עונת הציד נפתחה: מירי רגב ואריה דרעי כבר הפשילו שרוולים

עונת הציד נפתחה: מירי רגב ואריה דרעי כבר הפשילו שרוולים

רשות שדות התעופה תדון היום בהדחת המנכ"ל שלה אחרי חצי שנה בלבד בתפקיד, מכיוון שלמרבה הצער, הוא מונה בידי השרה הלא נכונה ■ מנהל רשות האוכלוסין התעלם משלושה רמזים ששיגר לעברו השר שלו, עד שנכנע והודיע אתמול על פרישה ■ ומי הבאים בתור?

February 01st, 06AM February 01st, 06AM אבי בר-אלי

שנה וחצי חלפה מאז שיו"ר מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה (רש"ת), אלוף (במיל') ג'רי גרשון, החליט לכנס באחד הערבים את הדירקטורים שלו לישיבה שלא מן המניין. הנהלת הרשות מודרה מהדיון, היועצים המשפטיים הורחקו, והדלתות ננעלו. רק הדירקטורים הורשו להיכנס, ועד מהרה התברר מדוע.

גרשון פתח את הישיבה במתקפה על מנכ"ל הרשות אז, יעקב גנות, תוך שהוא מטיח בו האשמות כבדות בדבר תת־תפקוד בתקופת משבר הקורונה.

לאחר שסיים את דבריו, ביקש היו"ר גרשון מהדירקטורים להשעות את גנות ולכונן באופן מיידי ועדת איתור לבחירת מחליפו. ואולם אלה נתקפו הלם, ולא כל כך ידעו כיצד לנהוג.

אחרי הכל, את גנות מינה שר האוצר דאז, ישראל כ"ץ (בימים שעוד כיהן כשר תחבורה). ואילו גרשון היה מינוי פוליטי של שרת התחבורה מירי רגב. כלומר, בהחלטה על הדחה יפתחו בעצם במלחמה מול שר אוצר — שעה שהם ממילא במשבר תזרימי.

בינתיים, גרשון לא ביזבז זמן. כבר בישיבתו הראשונה כיו"ר דירקטוריון, מינה ללא מכרז את העוזרת לשעבר של רגב לתפקיד הנחשק של מזכירת הדירקטוריון.

הוא סירב לסגת מהמינוי גם כשהנושא הגיע לפתחו של בית המשפט, ויתרה מכך: כשהגנרל בדימוס נדרש להסביר שם מדוע הוא נשכב על הגדר לטובת מינוי פסול זה, הודה גרשון כי רגב היא ש"הציעה" לו את המינוי.

אם לא די בכך, בזמן שבית המשפט דן בחוקיות המינוי (שלבסוף נפסל) — העוזרת לא רק המשיכה לשמש בתפקידה, היא אף פונקה על ידי הרשות הקורסת פיננסית בניסאן X–Trail שחורה, חדשה מהניילונים, בשווי 200 אלף שקל. אלא שאז נפל דבר.

פליק־פלאק, ועוד אחד

בן־לילה, התמונה הפוליטית התהפכה. בנימין נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה, וכנגד כל הסיכויים הצליחו יאיר לפיד ונפתלי בנט להיכנס בנעליו.

במהדורות כבר התנוססה תמונתה של שרת תחבורה חדשה: מרב מיכאלי. ולמחרת בבוקר, בלי לחשוב פעמיים, נכנסו לישיבת ההנהלה היו"ר גרשון והמנכ"ל גנות, שלובי ידיים ומחויכים. כאילו מעולם לא קרה ביניהם דבר. "הדחה? של המנכ"ל? נו באמת. אני שונא שמועות", הבהיר גרשון, והרעיף מחמאות על בן לווייתו.

והנה, חלפה לה שנה וחצי, וראו זה פלא. הלכה מיכאלי, חזרה רגב — וגרשון מיודענו מתכוון לכנס היום בבהילות את דירקטוריון רש"ת. זאת, כדי לדון בהדחתו של מנכ"ל הרשות המכהן — אלוף (במיל') חגי טופולנסקי — שאותו גרשון וחבריו לדירקטוריון מינו בעצמם אך לפני חצי שנה, במקומו של גנות.

טופולנסקי, יוצא חיל האוויר וסמנכ"ל לשעבר באלביט, התגלה כמנכ"ל מקצועי שלכמותו רשות שדות התעופה ייחלה. ניהל ביד רמה, השאיר את הפוליטיקה מחוץ לדלת (שלא נדע), הוא צמצם את התורים בנתב"ג, האיץ פרויקטים, ובעיקר — השרה רוח עניינית.

איזו סיבה יש אפוא להדיחו בידי אותם אלה שמינו אותו, וחצי שנה בלבד אחרי שמונה לתפקיד, שעד כה מילא בהצלחה?

מה כבר יכולה להיות הסיבה להדחה, כששום משתנה במשוואה לא השתנה — למעט זהותה של היושבת בכיסא שרת התחבורה?

"אין לכך שום הנחיה או השפעה פוליטית", תקף אתמול גרשון את השמועות באתר "פספורטניוז". "אני מוכן להיבדק על כך בפוליגרף ואם ימצא שיש השפעה, אני עף מחר הביתה", אמר.

במועצת המנהלים של רש"ת יושבים תשעה: גרשון, גבי כנפו (מ"מ ראש עיריית אשדוד ומקורבה של רגב), שלושה עובדי משרד התחבורה שכפופים לרגב וכן ארבעה נציגים אחרים מטעם הציבור.

שלושה רמזים — ואז "תודה על האמון"

צודק גרשון. בממשלה הנוכחית אין צורך בהנחיות. כך, למשל, הודיעה שלשום רגב דרך שידור בטלוויזיה כי היא שוקלת להפקיע את פרויקט המטרו מידי חברת נת"ע, שאחראית על הרכבת הקלה בגוש דן — ולהעביר את הפרויקט דווקא לידי חברת הכבישים, נתיבי ישראל, שבראש הדירקטוריון שלה עומד מקורבה, יגאל עמדי.

כשמעבירים פרויקט של 150 מיליארד שקל לחברת כבישים, היש רמז בוטה מזה ליו"ר דירקטוריון נת"ע, מיה ליקוורניק (מינוי של מרב מיכאלי) ולמנכ"ל החברה, חיים גליק (מינוי של רם בלינקוב ובצלאל סמוטריץ') — כי הם אינם רצויים עוד בתפקיד? חכו ותראו. ורגב אינה היחידה שמעשיה מפוענחים כרמזים.

רגב שוקלת להפקיע את פרויקט המטרו מידי חברת נת"ע, ולהעביר את הפרויקט דווקא לידי חברת נתיבי ישראל, שבראש הדירקטוריון שלה עומד מקורבה עמדי

לפני חודש קיימה ועדת הפנים של הכנסת דיון בסוגיית התורים הארוכים לקבלת דרכונים ותעודות זהות. לדיון התייצב סגן שר הפנים משה ארבל (ש"ס), ובאופן מפתיע נטל אחריות מלאה על המחדל. ליתר דיוק, טען כי מקור המחדל אמנם מצוי במשרד הפנים — אך הפיל את האחריות לכך על מנהל רשות האוכלוסין, תומר מוסקוביץ', שמונה לתפקידו בידי שר הפנים הקודמת, איילת שקד.

"אזרח שמנוע לצאת מהארץ כי התור שלו בעוד חצי שנה זה מצב בלתי־נסבל, שפוגע בזכויות יסוד של אזרחים", הצטרף ארבל לביקורת שמוטחת במשרדו — וגילה אוזן קשבת כלפי רחשי הציבור.

עוד באותו יום שיגר שר הפנים, אריה דרעי, מכתב נזיפה למוסקוביץ'. במכתב דרש ממנו לערוך בדיקה בדבר התנהלות הרשות שאותה הוא מנהל — ולהגיש את מסקנותיו תוך 10 ימים. "זאת, לאור בחינת הנתונים והמציאות של התנהלות הרשות בשנה האחרונה, והכשלים המתמשכים בהתנהלותה — כשלים אשר פוגעים קשות בתושבי המדינה ובאמון הציבור", כתב דרעי, שאף הוא גילה פתאום רגישות מרשימה לאמון הציבור.

אם לא די היה בשני הרמזים הנ"ל, הופיע בטלוויזיה מקורבו של דרעי, היועץ האסטרטגי ברק סרי, ובאחת מתוכניות הבוקר אמר: "אתם לא ממש מפרגנים לשר דרעי בימים האחרונים, אבל כדאי שתדעו שבתקופה שלו לשכות רשות האוכלוסין תיפקדו למופת, אזרחים קיבלו דרכונים בזמן קצר וכולם שפעו תשבחות. מאז מינוי איילת שקד והמנכ"ל שמינתה, תומר מוסקוביץ', התחילו הבעיות בלשכות".

קיבל רמז אחד — לא הבין. רמז שני — מיאן להבין. אחרי הרמז השלישי חיכה מוסקוביץ' עוד שלושה שבועות, ואתמול הודיע כי הוא מסיים את תפקידו. "אני מבקש להודות לשרה איילת שקד על מינויי לתפקיד החשוב בתקופה לא פשוטה, ולשרים דרעי ומלכיאלי (מ"מ שר הפנים; א"ב) על האמון שנתנו בי", ציין מוסקוביץ'.

התנגשות ברורה

מניעי ה"הזזה" חשודים כפוליטיים, אבל אין זה אומר שהטענות בהכרח מופרכות. במבחן התוצאה, רשות האוכלוסין כשלה. זו כנראה עסקה יותר בחסימת פליטים מאוקראינה ובפטור מוויזות לארה"ב, ופחות באלה שגרים בישראל ומעוניינים להישאר בה.

אבל מה לגבי יתר המודחים בימים הקרובים? אל מי יפנו במצוקתם אלה שאמנם באו לעבוד — וכעת יודחו כדי לשרת אינטרסים זרים או צרכי שליטה?

"לא שמעתי שהרפורמה פוגעת בכלכלה. אני מכיר עובדות אחרות", אמר שלשום יו"ר ש"ס, בהתייחס לתוכנית להחלשת מערכת המשפט. "עוד לא שמעתי שום טיעון למה הרפורמה של יריב לוין פוגעת כלכלה. להפך. אני מכיר עובדות אחרות", טען דרעי.

כדי לנמק את הצורך ב"הפרדת רשויות" הוא המשיל משל: "שכל אחד ייסע במסלול שלו ולא יהיו התנגשויות, כי כשנוסעים במסלולים מנוגדים או כשלא יודעים לעצור ברמזורים — זה מה שקורה". כך הסביר דרעי את תמיכתו ברפורמה, בדיוק בשעה שבה סיעתו ש"ס הגישה הצעת חוק שתביא להתנגשות ברורה בין מסלולים — עבור זה שלא עצר בשלושה רמזורים.

לפי הצעת החוק שאמורה להכשיר את מינויו של דרעי לשר — חרף פסילתו בבג"ץ — חוק יסוד: הממשלה יתוקן כך שיאסור על בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים. כלומר, לא פסקת התגברות שדנה בעקיפת בג"ץ, אלא באיסור על בית המשפט לדון מלכתחילה בסוגיה מסוימת, ואז החלת האיסור רטרואקטיבית — תוך כניסה בנעלי 10 שופטים שפסלו את דרעי, והפיכת החלטתם.

רשות מבצעת שרוצה להיהפך גם לרשות שופטת, אינטרסים פוליטיים שנעים בדיוק במסלול של צרכים לאומיים ומקצועיים, ובמילותיו של דרעי: התנגשות.

2023-02-01T04:27:10Z dg43tfdfdgfd