הפוליטיקאים מדברים והנתונים מוכיחים: החינוך החרדי מוביל לחיי עוני ותלות

הפוליטיקאים מדברים והנתונים מוכיחים: החינוך החרדי מוביל לחיי עוני ותלות

שר החינוך הנוסף, חיים ביטון, אמר שהרשתות החרדיות "מעבירות את לימודי הליבה ב–100%", והוסיף כי ״אין מחקר שאומר שמי שלמד אותם הוא מפרנס טוב יותר״ ■ אבל מחקרים קובעים שהחינוך החרדי לא עומד בדרישות המעטות של לימודי הליבה — ושיש קשר ישיר בין השכלה לשכר

May 31st, 06AM May 31st, 06AM ליאור דטל

החלטת הממשלה לתמרץ בתי ספר פרטיים ובתי ספר שאינם מלמדים ליבה, על חשבון בתי הספר הממלכתיים, החזירה את סוגיית לימודי הליבה בחינוך החרדי לסדר היום.

שר החינוך הנוסף, חיים ביטון (ש״ס), התייחס שלשום לביקורת על ההחלטה בריאיון לאתר ״כיכר השבת״, ואמר כי בניגוד לאזהרות של בכירי האוצר על הפגיעה הקשה שיוביל המהלך בתעסוקה ובכלכלה, ״אין שום מחקר בעולם האומר כי מי שלמד ליבה הוא מפרנס טוב יותר״.

עוד אמר ביטון כי ״במציאות, הרשתות (מעיין החינוך התורני המזוהה עם ש״ס, והחינוך העצמאי המזוהה עם יהדות התורה; ל"ד) מעבירות את לימודי הליבה ב–100% — ויש פיקוח של משרד החינוך. תשאל בן אדם ברחוב אם חרדים לומדים ליבה, הוא יגיד שלא. כי השקר נהפך למהות״.

טענות דומות משמיעים עוד פוליטיקאים חרדים. הטענות נשענות על כך שלמשרד החינוך אין ממש דרישות בנוגע ללימודי ליבה והפיקוח המועט מסורס על ידי הפוליטיקאים החרדים. כשאין דרישות ואין פיקוח, כל אחד יכול לומר שהוא עומד בדרישות.

ולמרות זאת, הנתונים מצביעים על כך שכל זרמי החינוך בציבור החרדי לא עומדים בדרישות המעטות של משרד החינוך ללימודי ליבה. ובניגוד לטענותיו של ביטון, כל הנתונים מצביעים על קשר ישיר בין השכלה להשתלבות בתעסוקה ולשכר. הנה שבע עובדות על לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים.

אין תוכנית לימודים, אין פיקוח, אין נתונים

1. בתי הספר החרדיים מסכלים השתלבות בתעסוקהֿ: שיעור התעסוקה של גברים חרדים ב–2020 היה 58.6% — נמוך משל גברים ללא תעודת בגרות (66.5%), וקרוב לזה של גברים שנשרו מהלימודים לפני התיכון (52%–54%). שיעור התעסוקה של בעלי השכלה תיכונית ומעלה הוא כ–90%, כך לפי נתונים שעיבד פרופ׳ דן בן־דוד, ראש מכון שורש באוניברסיטת תל אביב.

״בחיים אין קיצורי דרך״, אומר בן־דוד. ״ככל שילדים לומדים מיומנויות וידע בגיל מוקדם יותר, במסגרת בתי הספר, כך התשואה להשכלה שלהם כבוגרים גבוהה יותר. קשה יותר להשלים השכלה בגילים המבוגרים, במיוחד אם אתה כבר איש משפחה״.

2. משרד החינוך לא מחייב את החרדים בליבה מלאה: כשפוליטיקאי חרדי אומר שבתי ספר חרדיים מלמדים ליבה לפי דרישות משרד החינוך, צריך לזכור שהמשרד מחייב את בתי הספר הללו בפחות שעות לימודי ליבה לעומת החינוך הממלכתי.

כך למשל, תלמידי כיתה א׳ בבתי ספר ממלכתיים נדרשים ללמוד שש שעות עברית בשבוע, לעומת ארבע שעות בבתי הספר החרדיים — והתלמידים החרדים בכיתה א' גם מחויבים בשעה־שעתיים שבועיות פחות של לימודי מתמטיקה; ויש בתי ספר שבכלל לא מחויבים ללמד אנגלית.

כשמגיעים לתיכונים, משרד החינוך מסיר את כל הדרישות. אין שום הוראות המחייבות את התיכונים החרדיים ללמד לימודי ליבה בהיקף כלשהו.

3. משרד החינוך לא קבע מה ילמדו בלימודי הליבה: באופן תמוה, המשרד לא גיבש מסמך המורה לבתי הספר החרדיים מה ללמד בשעות הליבה — רק את מספר השעות שצריך ללמד כל מקצוע. חטיבות ביניים חרדיות, למשל, מחויבות במעט שיעורי היסטוריה, אבל לא נקבע מה צריך ללמד: מהי תוכנית הלימודים, באילו ספרי לימוד צריך להשתמש ומה התלמידים צריכים לדעת — בניגוד מוחלט למעורבות שלו בקביעת תוכניות הלימודים בחינוך הממלכתי.

בלימודי המתמטיקה והאנגלית המצב דומה — משרד החינוך לא קבע מה התלמידים החרדים צריכים ללמוד. חטיבת ביניים שמצהירה כי היא מלמדת מתמטיקה, יכולה ללמד חומר של כיתה א׳ — אבל גם המעט הזה לא מבוצע.

זרם החינוך החרדי שמלמד את לימודי הליבה בשיעור הגבוה ביותר בפיקוח של משרד החינוך הוא הממלכתי־חרדי. אבל בבני ברק — העיר החרדית הגדולה בישראל — אין בית ספר כזה

4. 33 מפקחים אחראים על בתי הספר החרדיים: כ–370 אלף תלמידים לומדים במערכת החינוך החרדית, ולכן לא ניתן לומר שבתי הספר מפוקחים. בתי הספר החרדיים גם לא נבחנים במבחני מיצ״ב, בניגוד לכללי משרד החינוך, ורובם המוחלט אינם מגישים לבגרות — אז לא ניתן לדעת מהי רמתם.

ניתוח של מבחני מיצ״ב קודמים שבהם השתתפו מעט מאוד תלמידים חרדים, שלמדו בבתי הספר הטובים ביותר, הצביע על כישלון גם בקריאה והבנת הנקרא ביחס ליתר התלמידים.

בשנה שעברה פורסם מחקרם של פרופ' לטם פרי־חזן מאוניברסיטת חיפה, פרופ' נטע ברק־קורן מהאוניברסיטה העברית וגיל נחמני מאוניברסיטת חיפה, שהתבסס על עשרות ראיונות עם מנהלים, מורים ומפקחים בחינוך החרדי. אחד המפקחים שהשתתף במחקר אמר: "הפיקוח לא אמיתי. ההנחיה של הרשתות היא לא לתת לנו להיכנס לכיתות".

הרשתות החרדיות הגדולות הקימו, בניגוד לנוהלי משרד החינוך, פיקוח עצמאי שפועל לפי הוראות הרבנים. לפי ההסכמים הקואליציוניים, המדינה תתחיל לממן אותו מתקציב החינוך.

5. הרשתות הגדולות אינן מלמדות 100% ליבה: בכך הן לא עומדות במחויבות שנקבעה של בבתי הספר לבנים — כך עולה מהמחקר של פרי־חזן, ברק-קורן ונחמני. לפי המחקר, בחטיבות הביניים לבנים של הרשתות החרדיות לימדו רק שליש משעות לימודי המתמטיקה שהן מחויבות ללמד, ושיעורי העברית נלמדו רק ב–64% מהמחויבות. בבתי הספר היסודיים, הרשתות לימדו מתמטיקה ושפה על פי מספר השעות שקבע משרד החינוך, אבל בלימודי אנגלית — רק 55% מהשעות שנקבעו.

6. מחוץ לרשתות המצב כנראה גרוע יותר: המחקר מצא שבתי ספר חרדיים שאינם משתייכים לרשתות הגדולות מלמדים אנגלית בשיעורים קטנים עוד יותר — 8%–14% בלבד מדרישות המשרד. הם גם לא עומדים בדרישות המשרד ללימודי מדעים, עברית ומתמטיקה. מוסדות הפטור, שמחויבים ללמד ליבה בהיקף של 55%, לא עומדים גם בכך — ומנהלי בתי הספר הודו בכך בפני עורכי המחקר.

זרם החינוך החרדי שמלמד את לימודי הליבה בשיעור הגבוה ביותר בפיקוח של משרד החינוך הוא הממלכתי־חרדי. אבל בבני ברק — העיר החרדית הגדולה בישראל — אין בית ספר כזה.

לדברי פרי־חזן, ״יש ביקוש גבוה בציבור החרדי ללימודי ליבה, אבל גם בתי ספר שמנסים ללמד יותר שעות ליבה לא מצליחים ללמד את המקצועות באיכות גבוהה, משום שחסרים ספרי לימוד ותוכניות לימוד. הרשתות לא עושות דבר כדי לגשר על הפער בין הביקוש ללימודי ליבה לתוכניות הלימודים שלהן. רק החינוך הממלכתי־חרדי נותן מענה לפער הזה, אבל הפוליטיקאים החרדים מונעים את התפתחותו״.

לא מתגברים על הפער

7. ללא ליבה, ההשתלבות באקדמיה תקועה: לפי מחקר של בן־דוד, שיעור הגברים החרדים בגילי 33–45 עם תואר אקדמי הוא 14% מאז 2014 — למרות מאמצים גדולים של המועצה להשכלה גבוהה. בקרב גברים חילונים בגיל דומה, ל–56% יש תואר אקדמי. מחקרים נוספים מצאו ששיעורי הנשירה של גברים חרדים מלימודים אקדמיים גבוהים במיוחד.

״עם כל הרצון של החרדים ללמוד באקדמיה, הם לא מצליחים להתגבר על כך שהם לא למדו את המקצועות הרלוונטיים בבתי הספר", אומר בן־דוד.

2023-05-31T03:24:54Z dg43tfdfdgfd