אור ירוק? בערים רבות הלימודים חלקיים, אבל ההורים נדרשים לחזור לשגרת עבודה

אור ירוק? בערים רבות הלימודים חלקיים, אבל ההורים נדרשים לחזור לשגרת עבודה

משרד החינוך אישר לרשות המקומיות להחליט על מתכונת הלימודים, לפי הנחיות פיקוד העורף ■ אבל במשרד לא מסייעים לרשויות לעמוד בהנחיות, שכוללות התאמה לרמת המיגון במוסדות ■ התוצאה: בערים "ירוקות" רבות הלימודים חלקיים ■ המשרד: "נתנו לרשויות אוטונומיה"

November 19th, 06AM November 19th, 06AM ליאור דטל

חלפו כבר שישה שבועות מפרוץ המלחמה, אבל מערכת החינוך מתקשה להסתגל למצב. אף שלפי נתוני משרד החינוך — המתבססים על החלטות פיקוד העורף לגבי הפעילות בערים השונות — 99.5% מהתלמידים יכולים ללמוד באופן מלא או חלקי, בגנים ובתי ספר רבים הלמידה מתבצעת לסירוגין, בצירוף למידה מרחוק, והילדים מוצאים את עצמם רוב הזמן בבית.

פיקוד העורף אמנם הגדיר את הערים הללו "ירוקות", כלומר יכולות לחזור לפעילות מלאה, אבל החריג את מערכת החינוך, וקבע שכל עיר תחליט על מתכונת הלימודים בהתאם לרמת המיגון בבתי הספר ובגנים שבתחומה. משרד החינוך אישר בתחילת המלחמה לכל רשות מקומית להחליט על מתכונת הלימודים באופן עצמאי, תוך התערבות מינימלית. אלא שנראה כי המשרד נעלם בזמן שחלף מאז — ואינו מספק לרשויות קריטריונים שיקבעו מתי חייבים לחדש את הלימודים וכיצד.

כתוצאה מכך, בערים ירוקות רבות מתבצעים הלימודים בכיתות לסירוגין, בגלל הסיכון הביטחוני והיעדר האפשרות לפנות למרחבים מוגנים את כל התלמידים —לכן, התלמידים מגיעים לגן או לבית הספר רק ימים ספורים בשבוע.

בהיעדר מדיניות אחידה מצד הממשלה, כל רשות מקומית מתנהלת כראות עיניה, בהתאם לתנאים — בעוד משרד החינוך טוען שניתן לקיים לימודים מלאים כמעט בכל המדינה. ההתנהלות הזאת מובילה לפערים גדולים בפעילות הלימודים בין יישובים סמוכים.

משרד החינוך גם אינו מפרסם נתונים על בתי הספר וגני הילדים שמלמדים בפועל, ולא קיים ניטור פומבי לרמת הפעילות של מערכת החינוך — שיספק מידע להורים ויאפשר לרשויות מקומיות לקבל החלטות. אין גם אף גוף אחר שאוסף את הנתונים האלה.

בינתיים, הורים רבים — שמקומות העבודה שלהם חזרו לשגרה — נאלצים להישאר בבית, כי מוסדות החינוך פועלים חלקית. ״זו שערורייה", אומר אב לשני ילדים מעיר "ירוקה" במרכז. "כבר אין לי ציפיות ממשרד החינוך או מהממשלה, שיפעילו את בתי הספר, אבל למה הרשויות המקומיות לא פועלות?״

לדבריו, ״הילדים תקועים לבד בבית בזום, שבו לא לומדים שום דבר — ובלי אינטראקציה חברתית. כולנו היינו בקורונה ומבינים עד כמה המצב הזה מסוכן ומזיק להם. היה אפשר כבר לחזור ללימודים נורמליים. נראה שאף אחד לא מנסה למצוא פתרון — ואנחנו לא יודעים מתי הילדים יחזרו לשגרת לימודים בבתי הספר ובגני הילדים״.

"עשרות גנים פועלים לסירוגין וברוטציה"

בגבעתיים כבר מתנהל מאבק ציבורי בעניין זה. בעוד בערים שכנות, כמו תל אביב ורמת גן — שלושתן ירוקות לפי הגדרות פיקוד העורף וניתן לקיים בהן פעילות מלאה בכל התחומים — גני הילדים פועלים באופן מלא, בגבעתיים הגנים העירוניים פועלים לסירוגין. כל ילד מגיע פעמיים בשבוע אחד, ושלוש פעמים בשבוע שאחריו (2.5 פעמים בממוצע).

תושבי גבעתיים כבר ארגנו שתי הפגנות מול בניין העירייה. בעירייה טוענים שההתנהלות הזאת נובעת מכך שמבני חינוך רבים בעיר אינם ממוגנים כראוי, וצפיפות האוכלוסין בעיר גדולה — ופניותיה למשרד החינוך לא נענו.

רם דגן, אב לשני ילדים, בגן ובכיתה א׳, המתגורר בגבעתיים, מספר כי בעוד בית הספר חזר לפעילות בארבעה ימים, בגן הילדים מתקיימת פעילות רק בשניים־שלושה ימים בשבוע. ״אנחנו נכנסים לשבוע השביעי של המלחמה, וחוץ מכמה גנים בודדים — עשרות גנים פועלים לסירוגין ברוטציה".

לדבריו, "זה מקשה מאוד על החזרה של ההורים לעבודה. העירייה עסוקה בלהסביר למה אי־אפשר לקיים לימודים מלאים — בעוד רשויות אחרות מצאו פתרונות. בינתיים, ההורים נעזרים בהורים שלהם, משלמים הון לשמרטפים — או נשארים בבית".

״הילדים תקועים בבית בזום. ראינו בקורונה כמה המצב הזה מסוכן ומזיק להם. היה אפשר כבר לחזור ללימודים נורמליים — לא מנסים למצוא פתרונות"

גלית, אם יחידנית מגבעתיים: ״בתחילת המלחמה חשבנו שהמצב הזה יהיה זמני, אבל אחרי חודש וחצי הילדים עדיין לא חזרו לשגרה. בחצי מהגנים אין מרחב מוגן וכל ילד לומד בגן רק 2.5 פעמים בשבוע בממוצע.

"אני שומעת מחברים בערים השכנות כי ילדיהם כבר מזמן בגנים, והם בשוק כשהם שומעים על המצב אצלנו. אני חוששת לגבי מקום העבודה שלי, אם זה יימשך ככה, אשאר בלי עבודה ובלי גן״.

״היו לעירייה אפשרויות רבות"

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, פנה בשבוע שעבר לשר החינוך, יואב קיש — ושטח בפניו את הטענות, וביקש סיוע במימון מיגוניות בגני הילדים בעיר (העירייה החלה בתהליך, שיימשך זמן).

משרד החינוך שלח בתגובה מכתב, שבו ציין כי 20% ממוסדות החינוך בישראל אינם ממוגנים, ואין אפשרות להשקיע במיגון גני הילדים ובתי הספר בכל המדינה — בגלל ״תקציבי העתק הנדרשים״.

נראה כי משרד החינוך מצפה מכל רשות למצוא פתרונות באופן עצמאי, כך שגם גבעתיים נותרה להתמודד עם הבעיה לבדה. בינתיים, פיילוט של עיריית גבעתיים לאיחוד גני ילדים — שתי גננות וארבע סייעות לכ–50 ילדים — לא מתרומם. הסיבה: משרד החינוך מאשר לאחד גנים בתקופת המלחמה לעד 25 תלמידים. קוניק טוען כי הסתדרות המורים מתנגדת לכך בכל מקרה, ולא מאפשרת להרחיב את התוכנית. הסתדרות המורים מכחישה וטוענת שהיא מסתמכת על מתווה משרד החינוך.

״נראה שלמערכת החינוך נוח כשההורים מבולבלים ולחוצים. עדיין אין צפי ללימודים מלאים, וזה מטורף. נראה שבעירייה מפחדים לקבל החלטה״

דגן לא מקבל את ההסברים, ואומר כי מדובר באוזלת יד של עיריית גבעתיים: ״היו לעירייה הרבה אפשרויות. היא יכלה לבקש עזרה מערים שכנות או מעסקים שישאילו לה מבנים. עובדה שרשויות אחרות מצאו פתרונות והתחושה היא שאין מספיק עשייה. אנו נכנסים לשבוע שביעי שבה בעיר מרכזית אין שגרת לימודים מלאה בגנים, וזה לא סביר.

"הפתרון שמצאו בעירייה הוא צמצום של שירות ציבורי חיוני, כך שזו קריסה של השירות הציבורי. אני שמח שיש תושבים שהרשות המקומיות שלהם מצליחה לתפקד כשהממשלה קורסת. אני לא מאבד פרופורציות ומודע למצב, אבל זה לא מצדיק את חוסר התפקוד של הרשות״.

מראש העיר קוניק נמסר בתגובה: ״ילדי הגנים העירוניים בעיר חזרו ללימודים, כמו בכל המדינה, שבועיים וחצי אחרי פרוץ המלחמה. גבעתיים היא העיר השנייה בצפיפותה בישראל... וכל מוסדות החינוך והמבנים הציבוריים שבה נבנו לפני יותר מ–45 שנה. במלחמה ההנחיות הוחמרו ולא ניתן לקיים לימודים ללא מרחבים מוגנים שעומדים בתקנים.

"התחלנו בפיילוט לאיחוד גני ילדים במבנים ממוגנים שמאפשר לימודים מלאים במשך שבוע שלם, אבל משרד החינוך מחכה לאישור הסתדרות המורים כדי לאפשר להרחיב את הפיילוט. גם בשאר הרשויות המצב זהה, אבל יש רשויות עם עשרות מבני ציבור חדשים וממוגנים... המצוקה של ההורים היא בראש סדר העדיפויות שלנו".

"אף אחד לא נוטל אחריות על המצב"

גם ראשון לציון, שרקטות רבות שוגרו לעברה, לא חזרה לשגרת לימודים — אף שפיקוד העורף סיווג את העיר כירוקה (עם החרגה של מערכת החינוך), ואפשר לחזור בה לפעילות מלאה. לדברי אלי, אב לשני ילדים בבתי ספר בראשון לציון — שניהם לומדים בכיתה יומיים בשבוע בלבד, ובשאר הזמן בבית בלמידה מרחוק.

בראשון לציון נקטו מדיניות המעדיפה לימודים בגני הילדים ובכיתות הנמוכות — ומנהלי בתי הספר רשאים להחליט באופן עצמאי לגבי הלימודים, בהתאם למצב המיגון בבית הספר. כתוצאה מכך קיימים הבדלים במתכונת הלימודים בין בתי הספר בעיר.

בכל מקרה, ככל שהתלמידים בשכבה גבוהה יותר בבית הספר, הסיכוי שילמדו מרחוק גבוה יותר. במקרה של הילדים הקטנים יותר, העירייה העבירה חלק מהגנים הלא־ממוגנים למבנים חלופיים. בעירייה טוענים כי בתי הספר בעיר גדולים במיוחד, מה שמקשה על כניסה בטוחה של תלמידים למרחבים המוגנים — ולכן כל מנהל מחליט כמה תלמידים יוכלו להגיע לבית ספר בכל יום נתון.

״בהתחלה קיבלנו בהבנה שאין פה לימודים ושאין בבתי הספר מרחבים ממוגנים, אבל עכשיו התחושה היא שאף אחד לא מחפש פתרונות ללימודים ולא נוטל אחריות על המצב — לא משרד החינוך, לא העירייה ולא ההורים", אומר אלי. ״כל הצעה של ההורים לקיום לימודים נפסלת, וכל מנהל פועל על דעת עצמו".

לדבריו, "נראה שלמערכת החינוך נוח כשההורים מבולבלים, לא מאורגנים ולחוצים. עדיין אין צפי ללימודים מלאים, וזה מטורף. נראה שבעירייה מפחדים לקבל החלטה״.

גם השבוע חלק מבתי הספר בעיר ילמדו באופן חלקי. עם זאת, כמה בתי ספר הודיעו להורים על חידוש הלימודים באופן מלא.

שורש הבעיה: מחדל המיגון במבני החינוך

משרד החינוך סיווג את הרשויות המקומיות במדינה, לפי היכולת לקיים בהן פעילות, בהתאם להנחיות האחרונות של פיקוד העורף — כאמור, עם החרגת מערכת החינוך. לפי החלוקה הזאת, 82% מהתלמידים אמנם לומדים באזור ירוק — אבל רבים מהם לא חזרו ללימודים מלאים.

17.5% מהתלמידים לומדים באזורים שבהם ניתן לקיים פעילות בהתאם לאיכות המיגון (כתומים) — ו–0.5% מהתלמידים לומדים ביישובים שבהם לא ניתן לקיים לימודים כלל, בעיקר בנגב המערבי וליד גבול הצפון.

הבעיה המרכזית בהחזרת הלימודים לשגרה בגנים ובבתי הספר היא מחדל המיגון במערכת החינוך. כ–20% ממוסדות החינוך אינם ממוגנים כלל, ורוב המוסדות האחרים ממוגנים באופן לא מספק.

מבני חינוך רבים הוקמו לפי תקן הקובע שאין צורך להכניס את עובדי ההוראה ושאר הצוותים למרחב מוגן — ולא הקצה מקום במרחב מוגן לכל התלמידים במוסד. בנוסף, קיימים הבדלים במיגון מוסדות החינוך: בעוד בשכונות החדשות יש בדרך כלל בתי ספר חדשים עם מיגון תקין (שלעתים מספיק לכל התלמידים) — בשכונות הוותיקות פועלים מבני חינוך רבים בלי ממ״ד או מקלט תקניים. למרות זאת, במשרד החינוך לא מתכוונים להשקיע תקציבים במיגון בתי הספר והגנים.

בשבוע שעבר שלח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו פירט את המחדלים הרבים של משרדי הממשלה בנוגע למלחמה. לגבי משרד החינוך, המבקר קבע כי אחד המחדלים הוא היעדר מדיניות אחידה ומעקב אחר החלטות שמתקבלות ברשויות המקומיות — וכי ביישובים רבים מערכת החינוך פועלת באופן מצומצם, גם אם אין מגבלות של פיקוד העורף.

נראה כי גם השבוע מערכת החינוך תפעל באופן לא אחיד. בתל אביב, למשל, שהייתה מהראשונות להחזיר את מערכת החינוך ללימודים — גני הילדים פועלים כרגיל, אבל בתי הספר פועלים לסירוגין — וכך גם ברמת גן (חלק מהכיתות הועברו למבנים חלופיים). בגבעתיים אין לימודים מלאים בגני הילדים; בכפר סבא ובהרצליה יתקיימו לימודים מלאים בגנים ובבתי הספר.

בבאר שבע, המסווגת "כתומה", מוסדות החינוך יפעלו חמישה ימים בשבוע עד 13:30 בלבד, בהתאם לתפוסת הממ״ד. באופקים (כתומה), יתקיימו החל מהיום לימודים עד 15:30, בהתאם לתפוסת המרחבים הממוגנים. ברחובות (ירוקה), לפי העירייה, יחזירו השבוע את הלימודים לשגרה; בנתניה מתקיימים לימודים כרגיל, וכך גם בירושלים; באשדוד (כתומה), תלמידי הגנים וכיתות א־ד ישובו ללימודים, לראשונה מאז תחילת המלחמה.

"חזרה הדרגתית וגמישה ללימודים"

ממשרד החינוך נמסר: ״המשרד נתן לרשויות אוטונומיה בעניין הפעלת הלימודים — שמתקיימים בהתאם להנחיות פיקוד העורף לכל המדינה. כמו כן, החזרה לשגרה מתצעת בהתאם להנחיות פיקוד העורף, שמפרסם את מפת הלימודים הפיזית — כך שהחזרה היא הדרגתית וגמישה, לפי קריטריונים אלה בכל רשות. המידע על מודל הלמידה בכל רשות קיים בידי משרד החינוך — וכולל נתונים על פתיחה, נוכחות, חוסר במורים ועוד".

2023-11-19T04:07:33Z dg43tfdfdgfd