"אנחנו צופים ירידת מחירים בעקבות רפורמת הייבוא"

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", הושקה על ידי ממשלת ישראל ותכליתה לאמץ רגולציה ותקינה אירופית בייבוא לישראל, במטרה לפתוח את השוק לתחרות - שתוזיל מחירים. הרפורמה מבטאת את האמון של ישראל בתקני האיכות שבמדינות האיחוד האירופי והיא מפשטת את הייבוא והשיווק של מוצרים ממדינות האיחוד בשוק הישראלי

הכנסת אישרה בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת הייבוא – "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" של משרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר. מטרת הרפורמה להקל על הרגולציה והביורוקרטיה ולאפשר לייבא לישראל כל מוצר שנמכר באירופה, מבלי לעבור במכון בדיקה כלשהו, במטרה לפתוח את השוק לתחרות אמיתית שתוזיל מחירים.  

"אחת מהמטרות העיקריות של הרפורמה בייבוא היא לייצר הורדת מחירים – ואנחנו צופים שזה יקרה", כך אומר אנואר חילף, הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה.

כנסת ישראל פועלת כבר כמה חודשים להעברת חוק התקנים, שעליו מבוססת הרפורמה שאמורה להקל על הרגולציה והבירוקרטיה ולאפשר לייבא לישראל כל מוצר שנמכר באירופה, מבלי לעבור במכון בדיקה כלשהו. הרפורמה זכתה לשם הקליט "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

בשבוע שעבר התכנסה ועדת הכלכלה כדי להכין את החוק לקריאה שניה ושלישית, והרוחות סערו, אחרי שפעילים נגד יוקר המחייה בישראל הציגו בפני הנוכחים נתונים, לפיהם החוק לא יחול על 300 תקנים שהוחרגו מהרפורמה, מתוך כ-500. בנוסף, מתוך 200 התקנים שנותרו יש עוד 100 שיש לגביהם תנאים מגבילים אחרים או רגולטור אחר במשרד ממשלתי אחר. 

"פופוליזם זול"

חילף מתנער מהביקורת. לדבריו, "מדובר בפופוליזם זול. המספרים שהוצגו הם חוסר אחריות מקצועי״.

"קודם כל ברמת המונחים, אנחנו מדברים על עולם תקנים. לדוגמא, תקן 562, צעצועים, מייצג אלפי מוצרים. לעומת זאת, תקן סולר מדבר על מוצר אחד. כך שההשוואה בין תקן לתקן פשוט אינה נכונה. חשוב לציין שערך הייבוא של המוצרים שנכנסו לרפורמה באופן מלא עולה על חמישה מיליארד שקל. 

"דבר שני, סוג התקנים. עולם התקינה הרשמית הוא עולם מקצועי מאוד. יש תקנים ללוחות חשמל, למערכות ניקוז, לתשתיות רחוב. הרבה מהתקנים אצלנו הם לא מוצרי צריכה. לדוגמא, תקן 27 - צינורות גליליים מבטון. אלה הצינורות הענקיים שאפשר ללכת בתוכם, שמניחים כשסוללים כביש בין עירוני. זה לא מוצר צריכה והוא לא מעניין את הציבור לצורך הרפורמה. 

"מבין ה-500, רק כמחצית הם מוצרי צריכה. ביניהם יש מקרר, מדיח כלים, מייבש כביסה, שוב אבק – ועוד. בתחום מוצרי התינוקות יש לדוגמא עגלות, כסאות גבוהים ומיטות תינוק. כל הדברים האלה נכנסו. כשתיכנס הרפורמה, היא תישען על רגולציה אירופאית. אנחנו צופים שתהיה משמעות למחירים לצרכן. הפער בינינו לבין אירופה ירד". 

"ייקח זמן לייצר תחרות"

בתפקידו במשרד הכלכלה, חילף מטפל ברגולציה, בודק את השפעת היבוא ותפקידו לפעול להסרת חסמים ליבוא. לאחרונה, נפגש עם נציגי מדינות אירופה בישראל, שעוקבים בעניין אחרי הרפורמה,  והציג בפניהם את עיקריה. "הדגש היה על האימפקט הכלכלי ועל פוטנציאל החיסכון בעלויות הייבוא לישראל", מציין חילף. "הכיוון של אימוץ רגולציה של מדינות מפותחות באיחוד האירופי עלה כבר ב-2014. זה תהליך שמממש חזון בן עשור. זה נותן מענה לכל החסמים והבעיות שעוד שרדו".

לדבריו, "הכוונה לתת מענה מידי, כך שתגבר התחרות. ישראל היא שוק קטן. חשוב שהמשק יהיה פתוח ליבוא מקביל. החיסכון יכול לנוע בין 8% ל-16% ליבואנים. האם זה יתגלגל לצרכן? אנחנו בודקים את זה. אנחנו צופים שכן, משום שמטרת הרפורמה היא לייצר תחרות. 

"ברור לנו שזה ייקח זמן לייצר תחרות, אבל בהמשך, הצרכן ירגיש את זה במחירים. הנחת העבודה היא שיהיו יבואנים חדשים שיגדילו את התחרות בשוק ויחייבו את היבואנים הקיימים להוריד מחירים. הכוונה היא להכניס את הרפורמה לתוקף בספטמבר. צריך להמתין לחוק". 

"אנחנו שמחים שישראל – שותפת סחר חשובה שלנו - מבצעת את הרפורמה הזאת, אפילו אם ייקח זמן לחקיקתה ויישומה באופן מלא", אמר שגריר האיחוד בישראל, דימיטר טזאנצ'ב. זהו סימן נוסף להכרה ברמה הגבוהה של התקינה באיחוד האירופי, שתסייע לצרכן הישראלי לרכוש מוצרים איכותיים. אני גם מאמין שהגברת התחרות בישראל, כתוצאה מצעד זה, תביא לירידת מחירים, שגם זה אינטרס של הצרכן הישראלי".

בשיתוף האיחור האירופי

2024-07-09T14:37:26Z dg43tfdfdgfd