התקציב למחצית הראשונה של השנה. התמונה שעלתה משם, לפחות בצד ההכנסות, דווקא אופטימית. הגירעון אמנם טיפס ל–7.6% מהתמ"ג, אבל הכנסות המדינה ממסים גדלו מעבר לציפיות והגיעו ל–225 מיליארד שקל מתחילת 2024 עד סוף יוני. לפי נתוני רשות המסים, זהו גידול ריאלי של 1.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

זהו גידול קטן, אך משמעותי. למרות הימשכות המלחמה נרשם גידול בהכנסות ממסים מעבר לתחזיות בתקציב המעודכן שאושר בכנסת במרץ. כתוצאה מכך, במסמך התוכנית הרב־שנתית (הנומרטור) מיוני עידכנו את תחזית ההכנסות ממסים ל–2024 כלפי מעלה בכ–19 מיליארד שקל. כלומר, תחזית ההכנסה ממסים לשנה הנוכחית עלתה ל–436.4 מיליארד שקל.

מגמות הפוכות

שתי המגמות ההפוכות — התכווצות בתחזיות הצמיחה לעומת גידול בתחזיות לגביית המסים — מעוררות תמיהה. לרוב יש קשר חיובי בין תוצר להכנסות ממסים. ההכנסות ממסים הרי מושתתות בעיקר על הפעילות המשקית — צריכה פרטית, שכר, עסקות נדל"ן או רווחים בשוק ההון. ככל שאלה מתרחבים, כך הכנסות ממסים אמורות לגדול.

מאחר שנטל המס בישראל הוא כ–30%, הרי שבהכללה, גידול של שקל בתוצר אמור להעלות את ההכנסות ממסים ב–30 אגורות, ולהפך: התכווצות התוצר אמורה לחתוך את ההכנסות. המגמות ההפוכות מלמדות על נסיבות ייחודיות.

הגידול בהכנסות ממסים לא נגרם רק מגידול בפעילות עסקית "רגילה". הממשלה הגדילה בחדות את ההוצאה הציבורית על רקע המלחמה, וחלק מהכסף חוזר למדינה דרך מסים. למשל, רכש מוגבר של אספקה וציוד יוצר פעילות עסקית ומגדיל הכנסות ממסים. גם התשלומים הגבוהים למילואימניקים (שמרוויחים לעתים יותר משכרם הממוצע) גורם לגידול בצריכה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודה במפגש עם עיתונאים ביום שני כי "אין ספק שהיה פה פוש פיסקלי" — כלומר, שההכנסות ממסים עלו בשל הזרמות הממשלה. אלא שהשינויים האלה בהכנסות ממסים אמורים היו להשפיע לטובה גם על התוצר, הכולל את ההוצאה הציבורית.

המודל של בנק ישראל לחיזוי ההכנסות ממסים משקלל שבעה פרמטרים, ובהם לא רק צמיחת התוצר, אלא גם השינויים בשכר, בשוק הנדל"ן וביבוא. גורמי המקצוע סבורים שהמגמות ההפוכות של התוצר וההכנסות ממסים אירעו בשל שינויים חדים, ביחס לתחזיות המוקדמות, בעיקר בשני תחומים — השכר והנדל"ן. השכר במשק קפץ בחדות במחצית הראשונה של 2024: באפריל העלייה הריאלית השנתית בו הגיעה ל–4.4%. השכר משפיע ישירות על ההכנסות ממסים, בשל מס הכנסה. השינוי הזה לא הובא בחשבון בתחזיות. השפעת השכר על התוצר הייתה מתונה יותר.

בתחום הנדל"ן, אף שגביית המסים צנחה במונחים ריאליים בכ–16% במחצית הראשונה של 2024, ההכנסות עדיין גבוהות לעומת התחזיות המוקדמות. מסי הנדל"ן נגבים בעת מכירת הדירות, ולכן נרשם גידול בהכנסות ממסים בסעיף זה. עם זאת, הגידול במכירות לא השפיע על חישוב התוצר, משום שבתוצר נמדדות רק השקעות בתחום הנדל"ן — כלומר, בשלבי הבנייה ולא המכירה: ובתחום הזה נרשמת האטה משמעותית יותר בשל המחסור בעובדים.

צריך להיזהר לא להסתנוור מהגידול בהכנסות ממסים. התמונה הכוללת של המצב הפיסקלי של ישראל שלילית. אפשר להבין זאת מתחזית בנק ישראל לחוב הציבורי, שצפוי לזנק מ–60.4% ב–2022 ל–67.5% בסוף 2024 ול–68.5% ב–2025 — בין השאר בשל גיוסי החוב למימון המלחמה. המשמעות היא שהמצב הפיסקלי של ישראל ממשיך להידרדר, ועלויות החוב והריבית ימשיכו להעיב על התקציב ולפגוע בהוצאה האזרחית.

2024-07-10T03:30:15Z dg43tfdfdgfd