אנשי העסקים שמפחדים מחורבן כלכלי יצאו למלחמה

אנשי העסקים שמפחדים מחורבן כלכלי יצאו למלחמה

עשרות אנשי עסקים זנחו את ה"דיי ג'וב" שלהם והתגייסו למאמץ נגד ההפיכה המשטרית ■ הם תורמים עשרות אלפי דולרים מכיסם הפרטי, יושבים עד השעות הקטנות של הלילה עם פוליטיקאים, ומרגישים שבממשלה "לא מבינים כלכלה" ו"לא סופרים אותם" ■ זה מה שהם מתכוונים לעשות

March 17th, 05AM March 17th, 05AM עדי דברת-מזריץ

חייו של ארז שחר, מנהל שותף בקומרה קפיטל, השתנו לבלי הכר לפני שלושה חודשים. "זה היה יום אחרי הנאום בכנסת של השר יריב לוין על הרפורמה המשפטית. מכרה התקשרה אליי ושאלה למה תעשיית ההייטק שותקת נוכח מה שקורה במדינה. למעשה הבנו שהולכים להפוך את ישראל למדינה שאי־אפשר לקרוא לה דמוקרטיה ליברלית — והביזנס שלנו לא יכול להתקיים במצב כזה. קרנות הון סיכון ממומנות בכסף זר, ואין סיכוי שמשקיעים אירופאים ואמריקאים גדולים ישקיעו במקום שמעניק כוח בלתי־מוגבל לריבון ושאין בו מערכת משפט עצמאית. ניסחנו ביחד מכתב לראש הממשלה והעברנו אותו לאנשים מהתעשייה. מהר מאוד אספנו יותר מ–100 חתימות והפצנו אותו. מאז אותו יום אני מושקע במאבק הזה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, נפגש עם פוליטיקאים, אנשים משפיעים ורבנים. לפני כן בחיים לא פגשתי אף אחד מהמערכת הפוליטית.

"בחלק מהימים אני לא עובד בכלל, ובחלקם אני מצליח לתת שעתיים של עבודה בדיי ג'וב שלי", הוא ממשיך. "השותפים שלי בקרן לוקחים על עצמם חלק גדול מהדברים שהייתי אמון עליהם. אשתי נטע מגיעה מתחום ההפקה ומנהלת את חמ"ל הדיגיטל וההפקה שלנו. המאבק שלנו זה כאוס מאורגן. אין לנו הנהלה, משרדים או תפקידים מוגדרים, אבל יש לנו מעגל מתרחב והולך של פעילים. אני נמצא ב–20 קבוצות וואטסאפ של מחאת הייטקיסטים, ובמקביל אנחנו מעורבים במטה המאבק המרכזי. רבים מחברי המאבק שלנו עוסקים בזה רוב שעות היום. חלקנו רגילים לטוס לא מעט לחו"ל במסגרת העבודה, וביטלנו נסיעות שתוכננו מראש כדי להיות פה ולהיאבק על המדינה".

"גילינו שאנחנו קהילה שחולקת ערכים דומים. אנשים שהיו מתחרים גדולים נהפכו לחברים קרובים. ביום שאחרי נהיה כוח הרבה משמעותי בכלכלה הישראלית"

גם טל ברנח מקרן דיסרפטיב מספר על מציאות דומה. "עזבתי את כל מה שאני עושה פחות או יותר ואני מתעסק רק בזה בשבועות האחרונים. גם בלילה אני לא מצליח לישון. אני נחרד ממה שהולך להיות במדינה", הוא אומר. "הדבר הראשון שעובר לי בראש כל בוקר זה 'איך אני הולך לעצור את הטרלול הזה' (ההפיכה המשטרית; עד"מ). אני עובר מפגישה לפגישה, מדבר עם כל מי שאני חושב שיוכל למנוע את הדבר הזה. הסיבה היא לא עסקית אינטרסנטית כמו שמנסים לצייר, הרי אני יכול להעביר את הפעילות שלי לחו"ל בלחיצת כפתור, אבל אני אשאר פה עד המוות. זאת המדינה שלי".

אמירות כאלה לא שמענו רק מבכירים בענף ההייטק — אלא מרבים אחרים, חלקם הדמויות האחרונות שהייתם מצפים שיקדישו עצמם למאבק ציבורי. הכוונה לבכירי המשק, שעומדים בראש חברות בעלות מחזור מכירות שנתי בסך מיליארדי שקלים שאחראיות על עשרות מיליארדי שקלים מהתוצר של מדינת ישראל — שמיליארדים מתוכו מופנים ליצוא. אנשים שפעילים ברמה העסקית במשק במשך עשרות שנים ומככבים דרך קבע בטבלאות שיאני השכר ועשירי ישראל, והעידו על עצמם כי התרחקו עד היום ממעורבות פוליטית כמו מאש, בניסיון עיקש שלא להיות מזוהים עם אף אחד מהצדדים. חלק מהם לא עשו זאת משום שאין להם דעות פוליטיות, אלא מתוך ידיעה ברורה שהזיהוי פוליטי עשוי להתנקם בהם בבוא היום, ברגע שבו הם יהיו זקוקים לאוזן קשבת מצד הממשלה.

ולמרות זאת, הם עושים בימים אלה לילות כימים בניסיון לשנות את המסלול שאליו מצעידה ממשלתו של בנימין נתניהו את מדינת ישראל. הם לא אלטרואיסטים ולא לוחמים למען זכויות אדם. הם עושים זאת מתוך הבנה שגם אם הממשלה הנוכחית לא תראה בעין יפה את התנגדותם — הנזק הכלכלי שאותו הם יספגו יהיה גדול בהרבה אם ההפיכה המשטרית תושלם.

"המשקיעים הזרים יודעים ושומעים מה שקורה כאן. יותר מ–30% מסעיף המקורות בתקציב המדינה מגיע מההייטק, ואם אנחנו לא נהיה — לא יהיו תקציבים לשכבות הנמוכות"

מה שהחל בהודעות חלביות, שהביעו חשש מאפשרות לפגיעה בכלכלה אם ההפיכה המשפטית תצא לפועל, ובהדלפות של דברים שנאמרו על ידם בישיבות סגורות בנושא עם חברי הממשלה, התגבש תוך שבועות ספורים למאבק מאורגן, מתוקצב ויצירתי בראשות כמה קבוצות שכוללות יחד אלפי יזמים, מנהלים ובנקאים בכירים. עשרות רבות מהם נטשו כמעט לחלוטין את עבודתם השוטפת ומקדישים את מרבית זמנם למאבק, כאילו היו דפני ליף ואיציק אלרוב של תחילת העשור הקודם.

במקום לקיים ישיבות הנהלה ולהתכונן לפרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון הרביעי, הם מסתובבים ברחבי הארץ ומקיימים פגישות עם פוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה ומקורבים לדמויות מפתח במשק. בכל יום אחר הם היו מסתירים היטב את הפגישות האלה ומתביישים בהן, מתוך חשש כי יתקפו אותם על ניגודי עניינים הנובעים מקשרים פסולים בין הון ושלטון. אלא שבמקרה הזה הפגישות ממוקדות בהפיכה המשטרית — והם יודעים כי דווקא יציאתם נגד מהלכי הממשלה יכולה להסב להם נזק.

את פגישות העבודה הם החליפו בפגישות של מטה המאבק, אם בזום או בשעות הערב בבתים שלהם — שם הם מחשבים את הצעדים הבאים, מתחלקים לצוותי עבודה ומחלקים משימות. את העדכונים השוטפים הם שומרים לקבוצות הוואטסאפ שהקימו ולא מפסיקות לצפצף.

את הסיבה למעורבותם הם הגדירו כאחריות הנובעת מתפקידם העסקי־ניהולי. התקשורת שלהם עם ספקים ולקוחות מרחבי העולם משקפת לדבריהם את הדאגה הכנה מסביב לגלובוס מהכיוון שאליו פונה הממשלה. לדבריהם, הם רואים כבר עכשיו את בריחת הכסף מישראל — את עצירת ההשקעות, ואת הגורמים הזרים שעמם הם היו במשא ומתן והחליטו להקפיא את תוכניות הכניסה שלהם לישראל.

שיח רדוד

בשיחות עם חברים באחד מהפורומים הפועלים נגד ההפיכה המשטרית, הביעו אלה תסכול עמוק משיחותיהם עם בכירים בממשלה. לדבריהם, הם יצאו מהפגישות בתחושה שמנהיגי הקואליציה אינם מבינים את העוצמה של הזעזוע הכלכלי שהם יוצרים ואת הנתיב שאליו הם מובילים את המשק. "מדובר במהלך קטלני למשק, שכבר יצר נזק עצום וייצור נזק גדול עוד יותר", הגדיר זאת אחד מראשי פורום העסקים.

בשיחות עם אנשי אחד הפורומים הסבירו להם הפוליטיקאים מהקואליציה כי העובדה שסוכנויות הדירוג לא מיהרו להוריד את הדירוג של ישראל מעידה כי הרפורמה אינה כה אגרסיבית, מבלי להבין שחברות הדירוג נוקטות צעדים כאלה רק חודשים אחרי שהנזק כבר נעשה. כפי שטוען אחד מהם, "הם לא מבינים בכלכלה. אין להם מושג. השטות הזאת שביבי הוא 'מר כלכלה' היא לא נכונה. הם לא מכרו סחורה אפילו ב–100 שקל בחיים שלהם. הם לא מבינים מה קורה בעולם. הם לא מבינים את האמריקאים. סמוטריץ' לא מבין את עוצמת האירוע, שבו האמריקאים לא רצו את הביקור שלו".

לדבריו, "יצאו מישראל כבר כספים בהיקפים אדירים — של אנשים פרטיים ושל מנהלי חברות. הנזק כבר נעשה, והוא גדל מיום ליום. כלכלה היא עולם שבנוי על אמון וציפיות. גם אם אירוע ה'רפורמה' ייגמר הערב, אנשי עסקים ששקלו להשקיע בישראל בחודשים האחרונים ועצרו את ההשקעה לא יגידו עכשיו, 'כל מה שהיה נמחק', ויחזרו לשגרה. הנזק של המורכבות וחוסר האמון בישראל כבר פה. בן אדם שהוציא מפה כסף יחכה עכשיו לראות שהכל באמת בסדר".

כששאלנו אחד מהם אם הוא מכיר מקבילה בעולם העסקי של הסיטואציה שבה נמצאת הממשלה, הוא השיב: "אין לאירוע הזה אח ורע בעולם העסקי. העולם העסקי הוא חד. אם אתה מטומטם תישאר עני, פשוט לא תרוויח כסף. אם תציב תג מחיר של מיליארד דולר למשהו ששווה 10 מיליון דולר — יזרקו אותך מכל המדרגות. בעולם העסקי 'כוכבים' שמשחקים משחקים כאלה מתאדים. פה יש פוליטיקאים שמנצלים עמדת כוח".

גם במטה מחאת ההייטקיסטים יצאו מהפגישות בתחושה קשה. "אני חושב שחלק מהפוליטיקאים שנפגשנו איתם, והיו לא מעט כאלה, מבינים לגמרי את מה שאנחנו אומרים להם לגבי הפגיעה בכלכלה, אבל לכל אחד מהם אכפת מה 'הבייס' של המצביעים שלו יחשוב", טוען ברנח. "נתניהו למשל מבין את ההשלכות, אבל כנראה שפשוט לא אכפת לו. יש פוליטיקאים שלא מבינים עד הסוף את ההשלכות, והכלכלנים שלהם אומרים להם שיהיה בסדר — אבל אני חושב שממש לא יהיה בסדר. אנחנו הולכים למקום לא טוב. אני עדיין רוצה לקוות שהשכל ינצח והם יבינו שלא כדאי לשבור את המרקם שנבנה פה. גם נתניהו מבין שיש קווים אדומים שאם נעבור אותם יהיה קשה להחזיר את ישראל אחורה. האחריות נמצאת על הכתפיים שלהם.

"העובדה שההייטק הישראלי כולו נמצא ברחוב ולא מוכן לשתוק יותר היא עדות לכך שזהו לא מאבק פוליטי. אנשים פשוט רואים מה קורה ונחרדים. כשהפוליטיקאים אמרו לי שאנחנו יוצרים פה בהלה ונבואה שמגשימה את עצמה, הסברתי להם שלא רק שזהו שיח רדוד — אלא שמדובר בטמטום של ממש, מכיוון ש–90% מההשקעות בהייטק מגיעים מכסף זר. המשקיעים הזרים לא פחות חכמים מרוב הפוליטיקאים, נהפוך הוא. הם יודעים ושומעים ואוספים מודיעין לגבי מה שקורה כאן. יותר מ–30% מסעיף המקורות בתקציב המדינה מגיע מההייטק, ואם אנחנו לא נהיה — לא יהיו תקציבים לשכבות הנמוכות. מה שקורה עכשיו עם הבנקים בחו"ל זה כאין וכאפס בהשוואה למה שיהיה פה אם יהיה משבר חוקתי. גברת כהן מחדרה תצטרך להתמודד עם אינפלציה של 10%, זינוק במחירי החשמל, המים, הארנונה ועוד. אם החקיקה המשפטית תעבור בקריאה שנייה ושלישית, הדולר יגיע לשער של 4.5–5 שקלים, הריבית תרקיע שחקים וכל מוצר מיובא יתייקר".

לדברי בכיר אחר בהייטק, "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה מתעתע בפגישה שלנו איתו. מדובר באיש צעיר, שניכר שהוא חכם ורהוט, ובהתחלה חלקנו אפילו הוקסמו ממנו. אבל לאורך הפגישה הוא בעיקר התבכיין על כך שבהתנתקות לא עמדנו לצדם והמתנחלים הם אח חורג של הישראליות, ואילו שר המשפטים לוין בעיקר שתק. בשורה התחתונה, הם לא סופרים אותנו, כי הם ממשיכים עם החקיקה".

בהייטק כמו בהייטק, גם המחאה נוצצת. בהפגנה מחר ברחוב קפלן בת"א יוצב שעון חול ענק כדי להעביר מסר של שעון חול לדמוקרטיה. שבוע קודם הוצג קטר רכבת אמיתי, וקדמו לו מיצב של מחשבים ניידים וסרטונים מושקעים

על הפגישות עם שר הכלכלה, ניר ברקת, סיפר אחד מהפעילים במחאת אנשי העסקים כי "הוא אמר שהוא מבין אותנו, אבל לא הסכים להבטיח שאם החקיקה הזאת תצא אל הפועל הוא ישים את המפתחות על השולחן ויפרוש מהממשלה. מה שמעניין אותו זה להיות ראש ממשלה. אנחנו לא רוצים להתערב בחקיקה, אלא שיעצרו וידברו, אבל סמוטריץ, לוין ושות' אטומים לגמרי. הם לא סופרים אף אחד, ואני חרד לגבי מה שיקרה לילדים שלנו ולמדינה שלנו. הם תמיד נחמדים — אבל ממשיכים בשלהם. מתנהגים כמו ילדים בגן".

הפתיעו את נתניהו

הראשונים מהמגזר העסקי למחות היו ההייטקיסטים. בהמשך למחאת עורכי הדין, שהחלה מעט קודם ויצאה נגד השינויים שישפיעו על מערכת המשפט, ההייטקיסטים יצאו לרחובות כדי למנוע את הפגיעה בכלכלה הישראלית. מי שעד לפני רגע נחשבו למנותקים פריווילגים, שרמת החיים הגבוהה שהם יכולים לאפשר לעצמם והמשכורות הגבוהות ששילמו לעובדיהם תרמו לעליית יוקר המחיה, נהפכו בן רגע לשומרי הסף של הדמוקרטיה.

זה התחיל במכתב שנשלח לנתניהו, מעט אחרי שפורסמו ההסכמות שלו במשא ומתן הקואליציוני להקמת ממשלה. טענתם, היהירה גם אם נכונה, היא שפגיעה בדמוקרטיה תרחיק משקיעים זרים ותפגע קשות בתעשיית ההייטק בישראל, וכתוצאה מכך בהכנסות המדינה. לטענתם, המאבק נובע מדאגה לכלכלת ישראל בכלל ולאו דווקא לעסקיהם הפרטיים, שכן הם לא תלויים בלקוחות ישראלים, לא חוששים מזעם פוטנציאלי של לקוחות שתומכים בהפיכה ויכולים להעביר את הפעילות לחו"ל. קל להם יותר לקחת צד נגד הממשלה, משום שענף ההייטק מכוון בעיקר לשווקים בחו"ל וממומן בעיקר על ידי משקיעים זרים.

בהייטק כמו בהייטק, גם פעולות המחאה נוצצות. בכירים במטה המאבק של ההייטקיסטים סיפרו ל–TheMarker שעד כה גויסו כ–15 מיליון שקל על ידי חברי מחאת ההייטקיסטים. חלק מהסכום נותב לניהול מחאת ההייטקיסטים באופן פרטני, וחלקו למימון מטה המחאה הכללי.

הכספים שגויסו הגיעו מבכירי הענף, שתרמו כל אחד מכיסו האישי סכום שנע בין אלפי דולרים לעשרות אלפי דולרים. בהפגנה שתתקיים מחר (מוצאי שבת) ברחוב קפלן בתל אביב יוצב שעון חול ענק, במטרה להעביר את המסר של שעון חול לדמוקרטיה.

שבוע קודם לכן היה זה מיצב מחאה של קטר רכבת אמיתי, שעליו נתלה שלט עם הכיתוב "דמוקרטיה היא הדלק לקטר של המשק". קדמו לו מיצב של מחשבים ניידים וסרטונים מושקעים. בשבוע הבא יקיימו ההייטקיסטים וובינר (סמינר רשת) פתוח לציבור שבמסגרתו יענו ראשי המאבק לשאלות הציבור, ובימים אלה הם מפיקים קמפיין טלוויזיוני שבמסגרתו דמויות ידועות מהמגזר העסקי יזהירו מההרס לכלכלה אם ההפיכה תתרחש.

מחאת ההייטקסיטים כוללת אלפי אנשים, מתוכם כ–40 חברי מטה. בין השמות הפעילים שמשקיעים מזמנם וכספם הפרטי: טל ברנח מקרן דיסרפטיב; עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל; "הכריש" זוהר לבקוביץ'; ארז שחר מקומרה קפיטל; אסף רפפורט, ממייסדי wiz; יודפת הראל בוכריס, מנהלת ההשקעות של קרן בלאמברג קפיטל בישראל; רונה שגב, מייסדת ושותפה בקרן TLV Partners; שי וינינגר מלמונייד; עופר בנגל, יו"ר רדיס; יואב יזהר־פרטו מסקאי, גיא טיטונוביץ' מ–CHEQ; ניר זוהר, נשיא וויקס; יזם ההייטק גיגי לוי; אדם פישר מקרן בסמר; ויונתן אידלסהיים, מנכ"ל נטורל אינטלג'נס.

"נתניהו לא צפה שההייטקיסטים יתאגדו, כי התאגדויות זה משהו שנוגד את תפיסת הענף. התחלנו ממעט אנשים שחששו להגיד את דעתם נחרצות אבל מהר מאוד הצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים והלהבות התרוממו", מספר אחד מחברי מטה המחאה.

חבר המטה מציין שבעוד בהתחלה הצטרפו למאבק בעלי תפיסת עולם שמאלנית, אחרי שלוין הציג את הרפורמה המשפטית חברו למאבק אנשי הייטק, משקיעים ושותפים בקרנות מכל צדי המפה הפוליטית.

אחת הסוגיות שקבוצות המאבק מנסות לתת לה מענה היא התפיסה בקרב חלק מהציבור כי המוחים הם בעיקר חילונים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה יותר. ההייטקיסטים למשל, בחרו לשים בפרונט בהפגנה בקפלן במוצאי שבת האחרונה את לירון דמרי, מייסד היוניקורן פורטר, שנאם בבימה המרכזית. בכירים במחאת ההייטקיסטים אומרים שהבחירה בדמרי נובעת מהכריזמה הסוחפת שלו, אך בד בבד מודים שהיא נובעת גם מהיותו מזרחי, בן הציבור הדתי־לאומי, שנולד בחצור הגלילית.

במחאת ההייטקיסטים מרגישים שגם אם החקיקה נמשכת כרגע, הם השפיעו על מהלך העניינים. כדוגמה הם מביאים את דבריו של ברקת לפני כשלושה שבועות — אז סיפר בדיוני תקציב המדינה כי בכירים רבים בהייטק נפגשו עמו והזהירו אותו ממפולת כלכלית, וקרא להידברות ופשרה בין הצדדים. הדברים של ברקת נאמרו אחרי סרטון שהופץ ובו בכירים בהייטק פונים אליו מפצירים בו שלא לכרות את הענף שעליו גדל, הפגנות שנערכו מול ביתו והודעות נזעמות ששלחו לו בכירים בתעשיית ההייטק.

"אף אחד לא יוכל להתחבא"

אחד מקווי פרשת המים של המאבק היה הדברים שאמרו לפני כחודשיים מנכ"לי הבנקים הגדולים לראש הממשלה בפגישה שהוא זימן עם בכירים במשק. לפי הדלפות שפורסמו מהפגישה, הבוטים ביותר היו מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר. קוטלר הזהיר כי נרשמה משיכה של כספי פיקדונות מצד משקיעים זרים שאינם רק מתחום ההייטק. לוין, שבנק דיסקונט תחת ניהולו הודיע כבר בסוף דצמבר כי לא יעניק אשראי לבתי עסק שמפלים לקוחות, קרא לנתניהו לעצור מיד את החקיקה ולקדם שינויים בהסכמה רחבה בלבד.

"בנקאים הם בדרך כלל אנשים סולידים. צריך אומץ לצאת נגד מדיניות הממשלה ומשרד האוצר, כשהם אלה שיכריעו לגבי חקיקה שיכולה לפגוע בהם"

לדברי בכיר בענף הבנקאות, "בנקאים הם בדרך כלל אנשים סולידים. צריך אומץ לצאת נגד מדיניות הממשלה ומשרד האוצר, כשהם אלה שיכריעו לגבי חקיקה שיכולה לפגוע בהם כמו בעניין דיסקונט וכאל, או הוצאה לפועל של מהלכים שיביאו להקטנת הכוח של המערכת הפיננסית. גם בבנק ישראל חששו מכך שהבנקים יפרסמו מודעה עם אמירה שעשויה לסכן את המערכת הבנקאית, אבל ראשי הבנקים יודעים שאם המהפכה המשפטית תצא אל הפועל זה ישפיע על הבנקים, שיצטרכו להתמודד עם חובות לא משולמים, ירידה בכמות העסקות במשק ובנטילת הלוואות. ועדיין, צריך לזכור שעד עכשיו אף אחד מראשי הבנקים לא התראיין ואמר את דעתו בפומבי באופן חד־משמעי".

הפגישה אמנם זומנה למהרגע להרגע ביום שישי בצהריים, אך בסביבת מנהלי הבנקים מספרים כי בימים שקדמו לפגישה הם קיימו ביניהם שיחות והתלבטו אם וכיצד עליהם לפעול. בין היתר, נשקלה אפשרות לפרסם מודעה המזהירה מהמצב. סקיצות של המודעה כבר היו מוכנות לקראת פרסומה באותו סוף שבוע, אך ראשי הבנקים לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי הנוסח שיפורסם.

בכיר במערכת הבנקאות מספר כי "מנהלי הבנקים ראו ושמעו מה קורה. ימים ספורים לפני שהם נפגשו עם נתניהו פורסם שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הזהיר את ראש הממשלה מההשלכות השליליות האפשריות של ההפיכה המשפטית על יציבות הכלכלה. באותו היום גם פורסם מאמר נוקב של הנגידים לשעבר, יעקב פרנקל וקרנית פלוג, שהזהירו מהמתרחש".

לדבריו, "היה חשש כי למודעה בניסוח 'פרווה', שקוראת להידברות, אין משמעות אמיתית. מנגד, טקסט קיצוני יותר, שלפיו הכלכלה בסכנה ברורה ומיידית צריך להיות מלווה בנתונים, וזה יכול להציג את הבנקים כמי שמחממים את הגזרה. חלק ממנהלי הבנקים גם חששו שהלקוחות שלהם לא יאהבו את זה ויחליטו שהם לא רוצים לשים את הכסף שלהם בבנק 'שמאלני'. ברגע שהדברים שהם אמרו בפגישה יצאו החוצה, חלקם סברו שאין צורך בפעולה נוספת כי עמדתם כבר נשמעה. גם הסערה שהתעוררה לאחר שמנכ"ל דיסקונט תועד לוקח חלק בהפגנה בקפלן באותו שבוע והביאה לכך שהיו מי שייחסו לאמירותיו הכלכליות מניעים פוליטיים ציננה את הרוחות".

השבוע כבר כללו הדו"חות הכספיים של בנק הפועלים ובנק דיסקונט אזהרה, לפיה השינויים במערכת המשפט שהממשלה מקדמת עלולים להשפיע לרעה על השווקים הפיננסיים

רק אחרי כשבועיים, לאחר שנשיא המדינה קרא להידברות, יצאו הבנקים עם הודעה מתונה שהתכתבה עם דבריו. "הבחירה הייתה שכל בנק יפרסם בשמו הודעה בנוסח זהה, כך שתהיה אחדות ואף אחד לא יוכל להתחבא", מסביר אותו בכיר.

שבועיים לאחר מכן, בפגישה עם סמוטריץ' אמרו הבנקאים דברים דומים. שר האוצר מצדו מצא לנכון לנזוף במנהלי הבנקים על כך שלא נקטו עמדה בזמן ההתנתקות.

ראשי הבנקים הפתיעו בהמשך כשחברו לפורום אנשי העסקים, המורכב מעשרות אנשי עסקים מתחומי הקמעונות, קניונים, ביטוח, מלונאות ועוד. חלקם אף השתתפו בפגישות שקיים הפורום בביתו של הראל ויזל, בעלי קבוצת פוקס, וחתמו על מכתב האזהרה החריף שהופץ על ידי הפורום לפני כשבוע והתריע מפני תגובת שרשרת שתביא לפיטורים המוניים, המשך עלייה במחירי המשכנתאות ופגיעה בציבור החוסכים. בין היתר, נכתב בו כי "המשך החקיקה יפגע קשות בכל בית בישראל".

השבוע כבר כללו הדו"חות הכספיים של בנק הפועלים ובנק דיסקונט אזהרה, לפיה השינויים במערכת המשפט שהממשלה מקדמת עלולים להשפיע לרעה על השווקים הפיננסיים ועל איתנות המשק והכלכלה בישראל, וכן לפגוע בבנק ובלקוחותיו.

ביום שלישי האחרון השתתפו גם ראשי הבנקים בפגישה של פורום אנשי העסקים עם נשיא המדינה. מלבד ויזל, שייסד אותו, חברים בו, בין היתר, דנה עזריאלי, ליאורה עופר, יו"ר שופרסל איציק אברכהן, יאיר המבורגר, נתן חץ, ישי דוידי, יו"ר תנובה חיים גבריאלי, צחי נחמיאס ושחר תורג'מן.

"מכיוון שהרבה מהחברות בפורום הן ציבוריות, מדובר בימים עמוסים לעסקים שאנחנו מנהלים, בשל העובדה שאנחנו בתקופת דו"חות. אבל אני לא יכול לעמוד מנגד בתקופה שתכריע את גורל המדינה", אומר אחד מאנשי העסקים החברים בפורום. על הפגישה עם הנשיא הוא אומר כי "היינו אצלו בערך שעה וחצי, ואני חייב להגיד שלא ממש הבנתי מה הייתה המטרה של הפגישה. הוא לא הסכים להראות לנו את המתווה, אבל רצה שנצהיר בפניו שכשהמתווה יפורסם ניתן לו רוח גבית ונביע בו תמיכה. הנשיא רצה שנבין שההשפעה שלנו מגיעה גם עם אחריות להרגיע את הרוחות, אבל עם כל הכבוד לא יכולנו להתחייב מראש להסכים למשהו שעוד לא ראינו — ובכל מקרה אנחנו לא מחליטים אם הציבור יקבל או לא את המתווה. אנחנו לא מומחי חקיקה, אלא אנשי עסקים ואזרחים שדואגים לכלכלה, ונחיה בשקט עם כל מתווה שיהיה מקובל על חלקים רחבים מהעם".

ביום רביעי האחרון הפיץ פורום העסקים הודעה שיש בה משום העלאת גובה הלהבות אל מול הקואליציה, כשגיבו את אמירות נגיד בנק ישראל בדבר הסכנות החמורות בהפיכה המשפטית. "דאגתו של הנגיד היא גם דאגתנו", כתבו והוסיפו כי "חובתו של נגיד בנק ישראל להביע דעה עצמאית ומקצועית מבלי לשקול שיקולים זרים ומבלי להיות נתון ללחצים פוליטיים".

תוכניות יצירתיות להמשך הדרך

אחרי שנשיא המדינה הציג את מתווה הפשרה מטעמו ברביעי בערב, לצד התגובות הנזעמות מטעם ראשי הקואליציה וראש הממשלה נתניהו שדחה את המתווה, בקבוצות המחאה הביעו תמיכה במתווה והבהירו כי אינם מתכוונים להפסיק את המאבק.

"שמענו את דברי הקואליציה ואנחנו מצהירים שפעולות המחאה רק יגדלו ובשבוע הקרוב נצא בכמה מהלכים וקמפיינים", אומרים במטה ההייטקיסטים. לדבריהם, הם יתמכו במתווה אך רק אם יעבור במלואו כפי שהוצג. "יש לנו תוכניות יצירתיות מאוד להמשך הדרך, וככל שהמממשלה תמשיך להתקדם נגביר את עוצמת המחאה", אומר ברנח.

"היום אנחנו כבר יודעים שזה לא ייגמר ברפורמה המשפטית, ואנחנו צועדים לכיוון של עוד ועוד חוקים בנושאי דת ומדינה. הכוונה היא לשמור את המטה למאבקים עתידיים, כי יש פה מאבק ארוך שנצטרך להחזיק"

חלק מאנשי מחאת ההייטקיסטים סירבו להיפגש עם סמוטריץ' לאחר שאמר שצריך למחוק את חווארה. לדברי אחד מהם, "מבחינתנו, הוא נהפך ללא לגיטימי. אין לנו בעיה עם עצם קיומה של ממשלת ימין, אבל בכל יום שעובר אנחנו מבינים שהממשלה הזאת במתכונתה הנוכחית צריכה ליפול. היום אנחנו כבר יודעים שזה לא ייגמר ברפורמה המשפטית, ואנחנו צועדים לכיוון של עוד ועוד חוקים בנושאי דת ומדינה — והכיוון הוא לחקיקה דתית. אז הכוונה היא לשמור את המטה למאבקים עתידיים, כי זה לא ייגמר עכשיו ויש פה מאבק ארוך שנצטרך להחזיק".

לדברי שחר, "כל עוד אין פורום אמיתי של הידברות לאור יום, אלא דילים שנעשים במחשכים, נמשיך להיאבק בכל הכוח ורק נגביר את עוצמת ההתנגדות. עד לאחרונה היינו כולנו חלק מאותה תעשייה, כל אחד מרוכז בחלקת האלוהים שלו. גילינו שאנחנו לא סתם תעשייה, אלא קהילה שחולקת ערכים דומים. ביום שאחרי נהיה כוח הרבה משמעותי בכלכלה הישראלית. אנשים שהיו מתחרים גדולים לפני שלושה חודשים הם חברים קרובים היום. אין סיכוי שניעלם בחזרה. נרדמנו בשמירה והשבועות האחרונים היו תהליך התעוררות משמעותי, שטוב שקרה. ביום שאחרי נישאר ונהיה כוח שפועל להפוך את ישראל למקום טוב יותר.

"אני לא יודע מה יהיה, אבל מה שבטוח זה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. זה לא שברגע שהחקיקה תיעצר, כולנו נחזור למקומנו הרגיל. אחרי שהתעוררנו כבר לא נחזור להיות רדומים. פגשתי דמויות שלא הכרתי, כמו רבנים של ישיבות שלא הכרתי את שמם, ארגונים ציבוריים שלא ידעתי על קיומם. יש פה אירוע שהעיר אותנו ואמר לנו שיש משהו מקולקל באיך שאנחנו חיים בישראל, וכדאי שנמצא דרך להסדיר את חיינו המשותפים לעשרות שנים קדימה".

2023-03-17T04:06:59Z dg43tfdfdgfd