המספרים מאחורי המרוץ המטורף ללימודי הרפואה בישראל: 2 נקודות בבגרות יכולות להכריע

מחקר שסקר את תנאי הקבלה למקצוע היוקרתי ביותר בישראל מגלה: ממוצע הפסיכומטרי לקבלה הוא 731, לילדים למשפחות מבוססות סיכוי גבוה בהרבה להתקבל, והסיכוי של גברים וערבים להתקבל ירד עם השנים

November 24th, 13PM November 24th, 13PM רוני לינדר

הקבלה ללימודי רפואה בישראל הפכה בשנים האחרונות לקשה מאי פעם, כאשר ציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים הוא 731, וההבדל בין מי שמתקבל למי שנשאר מאחור יכול להיות 2 נקודות בממוצע הבגרות בלבד. כך עולה ממחקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שכתבו ויטלי קז'דן, אביגיל שבתאי, אורי נפתלוביץ ואביאל קרנצלר מתחום השכלה גבוהה ומדע.

לפי המחקר, לרוב המכריע של המועמדים ללימודי רפואה (כ-82% בשנת תשפ"א) יש לפחות הורה אחד אקדמאי, ויש הטייה ברורה לטובת בנות ובנים למשפחות מבוססות בקבלה למקצוע: הסיכוי להיות מועמד לתואר ראשון ברפואה בקרב אלה שהכנסת אבותיהם (המדד שנבחר לייצוג המצב הכלכלי של המועמד) נמצאת בשלושת עשירוני ההכנסה הגבוהים, גבוה פי 16 משל אלה שהכנסת אבותיהם נמצאת בשלושת עשירוני ההכנסה הנמוכים. כמו כן, הסיכוי של מועמדים ערבים ושל גברים להתקבל לרפואה ירד במהלך השנים.

בעשור וחצי האחרונים התרחשו שני תהליכים במקביל: הביקוש לתואר ראשון ברפואה באוניברסיטאות עלה בהתמדה, ובקצב גבוה בהרבה מהגידול במספר הכסאות (22.7%), מה שהוביל לגידול של 150% במספר המועמדים שנדחים. התוצאה היא תחרות קשה ומייסרת על כל מקום בבתי הספר לרפואה, שמובילה לעלייה מתמדת בתנאי הקבלה.

לפי המחקר, מועמדים עם ציונים גבוהים ביותר נדחים ולא מצליחים להתקבל ללימודי הרפואה. כך למשל, ממוצע הפסיכומטרי של מועמדים שלא הצליחו להתקבל ללימודי רפואה הוא 713. מבחינת ציוני הבגרות, ממוצע ציוני הבגרות של מועמדים שהתקבלו לאורך השנים הוא 108. הפער בין המתקבלים לבין הנדחים בציון הממוצע של בחינת הבגרות הצטמצם במהלך השנים, ובשנים האחרונות הוא עומד על כ-2 נקודות בלבד. כך, לעתים ההבדל בין קבלה לדחייה תלוי על חוט השערה כאשר נקודות ספורות בציון הפסיכומטרי והבגרות יכולים להכריע את הכף.

מצב זה גורם למרוץ, שלעתים אורך שנים ועולה עשרות עד מאות אלפי שקלים עבור ניסיונות לשפר את ציוני הבגרות והפסיכומטרי שוב ושוב - מה שדוחה את גיל הקבלה ללימודים וגורם להפסד "שנות רופא".

המסלול הקשה והמייסר ללימודי הרפואה כרוך גם בהוצאות כספיות אדירות ואובדן הכנסות, מה שמסביר את הפערים הכלכליים והחברתיים בין המועמדים לרפואה לבין שאר בני גילם.

בעשור האחרון המשיכה המגמה של הפיכתה של הרפואה למקצוע עם דומיננטיות נשית: הביקוש ללימודי הרפואה בקרב נשים הוכפל, לעומת גידול של 20% בלבד בקרב גברים. כתוצאה מכך עלה מספר הנשים שהתקבלו ב-30% ומספר הגברים שהתקבלו ירד ב-7%. בקרב ערבים, למרות שמספר המועמדים נשאר יציב, מספר המתקבלים ירד, לאור עלייה גדולה במספר המועמדים מקרב היהודים. במילים אחרות, הסיכויים של מועמדים ערבים להתקבל ללימודי רפואה בישראל ירדו.

2022-11-24T11:17:44Z dg43tfdfdgfd