בשבועות האחרונים, בעוד הדי התותחים רועמים, פוקד את לשכתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אורח קבוע. הוא מגיע לפחות פעם בשבוע, לפעמים יותר, לדיונים ארוכים בלשכתו של סמוטריץ'. האיש הוא אבי לרנר, יועץ תקשורת ואסטרטגיה. לרנר אינו יועץ של האוצר, ובאופן רשמי אינו משתתף בדיונים המקצועיים, אלא מלווה את סמוטוריץ' ומפלגתו בזירה הפוליטית.
כפי שפורסם ב-TheMarker, עוד לפני המלחמה נהג סמוטריץ' להקצות שעות ארוכות במשרדו לדיונים בנושאי תקשורת עם לרנר. המלחמה לא שינתה דבר, וכנראה שדווקא העלתה את מספר שעות העבודה של לרנר. מעבר לצוות התקשורתי הקבוע של סמוטריץ' ודוברות האוצר, גם לרנר מגיע ללשכתו של סמוטריץ' באופן תדיר לפני ראיונות או מסיבות עיתונאים חשובות.
שקף אחד בסקר של חברת מדגם, שפורסם בשבוע שעבר בחדשות 12, מספק הסבר אפשרי לשאלה מדוע סמוטריץ' זקוק כל כך ליחסי ציבור ולייעוץ תקשורתי. הסקר, שבחן תרחיש פוליטי סביר מאוד, הוריד את סמוטריץ' רשמית אל מתחת לאחוז החסימה — וצופה את סיום הקריירה הפוליטית שלו.
כל הסקרים שפורסמו בתקופה האחרונה גילו כי מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ' התכווצה משבעה מנדטים לארבעה בלבד, בעוד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר זוכה ביותר מנדטים מסמוטריץ'. אבל הסקר של מדגם גילה כי בתרחיש שבו נפתלי בנט חוזר — וכל הסימנים מראים שזו בדיוק כוונתו — הרי שהוא מצליח להביס את סמוטריץ', וזה האחרון יורד אל מתחת לאחוז החסימה עם 2.8% מהקולות בלבד.
הנתון הזה משקף הערכות של לא מעט אנשים בציונות הדתית, שלפיהם סמוטריץ' לא מצליח לגעת בקהלים רחבים בציונות הדתית. הוא ממקד את מסריו כלפי קהל אחד בלבד, החרד"לים — שכוחם הפוליטי מוערך בשני מנדטים בלבד — בעוד שאר אנשי הציונות הדתית לא מעריכים אותו ואף לועגים לו. הקיצוניים שבהם הרי יצביעו כך או כך לבן גביר.
סקר הוא כמובן סקר, והוא מייצג סנטימנט נוכחי בדעת הקהל שעשוי להשתנות אחרי המלחמה. בסביבתו של סמוטריץ' מאמינים כי הגרעין הפוליטי של תומכיו מגיע דווקא לחמישה מנדטים "בטוחים". ואולם הסקרים האחרונים יכולים להעיד על נקודת המוצא או המצב התודעתי שבו פועל סמוטריץ' — הוא על סף יציאה לפנסיה מוקדמת מהכנסת, או לכל הפחות יכהן כראש סיעה קטנה, ואין תרחיש פוליטי סביר שבו הוא חוזר לעמדת כוח כמו זו שיש לו היום בתפקיד שר אוצר.
נואש לרלוונטיות
ההידרדרות הפוליטית של סמוטריץ' היא זו שגורמת לו שוב ושוב לנסות להפוך לרלוונטי בתקופה זו. כך למשל, אחרי שלא נכלל בקבינט המלחמה המצומצם, הוא הדליף השבוע לתקשורת את דרישתו להיפגש עם אותו קבינט כדי "לדון בממשקי הכלכלה והמלחמה". סמוטריץ' גם הודיע במפתיע כי הוא תומך בהמשך כהונתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
סמוטריץ' גם פועל מול אנשי תקשורת כדי לבצע תדרוכים לעיתונאים המקורבים אליו, ובהם הוא כולל השמצות נגד הדרגים המקצועיים באוצר.
מאחר שרשמית כבר אושר תקציב ל–2024, האוצר לא יכול להגדיל את מסגרת ההוצאה מעבר למה שאושר בחוק ולכן ללא תקציב חדש יידרש קיצוץ
אם לא די בכך, גם בימי המלחמה מנהל סמוטריץ' קמפיין פרסומי לקידומו האישי באמצעות דפיו האישיים ברשתות החברתיות — פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. הוא משקיע לעתים אלפי שקלים בקידום פוסטים בדף האישי שלו, גם כאלה שכוללים רק הודעות רשמיות של האוצר על העברת תשלום למילואימניקים.
הבעיה החמורה יותר היא שהמאמץ של סמוטריץ' לשרוד פוליטית עשוי לכלול גם קבלת החלטות מסוכנות לכלכלת ישראל. סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הוכיחו שהם מזלזלים בדרגי המקצוע, הן באוצר והן בבנק ישראל. עד כה, השניים סירבו לקבל החלטה חד משמעית לחתוך את הכספים הקואליציוניים וההטבות במיליארדי שקלים המופנים ליעדים מעכבי צמיחה — בעיקר למוסדות החרדיים — וכן את התקצוב בלתי מוגבל לגרעינים התורניים, לחיזוק המורשת ולזהות יהודית.
סמוטריץ' ונתניהו מצהירים כי שינוי סדרי העדיפויות ייעשה בהגשת תקציב חדש ל–2024 — החמישי בתוך מעט יותר משנתיים. אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר אכן עמלים בימים אלה על בניית תקציב חדש ל–2024. לפי תוכנית המשרד, מסגרת ההוצאה בתקציב צפויה לזנק לכ–600 מיליארד שקל במקום 514 מיליארד שקל, והגירעון יזנק לאזור 5%.
אלא שכל ההערכות הן שמיד אחרי סיום המלחמה, או לכל הפחות כאשר תיווצר שגרה חדשה, היציבות הפוליטית בישראל תהיה מעורערת במיוחד. חברים בליכוד ובקואליציה, כולל המקורבת לנתניהו גלית דיסטל-אטבריאן, מדברים באופן ברור על הליכה לבחירות חדשות.
ספק גדול אם לנתניהו ולסמוטריץ', עם קריירה פוליטית מקרטעת שכנראה הולכת לקראת סיומה, יהיה את הכוח הפוליטי להעביר תקציב חדש הכולל גזירות וקיצוצים. הם כמובן ינסו להגדיל את ההוצאה ככל האפשר באמצעות הגדלת החוב, אבל גם צעד כזה מסוכן ועשוי לגרום לפגיעה קשה באמון השווקים בישראל.
מי יקצץ בכספים הקואליציוניים?
העברת תקציב חדש ל–2024 תחייב קיצוץ חד בפעילות משרדי הממשלה, ולא רק בכספים הקואליציוניים. כאשר המערכת הפוליטית תהיה חלשה ולא יציבה, קיים סיכוי גבוה מאוד שסמוטריץ' ונתניהו פשוט לא יצליחו להעביר תקציב — וימסמסו זאת במשך חודשים.
מאחר שבאופן רשמי כבר אושר תקציב ל–2024, הממשלה לא תיפול בהיעדר תקציב חדש. ואולם מאחר שמשרד האוצר אינו יכול מבחינה חוקית להגדיל את מסגרת ההוצאה מעבר למה שאושר בחוק, המצב החדש ייאלץ את המשרד לבצע בבהילות קיצוץ רוחבי אימתני כדי לממן את הוצאות המלחמה. ההערכות הן שאם לא יאושר תקציב חדש, באזור מרץ 2024 לא תהיה ברירה אלא לבצע את הקיצוץ הרוחבי.
הקיצוץ הרוחבי חל באופן מלא רק על כל סעיפי ההוצאה הגמישים בתקציב. כלומר, לא ניתן לקצץ בהוצאות שיש לגביהן כבר התחייבויות, אלא רק בפעילויות חדשות שטרם בוצעו. קיצוץ רחב היקף כזה, ללא ניהול נכון של סדרי העדיפויות, עשוי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד הממשלה ובשירותים החברתיים שהממשלה מספקת.
זו הסיבה שהדרגים המקצועיים באוצר, בנק ישראל וגם מאות כלכלנים המליצו להצהיר באופן מיידי על קיצוץ בכספים הקואליציוניים של 2024. הצהרה כזו חשובה לא רק כדי לשמר את אמון השווקים בכלכלת ישראל ובניהול מדיניות אחראית, אלא גם לייצר ודאות בתוך הקואליציה על כך שתקציב 2024 יאושר עם שינוי עמוק בסדרי העדיפויות. אלא שנתניהו וסמוטריץ' כל כך חלשים פוליטית שאינם מסוגלים לעשות זאת — והסיכויים שתרחיש הבלהות יתממש הולכים וגדלים.
2023-11-19T16:08:05Z dg43tfdfdgfd