הבורים, העיוורים והאילמים שמאיימים על עתיד המדינה

הבורים, העיוורים והאילמים שמאיימים על עתיד המדינה

אנשים שנקלעו בטעות לכנסת במין תאונת שרשרת של הדמוקרטיה, הולכים לבצע כאן הפיכה משטרית בלי להבין את הנזק שהם גורמים לכלכלה, לביטחון ולחברה ■ אך מטרידים יותר הם השרים וחברי הכנסת שמבינים את הסכנה — ולא עוצרים

March 17th, 06AM March 17th, 06AM סמי פרץ

שני בכירי הכלכלה הישראלית שבחרו לדבר השבוע באנגלית הסעירו את המערכת הפוליטית מסיבות שונות. הראשון, בגלל הדקדוק; השני, בגלל הדיוק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שיצא למסע ממושך בארה"ב כדי לנאום בפני הבונדס, עורר רושם שהוא לא ממש שולט בשפה — ומרגע זה כל מה שאמר נראה פחות חשוב. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהתראיין לתוכנית מיוחדת על כלכלת ישראל ב-CNN, אמר למראיין, ריצ'רד קווסט: "הרפורמה המשפטית עלולה להחליש חלק מהעצמאות של המוסדות בישראל. התהליך כשלעצמו הוא חפוז, ואין בציבור הסכמה רחבה סביבו".

את ירון, שהתגורר בארה"ב במשך שני עשורים ולימד שם באוניברסיטאות יוקרתיות, קשה להאשים בחוסר שליטה באנגלית. גם לא בעברית. וגם לא בהיעדר הבנה כלכלית. למעשה, גם קשה להאשים אותו בכך שהוא בוטה או חריף מדי. בדיוק להפך. עד כה הוא היה מאופק מאוד כשדיבר על ההפיכה המשטרית, מפני שברור לו שאמירה של נגיד הבנק המרכזי המכהן יכולה להשפיע על השווקים יותר מאשר אמירה של כל נגידי הבנק לשעבר גם יחד.

כמה משופרות הימין תיארו את הנגיד כחסר אחריות לאחר שהתבטא נגד ההפיכה המשטרית. זוהי תגובה פבלובית

אולם ירון החליט להחריף את הטון נגד ההפיכה המשטרית, מפני שבשבועות שחלפו מאז שהושקה קרו כמה דברים שהבהירו כי הסכנות התיאורטיות שהועלו בתחילת הדרך מתחילות להתממש: פרמיית הסיכון של ישראל עלתה, השקל נחלש, הציפיות בשוק מגלמות העלאות ריבית חדות מאלה שתיכנן, חברת הדירוג מודי'ס מזהירה מפני הורדת דירוג, ובהייטק מתרבים סימני השאלה, עקב ההפיכה המשטרית וגם בשל אירועים חיצוניים, כמו קריסת סיליקון ואלי בנק (SVB).

ומנגד, כמה מחוקי ההפיכה המשטרית מקודמים וכבר עברו קריאה ראשונה, ולא נראה שמישהו מתכוון לעצור. מה עושה במצב כזה נגיד, המשמש גם היועץ הכלכלי לממשלה? מרים את הטון. בימין מאוד לא אהבו את דבריו, וכמה משופרות המחנה תיארו אותו כחסר אחריות — גם בגלל המסר וגם בגלל המדיום, באנגלית ובריאיון בחו"ל (כאילו שדברים בעברית אינם מתורגמים בן רגע); וברוח הימים האלה, הם גם מייחסים לו תפיסת צד במאבק.

התגובה הפבלובית הזאת משעשעת. ואם ירון היה תומך בהפיכה המשטרית, זו לא היתה תפיסת צד? כמה אפשר להיות עיוור לאזהרות של כל סגל א' של מדינת ישראל — החל בנשיאת בית המשפט העליון, עבור בנשיא המדינה וראשי ארגוני הביטחון, וכלה בנגיד הבנק המרכזי? כולם טועים? מדובר באנשים שהגיעו לעמדות מפתח בזכות איכויות מסוימות. הם אמונים על מערכות קריטיות, המחוקק מקנה להם סמכויות, והם בוודאי רוצים את טובת המדינה.

שתיקת "המתונים" לא מביאה להם כל כבוד, ולא רק מהצד שמתנגד להפיכה המשטרית. גם בליכוד הם נראים אומללים ומבולבלים

הם בוודאי מכבדים את המדינה יותר משורה של חברי כנסת בורים, עילגים ופחדנים. אנשים שנקלעו בטעות לכנסת, במין תאונת שרשרת של הדמוקרטיה, הולכים לבצע כאן הפיכה משטרית בלי להבין את הנזק שהם גורמים לכלכלה, לביטחון ולחברה.

מטרידים יותר הם אלה שמבינים את הסכנה — ולא עוצרים. יואב קיש, יואב גלנט ואבי דיכטר בוודאי מבינים את סכנות ההפיכה המשטרית לביטחון המדינה; ניר ברקת וישראל כ"ץ ללא ספק מבינים את הסכנה לכלכלה; יולי אדלשטיין אמור להבין את הסכנה לזכויות אדם; ודני דנון בטוח מבין את הפגיעה התדמיתית החמורה במעמדה של ישראל בעולם וביחסי החוץ שלה. וכולם יחד חייבים להבין את ההשלכות על החברה הישראלית הקרועה והמדממת. אחרי פרסום "מתווה העם" על ידי הנשיא יצחק הרצוג, מצופה היה מהאנשים האלה להשמיע את קולם, לברך על ההצעה, לראות בה דרך לרדת מהעץ. אבל הם עדיין שותקים ומשאירים את הבמה לחבריהם הקיצונים ותאבי הנקם.

ליכודניק ותיק נשאל השבוע לפשר שתיקת השרים המזוהים כמתונים בליכוד, לנוכח הדהרה הברוטלית של ההפיכה המשטרית. הוא השיב בבדיחה על יהודי שהגיע לעיירה ושאל היכן גר שמש בית הכנסת. "הנוכל הרמאי הזה? תפנה כאן ימינה", השיב לו עובר אורח בזעף. בהמשך פגש אדם נוסף ושאל היכן גר השמש. "הרמאי, הגנב, הנוכל הזה? תפנה כאן שמאלה ותמשיך ישר", השיב האיש בכעס. עד שהגיע לביתו של השמש, פגש אותו יהודי עוד כמה אנשים שהשמיצו את השמש וכינו אותו בשלל כינויי גנאי. כשנכנס לביתו, שאל היהודי את השמש אם הוא אוהב את התפקיד. השיב השמש: "האמת שלא כל כך. זה תפקיד קשה, הרבה אחריות, הרבה לחצים". אז למה אתה עושה אותו? נשאל. "אה, זה תפקיד קשה, אבל זה הרבה כבוד", ענה השמש.

שתיקת "המתונים" לא מביאה להם כל כבוד, ולא רק מהצד שמתנגד להפיכה המשטרית. גם בליכוד הם נראים אומללים ומבולבלים. הם שותקים ומשאירים את שעות האקטואליה הרבות ברדיו ובטלוויזיה לחברי כנסת קיצונים — חלקם בורים ומטורללים — שנהפכים לקו ההגנה הראשון של ההפיכה, ולמעשה גם לפנים שלה. אם לכ"ץ או לברקת יש עמדות לגבי ההפיכה, מי שמייצג אותם הם שמחה רוטמן, משה גפני, אורית סטרוק ואלמוג כהן. כבוד גדול זה לא מביא לשרים השותקים, וזה פחות אכפת לנו, אבל גם כוח זה לא יביא להם. הם ייזכרו כמי שנכנעו לקיצונים ביותר וקרסו תחת מכונת הרעל המופעלת על ידי בנו של ראש הממשלה.

אותו ליכודניק ותיק הגיע השבוע למסקנה שאיש לא ייצא טוב מהתקופה הזאת: "כולם ייצאו חבולים. בליכוד, במפלגות החרדיות, וגם באופוזיציה". אבל עתידם הפוליטי אינו הנושא, אלא עתיד המדינה. השאלה היא איך היא תצא מזה. לנוכח דחיית מתווה הנשיא על ידי הקואליציה — עוד ימים קשים לפנינו.

נ.ב

אלה לא ימים של שמחה גדולה בישראל, אלא אם מחשיבים את שמחה רוטמן, שמוביל את החקיקה הברוטלית בכנסת, ואת השמחה לאיד כשאחד הצדדים במאבק הזה מסתבך — כשמחה.

בתחילת השבוע היה רגע של שמחה לאידם של אנשי תעשיית ההייטק הישראלית, לאחר שסיליקון ואלי בנק קרס והותיר מאות סטארט־אפים בחרדה לפיקדונותיהם בבנק. סיליקון ואלי אינו בנק רגיל, אלא כזה שמתמחה בהייטק, ולפי הערכות שונות, בין רבע לשליש מחברות ההייטק בישראל מנהלות בו חשבון. ולמה השמחה לאיד? כי זה מגיע לאחר כמה שבועות שבהם חברות הייטק ישראליות כמו ורביט, פאפאיה גלובל וריסקיפייד הודיעו על העברת כספים לחו"ל עקב ההפיכה המשטרית.

ראש הממשלה זיהה מהר מאוד את האירוע כהזדמנות להצטייר כמושיע, והודיע כי המדינה תסייע לחברות שנפגעו. כעבור יומיים הודיע נשיא ארה"ב שהממשל האמריקאי יסייע לנפגעים לקבל כספם חזרה — ובכך סגר לנתניהו את ההזדמנות להתקרב ליזמי ההייטק שמתרחקים ממנו בגלל ההפיכה המשטרית.

השמחה לאיד מטופשת. אם חברות הייטק יינזקו — הכלכלה הישראלית תינזק. הן יידעו להסתדר, אבל הכנסות המדינה ייפגעו — וזה יחייב את הממשלה לקצץ בתקציב ובשלל ההבטחות שניתנו לחבריה ולבוחריה.

אם יש משהו שאפשר ללמוד מהאירוע הזה, זה בדיוק ההפך: כשחברות הייטק פועלות מתוך לחץ ובהלה ומושכות את כספן, כפי שקרה עם סיליקון ואלי בנק — זה יכול לחסל בנק. לא כדאי לבדוק אם זה יכול לחסל גם מדינה.

2023-03-17T04:21:22Z dg43tfdfdgfd