ענף הכנסים גילגל 2.5 מיליארד שקל לפני המגפה — אך לא מצליח להתאושש

היקף הפעילות של הכנסים הבינלאומיים הנערכים בישראל מגיע ל–60%–70% לעומת 2019, על פי הערכות בענף ■ ליוקר המחיה בישראל יש תרומה גדולה לכך, כמו גם לעיכובים של משתתפי כנסים בנתב"ג ■ גם משרד התיירות יכול היה לשחק תפקיד משמעותי יותר, דרך מענקים ותכנון

February 01st, 06AM February 01st, 06AM הדר קנה

לפני כשבוע הגיעה יוליה, מנהלת משאבי אנוש מאוקראינה, להשתתף בכנס מקצועי שנערך בישראל. החברה שבה היא מועסקת סיפקה לה מכתב רשמי המאשר את השתתפותה בכנס, יחד עם פרטי קשר ליתר ביטחון — אבל בכל זאת היא עוכבה במשך חמש שעות לתשאול בנתב"ג, ושוחררה רק לאחר שבהנהלת החברה הפעילו קשרים, לטענתם בשב"כ.

כאן לא הסתיימו הצרות. לאחר ארבעה ימים ששהתה בישראל, היא ביקשה לצאת מהארץ ולחזור לפולין (שם היא מתגוררת), ושוב עוכבה בנתב"ג. הפעם, ניסיונות מטעם החברה לדבר עם קציני הביטחון לא הועילו — ולאחר שעות ארוכות הסכימו להעלות אותה לטיסה, אך ללא החפצים שלה. היא נאלצה לנחות בפולין בקור של מינוס 4 מעלות, ללא מעיל או בגדים מחממים.

זוהי בעיה מוכרת ומשמעותית עבור ענף הכנסים הבינלאומיים בישראל — והיא ממש אינה היחידה. אף שלישראל יש אינטרס מובהק לערוך כנסים ותערוכות, שיתמרצו הגעה בבת אחת של מאות תיירים ולפעמים גם אלפי תיירים לכמה ימים, שישהו במלונות באזור, יאכלו במסעדות, יבלו בעיר ויעשו שופינג בעסקים המקומיים — נראה כי הענף עוד לא חזר לממדים שהיו לפני משבר הקורונה.

על פי ההערכות בענף, היקף הפעילות שלו כיום היא כ–60%–70% לעומת 2019. יש בענף הסבורים כי גם כמות זו היא בעיקר שאריות של כנסים שנקבעו מראש, וכי יש בעיה אמיתית בקביעה של כנסים בישראל לשנים הבאות.

נועם טויסטר, מנכ"ל חברת ההיי־טק BookAway, שבה מועסקת יוליה, כעס על המקרה ופירסם אותו בטוויטר. לדבריו, זה לא מקרה ייחודי: "כל מי שהגיב לי בטוויטר אמר לי שזה מזעזע, אבל קורה באופן קבוע. זה סוד גלוי. אמרו לי שגם מכתב נלווה לאורחים מחו"ל או שכירת שירותי VIP שמלווים את מי שמגיעים לכאן לא תמיד עוזרים. חלק אמרו לי שהם הפסיקו להזמין אנשים מחו"ל לפגישות עסקיות או כנסים בגלל זה.

"במארס יש לנו כנס של מנהלי דרג הביניים של החברה מכל העולם, ועשרה אנשים ששמעו על המקרה כבר אמרו לי שהם לא רוצים להגיע, ואין לי מה להגיד להם".

"אנחנו מכירים היטב את התופעה", אומר בכיר בענף הכנסים בישראל. "כדי להימנע, אנחנו תמיד מציידים את האורחים שלנו במכתב הזמנה ומפעילים שירות מוקדן, שעושה בדיקה מוקדמת למגיעים במקום תשאול בשטח. לרוב זה עוזר, אבל יש מקרים שאורח נופל לבדיקת עומק ואין מה לעשות".

"הקטר יצא מהתחנה"

חלק מהסיבות הנוספות לקשיים של ענף הכנסים אינן תלויות רק בישראל — כמו משבר הקורונה, שהביא לחשש מהתכנסויות מרובות משתפים, או התאוששותה המאוחרת של התיירות במזרח אסיה, כך שתיירים ממדינות כמו סין ויפן עדיין לא מגיעים לכנסים. גם המלחמה באוקראינה מגבילה הגעתם של חלק מהתיירים משם.

אך לדברי בכירים בענף הכנסים והתערוכות, סיבות נוספות הן מקומיות וקשורות ליוקר המחיה המקומי המהווה חסם, וגם לכך שמשרד התיירות אינו מקדיש לכך מספיק משאבים, כמו שיווק ותמריצים כספיים לעידוד הגעת כנסים. אלה נוספות לבעיות הביטחוניות והפוליטיות שיש בישראל, ולעיכובים רנדומליים בשדה התעופה.

מסקירה שערך BDI, מחזור המכירות הישיר של כינוסים ותערוכות מקצועיים בישראל הסתכם ב–2019 בכ–1.4 מיליארד שקל בשנה. מחזור המכירות העקיף, הכולל הכנסות מיצוא שירותי תיירות לאורחים מחו"ל, יכול להגיע ל–2–2.5 מיליארד שקל בשנה.

במדינות המתוקנות יוצרים מנגנונים הכוללים מענקים וסבסודים שמטרתם לעודד הבאת כנסים — ונותנים גם רשת ביטחון למקרים של ביטול"

לשם הדגמה, ב–2019 התקיימו בירושלים יותר מ–250 כינוסים בינלאומיים שהביאו כ–60 אלף משתתפים מחו"ל, והתרומה הכלכלית לעיר מוערכת ב–380 מיליון שקל. באותה שנה התקיימו בתל אביב יותר מ–400 כינוסים עם כ–45 אלף משתתפים מחו"ל, והתרומה הכלכלית הייתה כ–288 מיליון שקל.

ליאור גלפנד, מנכ"ל חברת ארטרא לארגון כנסים בינלאומיים, אומר: "עוד לא חזרנו למספרים של 2019, טרום קורונה, אבל בפירוש הקטר יצא מהתחנה. בניגוד לתייר בודד שיכול לדחות טיול בקלות, בתעשיית הכנסים בעולם, ברגע שנעצר גלגל — הכל עוצר. לוח הכנסים נקבע שנים מראש, וכל הכנסים שהיו אמורים להתקיים בישראל ב–2020–2021 כבר כנראה איבדו את הסלוט (לא ישובו לישראל; ה"ק) ועברו ליעד הבא".

לדברי גלפנד, לכן חשוב להחזיר לישראל כמה שיותר כנסים, אך יש גורמים המעכבים את חזרת הענף לפעילות מלאה. "יוקר המחיה כאן בעייתי", הוא אומר. "עלות השירותים בישראל היא מהגבוהות בעולם. בדיוק סיימתי שיחה עם לקוח מאנגליה שהחמיא לי על כנס שהשתתף בו, אבל שאל אותי 'למה יקר כל כך אצלכם'? זה מקשה להביא לכאן כנסים שמתמודדים מול מדינות אחרות".

לדברי אייל הלוי, מנכ"ל חברת הפקת הכנסים פרגון (Paragon), "גם הממשלה הקודמת וגם הנוכחית לא מבינות את החשיבות של כנסים מקצועיים ומה זה עושה לכלכלה. משרד התיירות נחשב לאחד המשרדים הפחות סקסיים — אף פוליטיקאי לא נלחם להגיע אליו, ולכן אחר כך קשה לגייס תקציבים שישימו אותנו במקום טוב בעולם מבחינת כנסים ותערוכות.

"בכל המדינות המתוקנות יוצרים מנגנונים כספיים הכוללים מענקים וסבסודים כדי לעודד הבאת כנסים למדינה או לעיר, ונותנים גם רשת ביטחון למקרה של ביטול. כאן משרד התיירות לא מספיק מעורב. כדי להניע את התחום, המשרד צריך לתכנן חמש שנים קדימה ולחשוב איך שמים את ישראל על מפת הכנסים".

תחרות מול העולם

את מקומה של המדינה בעידוד הענף תופס לעתים השלטון המקומי. למשל, לדברי הלוי, הארגון הבינלאומי לכנסים, ICCA, עומד לקבל החלטה על היעד לקיום הכנס השנתי ב–2024, וישראל מתחרה מול עוד שלוש מדינות. הלוי, כגזבר של הארגון העולמי, פועל לשכנע לקיים את הכנס בישראל — אך לדבריו, לא הכל תלוי בו.

"זה כנס עם חשיפה מטורפת, והנושא העיקרי הוא תקציבי", הוא אומר. "אנחנו פועלים קשה יחד עם עיריית ירושלים כדי להביא את הכנס לכאן, ונצטרך לשכנע למה ירושלים מתאימה לארח אותו. משרד התיירות לא עושה קמפיין מספק, והעירייה מתגייסת במקומו".

לדברי ענת לנדא, מנהלת לשכת הכנסים ירושלים, "ירושלים מעודדת הבאת כנסים באמצעות מתן תמריצים כספיים למארגניהם. לשכת הכנסים, הפועלת במסגרת הרשות לפיתוח ירושלים, נוסדה במטרה לתת מענה לצרכים הרבים, המגוונים והמשתנים של כנסים המתקיימים בעיר, לקדם את ירושלים כיעד מוביל ואיכותי לכנסים בינלאומיים ומקומיים כאחד, וכן להציע אלטרנטיבה מושכת, חווייתית ועשירה בתכנים. העיר היא יעד טבעי לאירוח כנסים בתחומי הרפואה, המחקר והמדע, בזכות היותה בית למוסדות השכלה גבוהה ומרכזי רפואה ומחקר".

שירי שטיינהרדט סלע, ראשת מינהל קשרי חוץ במרכז השלטון המקומי, מתמודדת גם היא עם הבעיות הקשורות בהגעת המשתתפים לכנס השנתי הבינלאומי MuniWorld. לדבריה, "זו פלטפורמה להראות את פניה היפות של ישראל ולהביא לכאן בכירים מרשויות מקומיות מכל העולם.

"כדי להתגבר על בעיות כמו יוקר המחיה, אנחנו עושים כל מיני פעולות: למשל, דמי הרישום לכנס הם בין הנמוכים בעולם — אם בכנס בארה"ב משלם משתתף כ–500 דולר לכנס, כאן זה 200 דולר.

"בנוסף, אנחנו מציעים למשתתפים שלוש־ארבע רמות של מחירי בתי מלון, בהתאם לכיס שלהם, כי אנחנו יודעים שעל התקציבים של רשויות המקומיות יש ביקורת. אנחנו גם משתפים את משרד החוץ ברשימות המשתפים כדי שיאשר אותם מראש ולא ייתקלו בבעיות אחר כך".

ממשרד התיירות נמסר: "כנסים בינלאומיים מתוכננים שנים מראש. מרגע אישור תקציב 2023, המשרד מוכן לפעילות עם חבילת כלים לתמרוץ מארגני כנסים בינלאומיים, שכוללת, בין היתר, מענקים והתמודדות עם ביטולים עקב מצב ביטחוני".

2023-02-01T04:27:04Z dg43tfdfdgfd