הסדקים נפערים, וסמוטריץ' מנסה למנוע את התפרקות הקואליציה עם 10 מיליארד שקל

בנק ישראל מזהיר כי עלות המלחמה רק ב-2023 אמורה להסתכם ב-35 מיליארד שקל, ושדרושים קיצוצים ל-2024 כבר כעת - אך שר האוצר וראש הממשלה עסוקים בייצוב הקואליציה המתפוררת ■ השתיקה של בני גנץ, שמטפח את יחסיו עם החרדים לקראת היום שאחרי, רק מסייעת להם

November 16th, 13PM November 16th, 13PM סמי פרץ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נקלע – כמו כל הממשלה הזו – לסיטואציה ומציאות שגדולים עליו ועל חבריו בכמה מידות. בזמן שהוא מנסה להשתלט על הסיטואציה הכלכלית ולהקצות את המשאבים האדירים הנדרשים למימון המלחמה והשלכותיה התקציביות הדרמטיות, הוא לא שוכח לרגע את מטרת העל שלו ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו: שהממשלה הזו תשרוד כמה שיותר זמן, ובזיזה של הקופה הציבורית כל זמן שהיא קיימת.

זה הימור גדול על כלכלת ישראל, ובנק ישראל מצא לנכון להתריע על כך השבוע כשהתייחס לצעדים הפיסקליים הנדרשים. העלויות עד כה אדירות והן יילכו ויתפחו. ב-2023 תסתכם עלות המלחמה ב-35 מיליארד שקל לפחות, ורובם ככולם יהיו תוספת תקציבית במחיר של הגדלת הגירעון.

ה"תרומה" היחידה של הממשלה היא קיצוץ תקציבי של 4 מיליארד שקל בלבד, ולא בטוח שכולו ייצא לפועל. המלחמה תימשך גם במהלך 2024 בעצימות כזו או אחרת וההשפעות הכלכליות עדיין יהיו עצומות, והן מחייבות כבר כעת קיצוץ נוסף שממנו סמוטריץ' ונתניהו נמנעים משיקולים פוליטיים בלבד. הם חוששים שקיצוץ תקציבי ירחיב את הסדקים שמתחילים להיווצר בקואליציה, מה שיאיץ את נפילתה.

יש כבר כמה התבטאויות של חברי הקואליציה על מה שצפוי כאן מיד לאחר המלחמה. שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) אמר בראיון למעריב: "בסוף המלחמה נתניהו ייאלץ ללכת לבחירות בתוך 90 יום, וזה יהיה עוד לפני ועדת חקירה כזאת או אחרת. זאת דעתי. ראש הממשלה בעצמו ייזום את הבחירות. אי-אפשר להמשיך כך יותר. הציבור יגיד את דברו ואז נראה אם נתניהו יקבל מנדט".

גם ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) צופה הליכה לבחירות: "אני חושב שהממשלה הזו תצטרך בתום המלחמה להחזיר את המנדט לציבור, ושהציבור יחליט מי הוא רוצה לנווט את המערכת הפוליטית שלו", אמר בראיון ל-ynet. ואפילו ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), שהתפטרה מתפקידה כשרת ההסברה עם פרוץ המלחמה, אמרה בשיחה פנימית שפורסמה ברשת כי "ימי הממשלה ספורים".

מתעלמים מהמלצות בנק ישראל

יש עוד חברים בקואליציה שמבינים שהממשלה לא תשרוד אחרי המלחמה, וזה מסביר מדוע סמוטריץ' ונתניהו מתעקשים לא לעשות את הדבר הנכון לכלכלת ישראל. בזמן שצה"ל עסוק במאמץ המלחמתי בעזה, הם עסוקים במאבק על חייה את הממשלה באמצעות דחיית החלטות הכרחיות לייצוב הכלכלה. לכן הם מתעלמים מהמלצות נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, המשמש גם כיועץ הכלכלי לממשלה.

יש עוד חברים בקואליציה שמבינים שהממשלה לא תשרוד אחרי המלחמה, וזה מסביר מדוע סמוטריץ' ונתניהו מתעקשים לא לעשות את הדבר הנכון לכלכלת ישראל

בנק ישראל סבור כי יידרש קיצוץ של 10-8 מיליארד שקל ב-2024 אך כדי לשדר לשווקים שהממשלה אחראית ואמינה, הההחלטה על הקיצוץ נדרשת כבר עתה. לא רק שהיא נדרשת, היא גם מחייבת קיצוץ משמעותי יותר בכספים הקואליציוניים ב-2023 כי מה שלא יקוצץ השנה כנראה גם לא יקצוץ בשנה הבאה.

"מאז פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל, שבאה לידי ביטוי בעליית מרווח התשואות לעומת איגרות חוב אמריקאיות מקבילות ובעליית מחירי ה-CDS. השווקים הפיננסיים בישראל מאופיינים בתקופה הנוכחית בתנודתיות רבה ושלוש חברות הדירוג הודיעו על בחינה של האפשרות להוריד את דירוג האשראי של ישראל. בנוסף, ההסתברות להתרחבות המלחמה אינה זניחה, והתרחבות כזאת תפגע עוד יותר בפעילות ותדרוש משאבים תקציביים נוספים", קובע בנק ישראל.

האינטרס של גנץ

ההתנגדות של סמוטריץ' ונתניהו לעשות את הדבר הנכון נובעת גם מכך שסיעת המחנה הממלכתי, שנכנסה לקואליציה הזו בשל מצב החירום, לא מציבה שום דרישות כלכליות. יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, מסתפק בהצטרפות שלו ושל השר גדי איזנקוט לקבינט המלחמה, תוך התעלמות שמלחמה ממושכת מחייבת אחריות תקציבית והתנהלות שקולה.

זה אולי משקף אינטרס ציני משותף לסמוטריץ', נתניהו וגנץ: השניים הראשונים עושים הכל כדי לשמר את הקואליציה המקורית שלהם ולחלוב את משאבי המדינה לצרכים פוליטיים כל עוד אפשר, ואילו גנץ לא רוצה להתקרב לזירת האסון הכלכלי ולהיות השוטר הרע מול המפלגות החרדיות, שנהנות מהכספים הקואליציוניים, כדי לטפח את יחסיו איתם לקראת המציאות הפוליטית של אחרי נפילת הממשלה הזו.

שני הצדדים מתנהלים למעשה כמי שיודעים שימיה של הממשלה ספורים – לכן צד אחד חולב כל עוד אפשר, והשני נותן לו לחלוב ולסבך את כלכלת ישראל, כדי שבעוד כמה חודשים יוכל לבסס את הקייס שלו כמי שבא להציל את ישראל ממחריביה.

2023-11-16T11:17:26Z dg43tfdfdgfd