בזמן מלחמה, ורק כדי לשרוד פוליטית: נתניהו ושותפיו מבצעים את הצעד הכי דרמטי בהפיכה

בזמן מלחמה, ורק כדי לשרוד פוליטית: נתניהו ושותפיו מבצעים את הצעד הכי דרמטי בהפיכה

במטרה לשרוד פוליטית ולרצות את המפלגות החרדיות, העבירה הממשלה השבוע החלטה לפיה משרדיה יוכלו לקבוע לעצמם עמדות שמנוגדות לאלה של הייעוץ המשפטי ■ המשמעות: המשרדים יוכלו לעשות כל העולה על רוחם, למשל לא לגייס בני ישיבות ולהמשיך לתקצב אותם

May 01st, 19PM May 01st, 19PM נתי טוקר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה בכל כוחו לבטל את הכוונה של חברות דירוג האשראי להוריד את דירוג האשראי של ישראל. זה קרה עוד לפני 7 באוקטובר, במהלך 2023, על רקע קידום ההפיכה המשטרית, כאשר חברות הדירוג החלו לאיים בהורדת דירוג האשראי של ישראל על רקע הפגיעה במוסדותיה הדמוקרטיים והקיטוב החריף בה.

נתניהו שוחח אז שוב ושוב עם נציגי חברות הדירוג, והבטיח להן ולכל העולם שכל שלב במה שהוא מכנה "רפורמה משפטית" יקודם בהסכמה רחבה. זה כמובן לא קרה. נתניהו שוב הפר את התחייבותיו, והממשלה קידמה את ביטול עילת הסבירות — מהלך שבוטל בבג"ץ.

אבל מי שחשב שאחרי 7 באוקטובר נתניהו וממשלתו יעצרו לרגע, יעכבו את יישום ההפיכה ולא יבצעו צעדים חד־צדדיים — התבדה. לא רק שנתניהו וממשלתו ממשיכים לקדם את ההפיכה, אלא שכעת הם מנסים לממש, בצעד דרמטי, את אחת המטרות המרכזיות שלה: ביטול מעמד שומרי הסף וסילוק היועצים המשפטיים המקצועיים של משרדי הממשלה.

המהלך הזה לא נעשה בצעד הצהרתי כמדיניות סדורה, אלא בוצע כמעט בהיחבא, מתחת לפני השטח. השבוע קיבלה הממשלה החלטה שאיש לא ראה קודם לכן, שלא התאפשר לבחון אותה מבחינה משפטית — ושהציבור כלל לא יכול היה להתעדכן לגביה. המשמעות של ההחלטה הזטת היא סילוק של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, ושל מוסד היועצת המשפטית לממשלה כולו, מתפקידם כיועצים למשרדי הממשלה.

לפי החלטת הממשלה שהתקבלה שלשום, הייצוג של כל משרדי הממשלה מול בג"ץ בסוגיית חוק הגיוס לא ייעשה על ידי משרד לשכת היועצת המשפטית לממשלה, אלא על ידי עורך דין פרטי שייצג את הממשלה. היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה, אמנם אישרה לממשלה ייצוג פרטי, לאור חילוקי הדעות בינה לבין הממשלה ולאור עמדתה שמדיניות הממשלה אינה חוקית. אבל באופן חריג, הממשלה החליטה שהייצוג הפרטי יורחב לא רק לעמדת הממשלה — כלומר לדרג הפוליטי הנבחר — אלא גם יהפוך לעמדה המקצועית של משרדי הממשלה עצמם.

סירוס מעמד היועצים המשפטיים הוא אחד הצעדים החמורים ביותר במסגרת ההפיכה המשטרית. היועצים המשפטיים הם שומרי הסף בתוך משרדי הממשלה. הרי לא כל סוגיה מגיעה לבג"ץ. הצורך ביועצים משפטיים עצמאיים וחזקים נובע מיכולתם לעקוב מקרוב אחר הפעולות השוטפות שנעשות בתוככי המשרדים ולהתריע בזמן אמת על פעילות לא חוקית.

החלטת הממשלה הזאת הייתה חריגה כל כך בעיני לשכת היועצת המשפטית לממשלה, עד שהיא שיגרה אתמול מכתב חריף במיוחד באמצעות המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון. המכתב מוען אמנם למזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, אבל למעשה הוא יועד לסמכות גבוהה בהרבה — לנתניהו עצמו.

במכתב הזה הבהיר לימון כי ההחלטה הממשלה על סילוק היועצים המשפטיים היא "המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק". לימון הבהיר במכתב כי החלטת הממשלה אינה חוקית וכי מי שימשיך לייצג ולהנחות את משרדי הממשלה אלה היועצים המשפטיים מטעם המדינה.

נציגי מכונת הרעל של נתניהו מיהרו כמובן לתקוף אתמול את היועמ"שית על עמדה מקצועית זאת. אחד האלימים שבהם, שר התקשורת שלמה קרעי, אף צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "כל יום נוסף שהגברת הזאת ממשיכה לכהן בתפקידה, הוא חרפה לדמוקרטיה הישראלית, ופגיעה במדינה, בביטחונה ובאחדות העם. היא צריכה ללכת הביתה עכשיו!"

כאילו לא קרה דבר

החשש האמיתי המסתתר מאחורי החלטת הממשלה להפוך את עמדת משרדי הממשלה לעמדה של הדרג הנבחר, אינו מסתכם בזהות הדמות שתייצג את המדינה מול בג"ץ בחוק גיוס. ההשלכות של ההחלטה הזאת, כך לפחות הבינו בלשכת היועמ"שית, הן על התפקוד בפועל של משרדי הממשלה בתקופת הביניים הזאת, לאחר הצו הארעי של בג"ץ בסוף מרץ.

צו זה פסל את האפשרות להמשיך להעניק תמיכה לתלמידי ישיבות שהינם מועמדים לשירות ושאין להם פטור או דיחוי על פי החוק. המהלך הזה עשוי להפחית למוסדות התורניים כ–400 מיליון שקל, מתוך תקציב של 1.7 מיליארד שקל.

כפי שפורסם אתמול ב–TheMarker, על אף הצו המקפיא את הכספים, הממשלה מנסה בכל זאת להעביר את 400 מיליון השקלים האלה, בלחץ המפלגות החרדיות. היא מעוניינת לעקוף את החלטת בג"ץ באמצעות הגדלת ערך הנקודה — כלומר, היא אמנם לא תחלק את התמיכה הממשלתית למוסדות תורניים עבור בני ישיבות שאינם זכאים לתמיכה, אבל תעקוף זאת באמצעות העברת הסכום הנותר כתוספת לאותם מוסדות — עבור בני ישיבות שזכאים לקבל את תמיכת המדינה.

העמדה של הממשלה כרגע היא שלמרות צו הביניים של בג"ץ, יש לממשלה יד חופשית להמשיך לפעול כאילו לא קרה דבר. הפרשנות המוזרה של הממשלה היא שגם כעת אין שום חובה לפעול לגייס את בני הישיבות. בממשלה גם סבורים שלבג"ץ אין סמכות לקבוע את גודל תקציב הישיבות, ולכן בסמכות הממשלה להגדיל את ערך הנקודה ולהעביר יותר כסף לבני הישיבות שזכאים לתמיכה.

המשמעות של הרחבת הייצוג הפרטי היא שאם עד כה, אמורים היו משרדי הממשלה להישמע להנחיות המשפטיות של הייעוץ המשפטי, כעת הם יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם — תוך אישור מעורך דין כלשהו שיגיע מטעם הדרג הנבחר. רוצים להזרים עוד כסף לישיבות? לפגוע בשיוויון בנטל ולהמשיך להעניק פטור לבני ישיבות? הכל מותר.

הכוונות נחשפות

האופן שבו קיבלה הממשלה את ההחלטה לסלק את הייעוץ המשפטי — בהיחבא, ללא מדיניות סדורה, ורק כדי לתת מענה ללחצים פוליטיים — מלמד על הכוונות הנסתרות העומדות מאחורי ההפיכה המשטרית כולה.

ההפיכה המשטרית הוצגה על ידי חלק ממוביליה, גם כאלה שאינם חשודים מיידית בשחיתות וברמיסת שלטון החוק, ככזואת שנועדה לחזק ערכים דמוקרטיים, לבסס את המשילות ולתת לדרג הנבחר כלים לממש את המדיניות שלו. אבל הצעדים הנוכחיים של הממשלה, שהם המשכם של ההפיכה המשטרית, מוכיחים כי הטיעונים האלה היו ריקים מתוכן. לא משילות ולא דמוקרטיה.

המטרה העיקרית של ההפיכה המשטרית היא לאפשר שלטון ללא מצרים לדרג הפוליטי, ולאפשר לו לשרוד ולהתאים את עמדותיו בהתאם לצרכים פוליטיים מידיים. מי שמפריע — יסולק. ערכים כמו שיוויון או שמירה על הכסף הציבורי וניווטו למטרות ראויות וחוקיות — נרמסים.

לנתניהו ולחברי ממשלתו אין כנראה גבולות. גם בתקופה שברירה כל כך של אזרחי ישראל, אחרי הטבח הנורא, וכאשר מאות אלפי חיילים מילואים סיכנו את חייהם, הם מציבים סדר יום שונה לחלוטין מזה של רוב אזרחי ישראל. במקום לדאוג לריפוי הקרעים, להגדלת השיוויון בנטל ולקיום הנחיות בג"ץ, הם מסלקים מהדרך את כל מי שמפריע להם לבסס שלטון ללא מגבלות, שעושה ככל העולה על רוחו.

2024-05-01T16:19:17Z dg43tfdfdgfd