בתי ספר פרטיים במימון ציבורי מלא: התוכניות של פורום קהלת למערכת החינוך

בתי ספר פרטיים במימון ציבורי מלא: התוכניות של פורום קהלת למערכת החינוך

עיון במסמכי המדיניות של המשנה החדשה למנכ"לית משרד החינוך מלמד על כוונות פורום קהלת במערכת החינוך ■ לפי התוכנית, כל אחד יוכל להקים בית ספר ללא פיקוח ותלמידים לא יוגבלו באזורי בחירה ■ התוכנית תיטיב עם ההורים המבוססים ועם החרדים - ותפגע בשכבות החלשות 

February 01st, 16PM February 01st, 16PM ליאור דטל

הפיכת מערכת החינוך ל״שוק חינוך״ שבו כוחות השוק מכריעים מי הם בתי הספר הטובים שראויים לתמיכה, הסרת כל הפיקוח על מה ואיך מלמדים בבתי הספר, והקמה מסיבית של בתי הספר פרטיים - אך במימון המדינה - זהו חלק מהחזון למערכת החינוך שמקדם פורום קהלת בשנים האחרונות. בניגוד לטענות של הפורום על כך שהוא יחזק את המערכת ואת התלמידים החלשים, מדובר בחזון להחלשת מערכת החינוך הציבורית והוא מנוגד למהות של חוק חינוך חינם. יישומו יוביל למצב שבו הורים בישראל ישתתפו במימון בתי ספר שילדיהם לא יוכולים להתקבל אליהם.

המהלך שמקדם הפורום, שנציגתו מונתה על ידי שר החינוך יואב קיש למשנה למכ"ל המשרד (מינוי הטעון אישור), צפוי להוביל להתרוקנות של בתי הספר בשכונות וביישובים חלשים -מתלמידים שיכולים להרשות לעצמם לנסוע לבית ספר אחר, או שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לממן בית ספר פרטי. תלמידים חלשים יישארו ללמוד בבית ספר שמהדינה אינה מעוניינת להשקיע בו יותר.

הרעיונות של קהלת לחינוך חורגים מכל הצעות המומחים בתחום לשיפור המערכת. במסמכי המדיניות שלו, הפורום מתאר את ההישגים הנמוכים של מערכת החינוך בישראל ואת מצבה הרעוע שאכן דורש תיקון. אך במקום להציע פתרונות לטיפול בבעיה - הוא מציג תוכנית קיצונית שעלולה לזרוע הרס ואנרכיה במערכת, והיא תיטיב בעיקר עם ההורים המבוססים ביותר ועם החרדים. הפורום טוען שהיא תחזק את המערכת ואת התלמידים החלשים.

למעשה הרעיונות שהפורום מקדם מיושמים כמעט במלואם במערכת המעונות הפרטיים לגילי 3-0: שוק שכמעט אינו מפוקח, שבו כל אחד יכול לפתוח מעון ולגבות תשלומי הורים - שמגיעים כבר ל-5,000-4,500 שקל בחודש. ואולם אפילו הסכומים האלה אינם מבטיחים איכות, והוכח שהם אינם מונעים פגיעה פיזית או נפשית בילדים.

המדיניות שהפורום מקדם מנוגדת גם לאופן שבו פועלות מערכות החינוך שנחשבות לטובות בעולם. אלה שמות דגש על חיזוק החינוך הציבורי ומנסות למנוע הפרטה - בעוד שפורום קהלת מעודד הפרטה כזו.

המדיניות של הפורום שואבת השראה מארה"ב, שם מערכת החינוך נחשבת לבינונית והישגיה במבחן הפיזה האחרון במתמטיקה היו נמוכים במיוחד – מקום אחד בלבד מעל לישראל בקרב מדינות OECD, ומקום אחד מתחת להונגריה.

מינוי שיפגע ביכולת המשילות של משרד החינוך

כמה מניירות העמדה של הפורום בתחום החינוך נוסחו על ידי עו"ד אביטל בן-שלמה, ראש תחום החינוך בפורום, שמונתה אתמול (ג') על ידי שר החינוך, יואב קיש, לתפקיד המשנה למנכ"ל המשרד.

נראה כי בדומה לאופן שבו חברי הממשלה אימצו את עמדת פורום קהלת בנוגע לצורך להחליש את מערכת המשפט, כך קיש אימץ את עמדת הפורום בתחום החינוך. מינויה של בן-שלמה לתפקיד ביצועי במשרד יאפשר לפורום לקדם את האג'נדה השנויה במחלוקת שלו מתוך משרד החינוך.

בדומה לבן-שלמה, עורכת דין ובעלת תואר שני במדעי המדינה, לרוב חברי פורום קהלת (כולם פרט לאחת) אין השכלה בתחום החינוך. לעומת זאת, לצד מערכת החינוך מתקיים שיח ער של חוקרי חינוך רבים, המציעים מדיניות לשיפור המערכת. הם כתבו מסמכי מדיניות וקיימים גם תוצרי ועדות בתחום, כמו ועדת דברת מ-2005 - אך קיש בוחר להתמקד בזו שמוצעת על ידי קהלת.

המינוי של בן-שלמה צפוי להוביל להתנגשות בתוך משרד החינוך ולפגיעה ביכולת המשילות שלו. הפיכת משרד המשנה למנכ"ל למשרד שמקדם מדיניות עצמאית וזרה למשרד תתנגש עם אגפים אחרים, שמקדמים את מדיניות המשרד לחיזוק החינוך הציבורי וצמצום פערים – ובראשם האגף לתכנון ואסטרטגיה במשרד שאמון על ניסוח המדיניות שלו, ולא המשנה למנכ"ל.

בשלב מאוחר יותר, המינוי עלול להוביל לעימות עם ארגוני המורים המתנגדים נחרצות לעמדות פורום קהלת.

אוטונומיה ללא פיקוח

בן-שלמה הייתה אחראית על תחום החינוך בקהלת וכן פעילה בארגון הקואליציה לאוטונומיה בחינוך, שנתמך על ידי קהלת והפיץ את מדיניות הפורום בקרב מנהלי בתי ספר.

אוטונומיה בחינוך היא אחת מהדרישות המרכזיות והמוצדקות של מנהלים וראשי רשויות מקומיות, שדרשו לקבל סמכויות רבות יותר ממשרד החינוך. ואכן, יש לפעול כדי לצמצם את הסמכויות הרבות של המשרד ולאפשר למנהלים ולרשויות המקומיות סמכויות רבות יותר, ובעיקר לצמצם את ההשפעה הפוליטית על מערכת החינוך – על ידי הקמת מועצה ציבורית שתדון במדיניות של המערכת – צעד שקיש אינו מקדם.

אך המדיניות של קהלת בחתום קיצונית הרבה יותר - היא אינה מסתכמת רק בהגדלת הסמכויות של המנהלים - אלא בהפרת האיזון בתוך מערכת החינוך.

עיון במסמכי המדיניות שעליהם חתומה בן-שלמה יחד עם עמדות הקואליציה לאוטונומיה - מעלה כי הפורום מעודד הקמת בתי ספר פרטיים על ידי הורים ועמותות, כמעט ללא פיקוח ובקרה מצד משרד החינוך, אפילו לא על תוכני הלימוד ושיטותיו – אך במימון ציבורי מלא של 100% מכספי ציבור. כלומר, כל אחד יוכל להקים בית ספר שרוב הפעילות בו לא תהיה מפוקחת בכלל, ולקבל תקציב מדינה לכך. לפי הפורום, "כוחות השוק" הם אלו שיזהו אם בית הספר כושל או איכותי.

במידה מסוימת העמדה הזאת מתיישבת עם דרישות המפלגות החרדיות לקבל מימון ציבורי לבתי הספר החרדים, תוך הסרת הפיקוח עליהם.

הפורום גורס שרק בתי ספר שיהיו מחויבים "לתוכנית היסוד" של משרד החינוך יזכו למימון ציבורי מלא, אך מצד שני ממליצים לצמצם אותה למינימום: "משרד החינוך לא יכתיב מה ילמדו, כיצד ילמדו, כיצד יארגנו כיתות וקבוצות לימוד, כמה שעות יוקדשו להוראת כל נושא, ולא את חומרי ההוראה. כל אלה יהיו בסמכות הבלעדית של מנהלי בתי הספר".

מדיניות הפורום גם תסיר את ההגבלות על תשלומי הורים, ותיצור מצב שיאפשר גבייה של אלפי שקלים בחודש מההורים (הפורום קורא להקים במקביל קרן מלגות בבתי הספר).

צעד מרכזי נוסף במדינות של הפורום קורא לפתוח את "אזורי הרישום" של בתי הספר – כלומר, לאפשר להורים לשלוח את ילדיהם לכל בית ספר בעיר, על פי איכותו ובישובים הקטנים לאפשר להורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ביישובים סמוכים. הפורום טוען שהוא מתנגד למיוני תלמידים לבתי הספר, אך הצעד הזה ייאלץ את בתי הספר שיהפכו למבוקשים לייצר מנגנוני מיון לתלמידים האיכותיים ביותר: על ידי קבלת תלמידים מצטיינים, או על ידי הגרלות, או הגדלת שכר הלימוד, מכיוון שלא יוכלו לקבל את כל התלמידים. זאת, במקום להשקיע מאמצים בשיפור בתי הספר המתקשים - כך שרק מיעוט של ילדים יוכלו ללמוד בבתי הספר שכוחות השוק יכריעו שהם הטובים ביותר.

המהלך הזה, לצד עידוד הקמת בתי הספר הפרטיים, צפוי להוביל להתרוקנות של בתי ספר בשכונות וביישובים חלשים מתלמידים שיכולים להרשות לעצמם לנסוע לבית ספר אחר או שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לממן בית ספר פרטי, ולהותיר בהם רק את התלמידים החלשים שיוותרו ללמוד בבית ספר שהמדינה אינה מעוניינת להשקיע בו יותר.

הרחבת היכולת לפטר מורים

ב-2018 פירסמה בן-שלמה נייר מדיניות משותף יחד עם ד"ר שובל שופט וד"ר יצחק קליין – שלושתם אינם אנשי חינוך, בנוגע למערכת החינוך, וסוקר את כל ההצעות של קהלת ל"שוק החינוך וההשכלה". לפי מסמך המדיניות, ההצעות של הפורום יובילו לשיפור מערכת החינוך ולחיזוק התלמידים החלשים ביותר. זאת, אף שבקרב מומחי חינוך יש הסכמה שצעדים מסוג אלו יעודדו את התלמידים המבוססים ביותר ויפגעו בתלמידים החלשים.

לפי המסמך, "כדי להגביר את התחרות בין בתי הספר תובטח כניסה חופשית ל'שוק החינוך'. קבוצות הורים ועמותות יוכלו לפתוח בתי ספר ולקבל עבורם מימון ציבורי בתנאי שהם עומדים בקריטריונים אובייקטיבים. האיסור על פתיחת בתי ספר (פרטיים; ל"ד) שמתחרים עם בתי ספר רשמיים (ציבוריים; ל"ד), יבוטל. כל בית ספר (גם בתי ספר פרטיים; ל"ד) יזכה למימון מלא מהמדינה".

באותה שנה פירסמה בן-שלמה מסמך מדיניות נוסף בתחום החינוך, שהפעם מתמקד גם בניהול כוח האדם – המורים – במערכת החינוך. לפי המסמך "שינויים בתחום העסקת המורים קשים מאוד לביצוע בשל כוחם הרב של ארגוני המורים הפועלים לעתים קרובות לקידום אינטרסים צרים".

בן-שלמה הציעה במסמך לקיים פיילוט שיאפשר למנהלים מכסה שנתית לפיטורי מורים בקלות, ללא מגבלות ארגוני המורים, וכן סמכויות בהעסקת ובתשלום השכר למורים על ידי יצירת מסלול מקבלים להעסקת מורים בחוזים אישיים.

צעד זה היה מקובל גם על משרד האוצר כאחד מכמה אמצעי מדיניות, אך לא ככלי היחיד לקידום המערכת. משרד האוצר ניסה לשלבו במסגרת המו"מ האחרון מול הסתדרות המורים, אך לבסוף הוחלט ליישם אותו באופן מצומצם במיוחד. נראה כי גם בקהלת סבורים שהצורך לקדמו דחוף פחות בגלל התנגדות ארגוני המורים, ולכן הם מעדיפים להתרכז במהפכה גדולה יותר של הקמה וסבסוד בתי ספר פרטיים.

2023-02-01T14:42:06Z dg43tfdfdgfd