מעשנים ביחד: ישראל הידרדרה בדירוג הבוחן את העוצמה הפוליטית של תעשיית הטבק

מעשנים ביחד: ישראל הידרדרה בדירוג הבוחן את העוצמה הפוליטית של תעשיית הטבק

ישראל במקום ה-30 מתוך 90 מדינות במדד חוזק החיץ שבין תעשיית הטבק והניקוטין לשלטון, אחרי שדורגה במקום ה-12 ב-2021 ■ בין הגורמים המרכזיים להידרדרות — הגידול בשוק הסיגריות האלקטרוניות ■ "השפעתן של חברות הטבק והניקוטין בישראל על קובעי המדיניות רק ומתעצמת והולכת"

November 20th, 18PM November 20th, 18PM עדי כהן

בחסות טרנד הסיגריות האלקטרוניות — ובייחוד אלה החד־פעמיות — נרשמה בשנתיים האחרונות התחזקות מדאיגה של תעשיית הטבק והניקוטין בישראל ושל השפעתה על הממשלה ועל מדיניות המאבק הלאומי בעישון. לפי דו"ח חדש של המרכז העולמי לממשל תקין בפיקוח על טבק (GGTC), ישראל מדורגת עתה במקום ה-30 מתוך 90 מדינות במדד לחוזק החיץ שבין תעשיית הטבק והניקוטין לפעילות הממשל בתחום העישון.

הדו"ח החדש מתייחס ל-2023-2022. דירוגה של ישראל משקף הידרדרות משמעותית למדי, לאחר שב-2021 הייתה מדורגת במקום ה-12 במדד. הדירוג הגבוה יותר שיקף הפרדה נוקשה יותר בין תעשיית הטבק לפעילות הממשל.

"עם כניסת הסיגריות האלקטרוניות החד־פעמיות נצפה גידול משמעותי בהיקף השוק ונכנסו לתחום מאות יבואנים", נכתב בדו"ח. "נצפתה עלייה בלחצים שגורמים אלה מפעילים על הרשויות לשנות את דרישות החוק"

"עם כניסת הסיגריות האלקטרוניות החד־פעמיות נצפה גידול משמעותי בהיקף השוק ונכנסו לתחום מאות יבואנים, גדולים וקטנים, שאינם מגיעים בהכרח מתחום הטבק והניקוטין, אלא מתחום יבוא מוצרי צריכה", נכתב בדו"ח. "קבוצה זו אינה בקיאה ברגולציה מתחום העישון וכתוצאה מכך נצפתה עלייה משמעותית בהפרות ביישום החקיקה הקיימת, בתביעות לבתי משפט לשחרור סחורות שאינן עומדות בדרישות החוק, ובלחצים שגורמים אלה מפעילים על רשות המסים ומשרד הבריאות לשנות את דרישות החוק".

הדו"ח מזכיר גם את חילופי השלטון האחרונים בישראל, וטוען כי הם לוו בחזרה מצעדים שננקטו על ידי הכנסת הקודמת — למשל ביטול של כפל המס על סיגריות אלקטרוניות.

נתונים אלה מתפרסמים חודשיים לאחר פרסומו של דו"ח העישון השנתי של משרד הבריאות ל-2022, שהתייחס לעלייה בשימוש בסיגריות אלקטרוניות בארץ וגם בעולם. את העלייה מייחס הדו"ח ל-2021, שבה נרשם שיא ביבוא של 12.5 מיליון יחידות של סיגריות אלקטרוניות, לפני שב-2022 חלה ירידה חדה ביבוא, לפי משרד הבריאות.

הדו"ח הופץ לאחר שבאוגוסט משרד הבריאות פירסם להערות הציבור מתווה חדש להגברת המאבק בעישון. המתווה כולל תוכניות להגבלת נפח נוזלי המילוי המותר ליבוא, שיווק ומכירה, החמרת ההגבלות על מכירת מוצרי טבק ככלל — לרבות העלאת גיל מכירת מוצרי עישון ל-21, העלאת המס על מוצרים אלה וכן חיזוק ההסברה והגברת האכיפה.

הפרק הישראלי בדו"ח של GGTC נכתב על ידי שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, וד"ר יעל בר זאב, יו"ר החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל. הוא בוחן פרמטרים כמו מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות, שקיפות וצעדי מניעה.

ניו זילנד, הולנד, צרפת ומצרים הן בין המדינות המובילות את הדירוג. לעומת זאת, עם המדינות שבהן מידת המעורבות של תעשיית הטבק בממשל היא הגבוהה יותר נמנות שווייץ, יפן, ארה"ב, טורקיה והרפובליקה הדומיניקנית.

חברות הטבק מסייעות באכיפת המדיניות נגדן

הדו"ח מזכיר שתעשיית הטבק פעלה בדיוני ועדת הכספים כדי לבטל את כפל המס על מרכיבי נוזלי הסיגריות האלקטרוניות, תוך שהמס על הנוזל עצמו יישאר בעינו — למרות התנגדות עיקשת ופומבית מצד משרד הבריאות. כפל המס אכן בוטל ב-2022 — ובעקבות זאת, נטען בדו"ח, נוצר שוק שחור לייבוא מרכיבי נוזלי הסיגריות האלקטרוניות.

עוד מזכירות מחברות הדו"ח כי משרד הבריאות לא מנהל מעקב אחר היצרנים, היבואנים ומוצרי העישון המשווקים בישראל. כתוצאה מכך לא מוטלים קנסות או צווי איסור מכירה לחברות שאינן עומדות בחובת הדיווח שלהן על פעילותן והכנסותיהן.

בנוסף, נמתחת בדו"ח ביקורת על כך שהממשלה מסכימה לקבל סיוע מחברות הטבק והניקוטין לצורך אכיפה. הדו"ח מתאר, למשל, כיצד חברת פיליפ מוריס סייעה במימון יום עיון מקצועי בנושא הברחה וסחר בלתי חוקי בטבק שבו הוכשרו גורמי אכיפה ממשטרת ישראל, מג"ב, צה"ל ורשות המסים. נציגי החברה אף נצפו בפעילות אכיפה בשטח יחד עם גורמי האכיפה הרשמיים.

"ממצאי הדו"ח מלמדים שהשפעתן של חברות הטבק והניקוטין בישראל על קובעי המדיניות רק מתעצמת והולכת, לא רק בקביעת המדיניות — אלא גם ביישומה", אומרות כסלו ובר זאב. "ההידרדרות של ישראל בדירוג משקפת אזלת יד של השלטון להתמודד עם מציאות זו. התוצאה היא היחלשות היכולת של המדינה להגן על הציבור מפני האינטרסים המסחריים של חברות הטבק והניקוטין".

2023-11-20T16:39:50Z dg43tfdfdgfd