מאפשרים לעובדים להשתתף בשביתה? כדאי שתבדקו שאתם לא חשופים לקנסות של משרד הכלכלה

שביתה, ההפגנות והחגים שבפתח מתכנסים יחד ומטלטלים שוב את המשק לכדי מה שמצטייר כמשבר כלכלי וחברתי נוסף. ניסיון העבר מלמד, כי תקופות של משבר מאופיינות מחד, בחוסר וודאות ובעלייה בחשש לפגיעה בזכויות העובדים, ומאידך בוודאות דיני העבודה ממשיכים להתקיים ואף להיאכף ביתר שאת.

דווקא בתקופות משבר כלכלי, חוק שמטרתו בשאיפה (הצודקת לכל הדעות) להגן על עובדים מוחלשים הפך לכלי דורסני של משרד הכלכלה למילוי קופת המדינה על חשבון המעסיקים.

"קורונה" לא רק שלא הפכה למילת קסם הפוטרת מעסיקים מקיום חוקי העבודה, אלא הגבירה את החשש של העובדים ושל הרשויות מפגיעה בזכויות בתקופה זו ומצד שני את הצורך במילוי קופת המדינה, מה שהביא לאכיפה המסיבית מצד רשויות המדינה מיד בסיום סגרי הקורונה.

מכאן שעל המעסיקים להיות מוכנים מראש להתמודד עם השלכות מבצעי הגברת האכיפה, ולוודא כי הם מקיימים את דיני העבודה וזכויות העובדים גם ובעיקר בתקופה זו. במאמר זה נתמקד, בהפרות הנפוצות הרלוונטיות בימי השביתה (נכון גם לתשלום עבור ימי חג, דמי חופשה ודמי מחלה) ומה הפעולות המיידיות שכדאי למעסיק לנקוט בעת ביקורת זרוע עבודה כדי להימנע מביקורת חטטנית ולצמצם את החשיפה לקנסות כבדים.

כמה מילים על החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה: מדובר בחוק חשוב שהביא בשנים האחרונות למהפכה של ממש באכיפת זכויות העובדים, על ידי, מינוי והכשרה של מפקחי עבודה לערוך בעסקים ביקורות מקיפות לעמידה בחוקי העבודה ותקינות התשלומים והזכויות הסוציאליות במלואן ובמועדן. מעסיק שעבר על חוקי העבודה (גם אם בטעות או באיחור בתום לב!) עניינו מועבר לממונה עיצומים כספיים במשרד הכלכלה, שמחליט על סמך כללים מובנים (ללא הליך שיפוטי) אם להטיל קנסות על החברה ועל המנכ"ל באופן אישי. מדובר בקנסות בשלושה מדרגים: 5,500 ₪, 21,990 ₪ ו- 38,480 ₪, לכל הפרה והפרה ובמצטבר, הקנסות מגיעים גם לכדי מאות אלפי ש"ח(!) למעסיק וכל זה בהליך מנהלי שמתנהל בסד זמנים קצר, עם אפשרויות מוגבלות מצד המעסיק לערער על ההחלטה.

ה"באג במערכת" שמפיל בפח מעסיקים רבים

אחת הטעויות הנפוצות, היא לחשוב שמערכות השכר מוגדרות בצורה אוטומטית לחשב את התשלום עבור ימי חג, חופשה ושביתה ואת יתר הזכויות הסוציאליות, כאשר בפועל הדבר כרוך בהגדרה ידנית וידע משפטי. טעויות אנוש, שחוזרות על עצמן אצל אלפי עובדים ומעסיקים מדי שנה, ומוכרות היטב לרשויות האכיפה, שמצידן ממקדות את הביקורות דווקא באותם חודשים בהם מתקיימים אותם ימים "מיוחדים" של היעדרויות בתשלום, תשלומים המהווים מבחינת החוק, כתשלומי שכר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין חישוב גובה ההפרשות הפנסיוניות לקופת הגמל (או ביטוח המנהלים). הביקורת בודקת האם שולמו כנדרש תשלומי השכר ודמי החופשה, וכן האם תשלומי הפנסיה חושבו בצורה נכונה על רכיבי השכר והאם הועברו בזמן לקופת הפנסיה. ואם לא? הקנס הקבוע להפרות אלו בחוק הוא 38,480 ₪ (על כל הפרה). גם אם מדובר באיחור בתשלום בלבד ועוד יותר מזה, טעות כזו, של אי תשלום פנסיה על יום אחד, שווה מבחינת הממונה למקרה שלא שולמה פנסיה על שכר של חודש שלם.

איך מחליטים בפועל מתי לשלם לעובד עבור ימי השביתה?

במילים אחרות, כיצד נדע איזה עובד זכאי לתשלום והאם ניתן לשלם על חשבון ימי החופשה הצבורים? ובכן, מאחר ומדובר בתקופת אי ודאות, בה חלק ממקומות העבודה יוזמים את השביתה וחלק אחר ממשיך בעבודה רגילה – הדבר דורש בדיקה פרטנית של כל מקרה וכל העדרות של עובד/ת בהתאם לחוקי העבודה הרגילים (חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק חופשה שנתית). בין השאר, יש לבדוק האם היוזמה להיעדרות (לכל מטרה) היא של העובד או של המעסיק, האם לעובד/ת קיימים ימי חופשה צבורים שיוכל לקבל תשלום על חשבונם, ועוד.

לדוגמא, ככל שהשביתה היא ביוזמת המעסיק, אם לעובד אין ימי חופשה צבורים, לא ניתן לכפות על העובד חופשה על חשבונו, או להכניסו ליתרה שלילית גם אם העובד נתן את הסכמתו, אלא אם העובד ביוזמתו, ביקש זאת מהמעסיק ובכתב. חשוב לציין שהמעסיק אינו חייב להיענות לבקשת העובד/ת, ואולם ככל ונענה וביצע תשלום תמורת ימי ההיעדרות, תשלום זה חייב לבוא בחישוב שכר הבסיס הקובע להפרשות הפנסיוניות, אחרת יחשב כמעסיק שלא ביצע תשלומים בהתאם לצו הרחבה פנסיה חובה (משול למעסיק שלא ביטח את העובד בביטוח פנסיוני כלל).

החוק קובע: הפרה קלה דינה כחמורה

מוזר ככל שזה ישמע, כאמור, הממונה על עיצומים כספיים, לא עושה הבחנה בין מעסיק שלא הפריש כלל לקופת הפנסיונית לבין מעסיק שטעה בחישוב אחוז ההפרשה או שלא ביצע הפרשות על כל רכיבי השכר! המעסיקים חשופים תמיד לאותן הסנקציות באותם הסכומים. מדובר בחוסר קורלציה בין היקף ההפרה מצד המעסיק (עפ"י רוב מאות ואף עשרות שקלים בודדים) לצד גובה העיצום הכספי המוטל על מעסיק, בקנסות של עשרות אלפי שקלים על כל מקרה ומקרה של עבירה על החוק.

מסיבה זו קיימת חשיבות רבה בבדיקה דקדקנית תקופתית של הכללת כל רכיבי השכר המהווים את הבסיס לחישוב ההפרשות הפנסיוניות של כל עובד ועובד מדי חודש ובפרט בחודשים בהם קיימים תשלומים מיוחדים, כגון חג, בחירות, שביתות והיעדרויות אחרות בגינן משולמת תמורה לעובד/ת.

היה ואתם כבר נמצאים תחת ביקורת של זרוע העבודה, מה עושים אז?

אם זה המצב שלכם – אתם חייבים לפעול מהר ולבדוק שני דברים: א': האם נעשה תיעוד תקין ובכתב של בקשות החופשה והאם בוצע תשלום בצורה תקינה ואם לא, לתקן לאלתר. ב': האם ההפרשות לקופת הפנסיה בוצעו באופן תקין וכללו את כל רכיבי השכר. אם לא, לתקן במיידי ולוודא שהכספים מועברים בזמן ומוקדם ככל הניתן.

יחד עם זאת חשוב לדעת, התיקון שנעשה בדיעבד, לאחר שדבר ההפרה נחשף למפקח העבודה במהלך הביקורת שנערכה, ככלל לא ימנע אוטומטית הטלת סנקציות או עיצומים – לכן, כדאי לפנות לעו"ד מנוסה בייצוג בהליכי הביקורת של זרוע העבודה כבר בתחילת הליך החקירה ואף לפני שמועברים מידע או מסמכים כלשהם למפקח העבודה. כאן חשוב להדגיש, שבשונה מרו"ח המחויב על פי חוק למסור מידע מלא לרשויות, עו"ד המייצג מעסיק, פועל תחת חיסיון עו"ד לקוח ולא מחויב לחשוף מידע שיסבך את המעסיק ויעמידו בחשיפה לקנסות וסנקציות לחברה ולמנכ"ל באופן אישי.

ההמלצה תמיד - להקדים תרופה לבדיקה

רוב המעסיקים פונים אלינו כשכבר מאוחר מדי, מניסיון של ייצוג של למעלה ממאה מעסיקים ומנכ"לים בשלבים שונים של הליכי ביקורת וחקירה זרוע העבודה, מול הממונה וועדות הערר לעיצומים כספיים, ייצוג עו"ד מנוסה מצמצם בצורה ניכרת וודאית את החשיפה לקנסות ובמקרים מסוימים יכול לייתר את ההליך, בשלבי החקירה המוקדמים.

ביקורות מפקחי העבודה הפכו לדבר נפוץ בתקופות משבר ובימים כסדרם – לכן ההמלצה הטובה ביותר לכל מעסיק, היא כמובן להקדים ולוודא שאכן מלוא הזכויות מחושבות בהתאם לחוקים, לצווים ולתקנות, שהכספים לקופות הפנסיה מועברים בזמן, או במילים אחרות, לבצע בדיקה בעיניים מקצועיות מטעמכם, ולפני שמגיע מפקח עבודה לעסק, האם אצלכם הכל תקין ואתם מכוסים מול העובדים והביקורות של משרד הכלכלה?

כעורכי דין מנוסים, אנחנו בודקים בעיניים מקצועיות את המצב הנוכחי של חברתכם בנושא ההיערכות לביקורת זרוע העבודה ומציגים לכם דרכים להגן על עצמכם מול ביקורת עתידית, ונבחן יחד איתכם באיזה תנאים תוכלו אפילו לחסוך בתשלומים על רקע השינויים בחקיקה, במשק, במשבר או בסגירת חברה.

מעוניינים לשמוע עוד או לקבוע פגישת ייעוץ ללא התחייבות? דברו איתי [email protected]

מאת אנה בלאו, עו"ד ובודקת שכר מוסמכת. חברה בועדת דיני עבודה של לשכת עוה"ד מחוז מרכז, שותפה במשרד בלאו, אהרן-מועלם ושות', משרד לייצוג מעסיקים בדיני עבודה, הסדרה ואכיפה של זרוע העבודה.

d&b – לדעת להחליט

2023-03-30T08:05:45Z dg43tfdfdgfd