הגויים לא אוהבים יהודים, הם אוהבים יהודים דמוקרטים
הגויים לא אוהבים יהודים, הם אוהבים יהודים דמוקרטים
אומות המערב אינן תומכות בישראל כי היא "מדינה יהודית", אלא כי היא מדינה "יהודית ודמוקרטית" - עם דגש על החלק השני ■ וגם: היכן מתרחשת דרמה גדולה אפילו יותר מאשר בישראל, ולמה כנראה נתחיל לשלם על צפיה בליגת האלופות? ■ כל מה שצריך לדעת על היום שהיה בכלכלה
March 16th, 20PM March 16th, 20PM חגי עמיתהשקל נחלש היום (ה') ושער הדולר מזנק. סוחרי המט"ח טוענים כי המשקיעים הזרים מצמצמים את החשיפה שלהם לשקל הישראלי כתוצאה מאכזבתם מכך שנראה כי מתווה הפשרה של הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג אינו עומד להביא כל פריצת דרך.
את זירת המט"ח הישראלית ניתן להגדיר כמקום שבו יחסי החוץ של מדינת ישראל באים לידי ביטוי באופן ישיר ומיידי, זירה ספקולטיבית שבה מיליוני קונים ומוכרים מחפשים כל סוג של סימן אפשרי בנוגע לעתיד קצר הטווח של המטבע. מהבחינה הזו, אפשר לומר כי הזרים אוהבים מטבעות חופשיים, ולא כאלו שמשטרים משטרים אוטוקרטיים מווסתים אותם.
אלא שגם בזירת יחסי החוץ "האמיתיים", אנחנו לא נוחלים נחת. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח לסיים השבוע את פגישותיו בברלין מבלי שההתנגדות הבינלאומית להפיכה המשטרית שהוא מוביל תרדוף אותו. קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע לאחר פגישתו עם נתניהו כי הוא מודאג ממהלכי ממשלת הימין, ונשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה הזהיר כי מהלכי הממשלה קורעים את החברה הישראלית.
ההתנגדות הבינלאומית למהלכי הממשלה החדשה מפתיעה בעוצמתה. אם נתניהו חשב כי הוא ימשיך את סיוריו ברחבי תבל מהמקום שבו הפסיק אותם בקדנציה הקודמת – כמנהיג עוצמתי בעל כבוד בינלאומי – הוא מגלה כי בימים אלה הוא נאלץ להסביר בכל מקום שאליו הוא מגיע כי אין סכנה לדמוקרטיה הישראלית. למרות דבריו, גם מי שאינו דובר עברית לא זקוק להבנה משפטית עמוקה כדי להפנים כי ראש ממשלה הנאשם בפלילים, המוביל מהלך להחלשה דרסטית של מערכת המשפט והכפפתה לרשות המבצעת – מהווה איום מהותי לדמוקרטיה.
המטרה המרכזית של מסעותיו של נתניהו, כפי שהוא מציג אותה, היא הניסיון להיאבק בתוכנית הגרעין האיראנית. העובדה שהוא מתקבל בכל מקום כאשר מלווה אותו ענן של חשדות בנוגע לתוכניותיו לדמוקרטיה הישראלית, מפריעה גם למאמצים במישור הזה. מדינות דמוקרטיות מעדיפות לנהל את הבריתות והיחסים הבינלאומיים שלהן עם מדינות דמוקרטיות אחרות.
היתרון המובנה של מדינת ישראל לאורך כל שנותיה ביחסי החוץ שלה עם מדינות המערב היה נעוץ בהיותה דמוקרטיה יחידה על רקע שלל המשטרים האוטוקרטיים במזרח התיכון. היתרון הזה היה תקף ליחסים הכלכליים, המדיניים והביטחוניים. נתניהו יכול להסביר כי הוא לא מסכן את הדמוקרטיה, אבל איש מאלה שפוגשים אותו לא חשב לרגע שהוא יגיד אחרת. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מסביר בנאומיו כי "רוסיה דמוקרטית וחופשית". ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נוהג גם הוא להסביר כי כל מהלכיו נעשים "במסגרת הדמוקרטיה ושלטון החוק".
דמוקרטיות מקיימות יחסי חוץ גם עם משטרים אוטוקרטיים. אבל אלה הרבה פחות נדיבים. אומות המערב אינן אוהבות את ישראל כי היא "מדינה יהודית". הן תומכות בה משום שהיא מדינה "יהודית ודמוקרטית". עם דגש על החלק השני. הדבר תקף לכל סוג של שיתוף פעולה.
מה עוד קורה
1. נתניהו וסמוטריץ' נעדרים מהדיונים ומשדרים חוסר רצינות - והתקציב סובל
2. הדרמה הגדולה באמת בכלל מתרחשת מעבר לים: הריבית באירופה עולה גם היא
3. כנראה שבקרוב תצטרכו להתחיל לשלם כדי לצפות בליגת האלופות ובשידורי ליגת NBA
4.העברת משרד הדתות מידיו של מתן כהנא ממפלגת ימינה לידיה של מפלגת ש"ס הולכת ומסתמנת כבשורה לא טובה לנשים
5. מלחמת הטיק טוק בין סין לארה"ב עלתה שלב: הממשל האמריקאי לוחץ על הבעלים הסינים למכור, ומאיים בחסימה
2023-03-16T18:20:54Z dg43tfdfdgfd