גנץ ואיזנקוט חייבים לדרוש את הארכת כהונת הנגיד אמיר ירון
גנץ ואיזנקוט חייבים לדרוש את הארכת כהונת הנגיד אמיר ירון
מי שחפץ בייצוב השווקים הפיננסיים יודע שצריך להאריך את כהונת הנגיד, אך ראש הממשלה נתניהו לא ממהר לשמר את מי שעלול להפריע להישרדותו הפוליטית ■ לחברי המחנה הממלכתי אין את הפריבלגיה להסתפק בנושא אחד ולתת לנושאים אחרים להידרדר - עליהם לדרוש את ייצוב הכלכלה לצד ניהול המערכה הצבאית
November 19th, 06AM November 19th, 06AM סמי פרץשבוע לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בנגב המערבי, הדולר חצה את קו ה-4 שקלים לראשונה מאז שנת 2009. הוא המשיך להתחזק בימים שלאחר מכן והגיע עד לשער של 4.08, אך פעולה נחושה של בנק ישראל, שמכר למעלה מ-8 מיליארד דולר מתוך היתרות שלו, בלמה את ההיחלשות המהירה של השקל – ומאז הוא נמצא במגמת התחזקות.
בסוף השבוע הוא כבר הגיע לשער של 3.71 שקלים – נמוך מערכו ערב מתקפת הטרור. היכן היה הדולר ללא ההתערבות המהירה של בנק ישראל? קשה להעריך, אך ברור שבלעדיה, כלכלת ישראל הייתה מתמודדת לא רק עם מלחמה קשה שתעלה למעלה מ-100 מיליארד שקל, אלא גם עם משבר מטבע חמור.
בנסיבות האלה, ברור שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון למוד המשברים, הוא האיש הנכון במקום הנכון. גם ברור שמי שרוצה בייצוב השווקים הפיננסיים צריך להאריך את כהונתו, שאמורה להסתיים בחודש הבא. אבל משום מה זה פחות ברור לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא עושה זאת. לא מדובר במהלך מסובך שגוזל מזמנו היקר של נתניהו, אלא בהחלטה פשוטה שאפשר לאשר בחמש דקות.
זה לא קורה כי נתניהו תמיד מעדיף לא לספק לאנשים ודאות, בבחינת אם לו אין ודאות – לאף אחד לא תהיה כזו. וזה לא קורה גם כי נתניהו זקוק בעת הזו לאנשים שלא מותחים ביקורת על הממשלה והעומד בראשה, ושותפים למשימתו העיקרית – לשרוד. אם הוא היה מקדיש לזה עוד קצת מחשבה, הוא היה מבין שקריסה בשווקים הפיננסיים רק תחריף את מצבו ותקרב את הכהונה שלו לסופה, ולכן הדבר הנכון הוא להעניק לנגיד כהונה נוספת ולסגור את הפינה הזו. לחלופין, ניתן היה לצפות ששותפיו החדשים מהמחנה הממלכתי ידרשו זאת ולא יסתפקו רק בתרומה למאמץ הביטחוני.
כניסת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ לממשלת החירום ולקבינט המלחמה נעשתה למען מטרה שאין עליונה ממנה – שותפות בניהול המלחמה והכנסת שיקול דעת וניסיון שאין לממשלת הימין הקיצונית של בנימין נתניהו, תוך יצירת אחדות מסוימת בשעות גורליות למדינה. לא מדובר רק בהיבטים הצבאיים של המלחמה, אלא גם בהתמודדות עם אירוע חסר תקדים בתולדות המדינה של כ-240 אנשים שנחטפו לעזה, זירה צפונית שעלולה להתלקח בכל רגע, וגם עם לחצים בינלאומיים גוברים.
מתוך הבנת המציאות הביטחונית הקשה שאליה נקלעה מדינת ישראל, גנץ וחבריו לא שאלו יותר מדי שאלות ולא הציבו יותר מדי דרישות. אולם, מאחר שמדובר בממשלה שקידמה מיום הקמתה תוכנית להחלשת מערכת המשפט, עיכבה בכוונה מינוי שופטים לבית משפט העליון לרבות נשיא וסירבה להעניק קדנציה נוספת לנגיד בנק ישראל ירון שמסיים את תפקידו בדצמבר, גנץ הבין שאת ההרסנות הזו הוא לכל הפחות צריך לעצור.
על כן, יש בהסכם הקצרצר שמנסח את ההבנות שלו עם נתניהו שני סעיפים שנועדו למנוע את ההרס. סעיף 2 להסכם קובע כי "לא יחוקקו חוקים ולא יתקבלו החלטות בנושאים אחרים, למעט החלטות הנדרשות לשם המשכיות המצב הקיים ולייצוב המצב הכלכלי, אלא בהסכמה בין ראשי הסיעות החתומות של הסכם זה". בסעיף 3 נקבע כי "מינויים בכירים בממשלה יוארכו עד לתום תקופת הלחימה. מינויים אשר קשורים למצב הלחימה ונדרשים, ייעשו בהסכמה".
ההבנות האלה נוסחו בחופזה וללא פירוט לגבי המינויים הרלוונטיים, אך מן הסתם הם לקחו בחשבון את חשיבות תפקודם התקין של בית המשפט העליון, בנק ישראל וגופי הבטחון השונים. בזמן ששר המשפטים יריב לוין מנסה לתמרן בכל דרך כדי להשאיר את תוכניתו למהפך בבית המשפט העליון בחיים, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתעקש על הקצאת כספים קואליציוניים למרות הצרכים האדירים של מימון המלחמה - כדי לשמר את הקואליציה, נתניהו עסוק בהכנה לוועדת חקירה עתידית ובניית הנרטיב שהמחדל החמור של 7 באוקטובר הוא לא על ראשו.
פעולותיו, לפני ואחרי ה-7, עוד ייחקרו, ולכן ניתן לצפות שהוא ימזער את הנזקים ככל שניתן וימנע משבר גם בשווקים הפיננסיים באמצעות הארכת כהונה לנגיד ירון. לא ברור גם מדוע גנץ וחבריו לא דורשים זאת. אם המחנה הממלכתי וראשיו מעריכים שימיה של הממשלה הזו ספורים ושהשלטון עשוי לעבור לידיהם - כפי שעולה מהסקרים – עליהם לדרוש ייצוב של הכלכלה לצד ניהול המערכה הצבאית. אין להם את הפריבלגיה להסתפק בנושא אחד ולתת לנושאים אחרים להידרדר.
2023-11-19T04:07:12Z dg43tfdfdgfd